oneab cybered

אנדי ברייס, חנון אינטרנט מצוי, ניתח את תוצאות תחרות האירוויזיון ומצא ש… בעצם הכל פוליטיקה, לפחות בגוש אירופה המזרחית

אז מה חדש? אין. רק הגרפים של אנדי ברייס מצאו חן בעיני

ולמה פרסמתי את זה? בגלל תיאוריה מוזרה הגורסת כי תימנים תמיד מנצחים בתחרות המיותרת הזו.

אוטוטו ייצא לעולם גרסא חדשה של לינוקס בטעם אובונטו 8.04 בהזדמנות זו אציין שנת שימוש קבועה בלינוקס. החיים הדיגיטליים שלי השתנו ללא הכר. בפוסט זה אני משתף את קוראים שלי בתוכנות שהתקנתי על שרת הלינוקס שלי (בטעם אובונטו) ואני מעוניין לקבל המלצות על תוכנות הרצות על המחשבים שלכם למטרת בידור.

מחשב ישן משמש אותי כשרת פיתוח וכשרת מולטימדיה. אני מריץ על השרת הזה לינוקס בטעם פלאקסובונטו (גרסא בלתי רשמית של מערכת הפעלה אובונטו וממשק משתמש פלאקסבוקס) כדי לנצל את משאבי הזיכרון הדלים שלו. הפצה זו  נמצאת בשימוש מספר חודשים (מאז אוקטובר) ולמדתי לחבב אותה. ובכל זאת לא הייתי ממליץ להתקין גרסאות בלתי רשמיות של הפצות ידועות כי לרוב הקהילה התומכת והמפתחת לא יציבה. שאלתי בערוץ הצ’אט אודות פיתוחים עתידיים ושידרוגים ועל-פי התשובות, נראה כי עתידה לוטה בערפל.  לכן עדיף להתקין גרסא רשמית של שרת אובונטו ועליו להתקין חבילות לפי הצורך.

אז מה וכיצד התקנתי על שרת המדיה שלי?

1. גרגרן (אגרגטור) פודקאסט - תוכנת Podget
2. מזרים מדיה - תוכנת GNUMP3d

גרגרן (אגרגטור) פודקאסט - Podget

התקנה על אובונטו ותעוד רשמית:

# sudo apt-get install podget

הגרגרן בודק עדכונים ברססים כל שש באופן אוטומטי.

מזרים מדיה - GNUMP3d

התקנה על אובונטו ומדריכים נוספים:

# sudo apt-get install gnump3d

פתרון לנגן המדיה האלחוטי שמציעה בזק, יכול להיות רכישה של משדר FM הנמכר לנגני MP3 ולקוות שזה יעבוד ברחבי הדירה, הבניין, הרחוב והשכונה

אז מה דעתכן?

וידאו: הפגנה נגד חוק סינון אתרים

צנזורשת 892
9/4/2008 הקרייה, תל אביב-יפו

הבלוגוספירה עדיין סוערת בעקבות פרישתו של היושב הראש של הגלוב, יובל דרור. אז כדי לסכם את השטויות שנכתבו השבוע הנה סנסציה חדשה מבית היוצר של יו מקלאוד. לפני זה, הנה תקציר הפרקים הקודמים:

עידן מאנקדוטות כתב

יש משהו בדבריהם של אנשים כמו יואי מקליאוד או סטיב רובל שמעבירים את כובד משקלם כיצרני תוכן ליישומי מיקרו-עדכונים כמו טוו’יטר. אולי זה לא מקרי שדווקא בשבועות האחרונים גיליתי את טוו’יטר ואני משתמש בו מדי יום..

עופר אילני מעיתון הארץ ציתת את עידן

“אנקדוטות” מביא כמה דוגמאות מהעולם: בלוגרים שניצבו רק לאחרונה בפסגת התהילה וההשפעה, ולפתע לקו ברפיון והחליטו לפרוש, באופן מלא או חלקי. כך, למשל, הבלוגר יו מקלאוד, מפעיל הבלוג המאויר Gapingvoid, הודיע באחרונה שהוא “התייאש מהבלוגוספירה”, וסטיב רובל התחיל להרהר באפשרות לעבור
לעדכן את הקהל בעזרת המסרים הקצרצרים של השירות טוויטר.

כדי להעצים את הדרמה עיתונאי מעיתון הארץ עופר אילני בחר בדוגמא פרנואידית

שניים כבר מתו
אחזקת בלוג שמתעדכן באופן שוטף היא אכן משימה מעייפת לאורך זמן. מכתבה שהתפרסמה שלשום ב”ניו יורק טיימס” עולה כי בלוגרים שנאלצו לפרוש בגלל אפיסת כוחות צריכים להיות אסירי תודה שנשארו בכלל בחיים. בחודשים האחרונים שתי דמויות בכירות בסצינת הכתיבה הטכנולוגית באינטרנט מתו באופן מפתיע. האחד הוא ראסל שואו, בעליו של בלוג מוביל לענייני טכנולוגיה (russellshaw.net), שמת מהתקף לב והוא בן 60. השני הוא מרק אורצ’נט, כותב מרכזי ב-ZDNet, שמת בגיל 50. בארצות הברית בלוגים פופולריים אמנם יכולים להבטיח הכנסה חודשית גבוהה, אך הכותבים מתלוננים שהעבודה הבלתי נגמרת והצורך לעדכן את הבלוג מסביב לשעון עולים להם במתח נפשי ונזק גופני.

לא רק שאין אחראי על האינטרנט, עכשיו הוא גורם למגיפה של מחלות לב.

יו מקלאוד, דמות צבעונית אשר יצא לפגוש מספר פעמים בלונדון, מדווח בבלוג שלו על מחיקת פרופיל הטוויטר שלו ומסר כי הוא מעדיף להשקיע את הזמן בציור קומיקס ובכתיבת ספרים.

בכל מקרה, אם מקלאוד נטש את הבלוגוספירה, למה בחר להסביר את הנטישה של טוויטר בבלוג.

אמרתי לכם!

כתבו והגיבו
יובל דרור, “הפורש הטרי מהבלוגוספירה” הגיב: ברכותיי, אתה אייטם!
גל מור: עייפת בלוגים: בין שבר למשבר

מיטצ’ל בייקר, יושבת הראש של קרן מוזילה, מציינת בבלוגה עשר שנות פעילות של הארגון. בעצם הגברת בייקר משכתבת מעט את העבר. שיחרור קוד המקור של הדפדפן נטסקייפ לקהילה אכן מהווה מהפכה. אך אין בפוסט שלה איזכור לחברת Netscape, שממנו הגיעו המפתחים וקוד המקור של הדפדפן.
חמש השנים הראשונות של מוזילה היו חמש שנים רעות. הדפדפן שפותח על-ידי הארגון היה מנופח ובלתי יציב. מיקרוסופט זכתה מהדישדוש והכישלון של מוזילה וחוסר השדרוג של גרסאות חדשות לדפדפן נטסקייפ.
האקר צעיר בשם בלייק רוס הפך את מוזילה ממלכת המפלצות (גודזילה) לפיירפוקס זריז ומגניב. הדפדפן מותג מחדש מספר פעמים, כשהחל את דרכו כעוף החול, התרומם לאוויר כציפור האש והפך לשועל אש (פיירפוקס). הדפדפן החדש בעל הגיזרה הקלילה, הציל את ארגון מוזילה ובנה קהילה של תומכים. לא סתם מקבלת מיקרוסופט מוטיבציה וחוזרת לפתח את אינטרנט אקספלורר ומשחחרת גרסא חדשה אחרי כמעט חמש שנים אחרי הקודמת.
כאן המקום להזכיר את AOL שרכשה את נטסקייפ בשנת 1999 אך לא השכילה לנצל את המתנה שקיבלה, בדומה לחברות אחרות שרכשה, היא העמידה אותן בפינה ונתנה להן לעלות אבק כמו Winamp ו-ICQ.

בעקבות איאן פורסטר, החלטתי לשתף אתכם בתוכנות הנמצאות אצלי בשימוש .
על הדסקטופ שלי אני מריץ xubuntu

המשך »

הרשמים שלי אודות asus Eee PC. כבר כמעט חודש יש לי את המחשב הנייד הזעיר הזה. אני מסתובב איתו כמעט בכל מקום. אני די מרוצה ממנו, יש לו לא מעט חסרונות, אך המחיר הזול של המחשב הנייד הזה נותן תשובה הולמת להן.

ASUS Eee PC 4G (701)

המשך »

שנה שעברה בזמן שהותי בלונדון מצאתי את עצמי לא מצליח להתמודד עם המידע הנמצא סביבי. החיים בארץ זרה גרמו לי בשלב מסויים להתמקד במקורות מידע מסויימים ולהתעלם ממקורות מידע אחרים. את הבלוגים שלי ברסס החלפתי בקריאה של חדשות מאתרים הגדולים והתחברות לסצנת החנונים המקומית. לפני עשרה ימים חזרתי לקורא הרסס שלי מבית גוגל והחזרתי להרגל המגונה של שתיית בלוגים, לא לפני שניפיתי מקורות (פידים) כמו אלו שמציפים אותי במידע (כמו בוינגבוינג) או סתם בלוגים לא מעניינים (לא אלבין את שמם ברבים).

נקודה מעניינת שעמרי ידן מעלה היא גוגל והמידע שהיא אוספת אודות הרגלי הגלישה שלנו. אני משתמש בגוגל רידר… לא מצאתי קורא רססים טוב ונוח לאובונטו לינוקס או למערכת הפעלה חלונות של מיקרוסופט שכבר חודשים לא ישבה אצלי במחשב.

העלתי לאינטרנט הקלטה את דבריו של פרופ’ ריצ’ארד קלייטון על דרכים מרושעות לעשיית כסף באינטרנט. ההרצאה נערכה בפאב בלונדון במסגרת ארוחנונים. ההרצאה נערכה בשפה האנגלית (זהירות זה לא אמריקאית). כאן תלמדו כיצד לדוג, לגהץ, לרכב על סוסים טרויאנים ולדהור על חמורים לעבר השמש השוקעת

שיחררתי את ההקלטה תחת רישיון קריאטיב קומונס במספר סוג קידוד כדי לאפשר לכם למעוך אותם וליצור יצירות חדשות.

וידאו של איאן פורסטר במספר חלקים: 1, 2, 3, 4

Photo by Cristiano Betta (cc) Attribution-Non-Commercial-Share Alike 2.0

Geek Dinner podcast Prof. Richard Clayton from the University of Cambridge to talk about: Evil ways to make money on the Internet

פוסט שכתב אודות חומת האש של סין

MP3

לין צ’ייני, אישתו של דיק צ’ייני סגן נשיא ארה”ב, חשפה בספרה כי בעלה וסנטור ברק אובמה הם בני-דודים מדרגה שמינית. הצוות של ברק אובמה בתגובה: “לכל משפחה יש את הכבשה השחורה שלה”

מקור:  msnbc

כאילו שפתאום נגמר האינטרנט ויש רק רשת חברתית אחת.

שמעון פרס, נשיא המדינה המליץ לסטודנטים להשתמש בפייסבוק.

כשנשאל על ידי אחד הנערים מה הם יכולים לעשות, השיב פרס “מי כאן שמע על פייסבוק?”. כמעט כל הנוכחים באולם הרימו את ידיהם, ופרס אמר להם כי הם יכולים להשתמש באתר כדי להאבק באנטישמיות.

ואם יגידו לכם לקפוץ מהגג, תקפצו?

ברשותי עותק חוקי של חלונות אקס-פי על מחשב בו מותקן גם מערכת ההפעלה לינוקס בטעם אובונטו.

דואר זבל עובד
קיבלתי מייל ממיקרוסופט עם הכותרת

Upgrade your internet explorer for FREE

במייל לא כתוב כי קיים איסור להתקין אינטרנט אקספלורר על לינוקס.

ילד תתבגר!
התלהבות של ילד אחזה בי להתקין אינטרנט אקספלורר על לינוקס. חיפשתי ברישיון השימוש eula הוראה מפורשת שאסור לי להתקין את הדפדפן ולא מצאתי גירסא מעודכנת של רישיון השימוש לאינטרנט אקספלורר בהתקנה של מיקסופט חלונות במחשב שלי. גירסא זו של רשיון השימוש איננה אומרת במפורש שאסור להתקין אינטרנט אקספלורר על מערכת הפעלה שאינה הקניין הרוחני של מיקרוסופט. אם מיקרוסופט תבקש ממני להסיר את הדפדפן כמובן שאעשה זאת. אם קיים איסור להתקין אינטרנט אקספלורר אנא הביאו אותו לידיעתי.

זכויות משתמשים
המטרה של תרגיל זה איננה לעודד פירטיות או לפגוע בזכויות הקניין של מיקרוסופט, אלא לעסוק בזכויות שלי כמשתמש בתוכנה שרכשתי. מיקרוסופט נוהגת בלקוחותיה באופן מאיים ובלתי סביר. אני רוצה להשתמש בתוכנה שרכשתי כראות עיני וללא החשש מפגיעה. כפי שחברת עלית איננה מגבילה את השימוש בשוקולד כציפוי לעוגות (חשבתי על תיאור קינקי, אך הבלגתי) כך אין שום סיבה שלא אתקין אינטרנט אקספלורר או אריץ גירסא חוקית של מיקרוסופט בלינוקס. מעניין אם עכשיו יתבעו אותי?

חשבתי לרשום כיצד התקנתי את אינטרנט אקספלורר על לינוקס אבל אולי זה יתפרש כעבירה אחרת. אוף אני שוב מסתבך אל תעבור על החוק, עברו לצידו ועשו לו שלום.

לפני זמן לא רב, זגוגית בדימוס, אדר שלו פרסמה מאמר תחת הכותרת תפנימו: לינוקס לא מתאימה לכל אחד. שלחתי לאדר מסר מיידי ואמרתי שאני מסכים לטענות שלה. אך במחשבה שנייה אולי היא מעט טועה.

הבת דודה שלי חיה אצלי בבית מעל חודשיים כשהיא מכלה את כל משאבי כדור הארץ על מנת לבהות במסך המרצד של פייסבוק. כתיירת הייתם מצפים שתצלה עצמה בטן גב על חוף הים או שתלקט מעט תרבות בעיר החטאים, תל-אביב. אך לא! את זמנה ורוב האינטראקציות החברתיות החוץ משפחתיות היא עשתה באמצעות הרשת החברתית המקוללת, פייסבוק, מקשקשת מעט עם חבריה במערכת המסרים המיידיים מבוססת ווב מיבו וכתיבת דואר האלקטרוני של הוטמייל. את כל זה היא עשתה באמצעות מערכת הפעלה לינוקס, דביאן ולפני זה על אובונטו 7.04

לפני כמה שנים רוסנה הייתה מחוסרת דיור והיא התגוררה אצלי מספר חודשים אז הרצתי על מחשב ישן לינוקס רד הט מה שלא מנע מרוסנה לעשות את מה שהיא עשתה עד אז.

כאשר אבא שלי הגיע לביקור קצר. הוא בדק, קרא ושלח דואר אלקטרוני בממשק הניהול של מיקרוסופט על פיירפוקס באובונטו.

להרוג את העכבר ולחזור אל המקלדת

המחשב הראשון בבית היה יבמ פיסי מקורי עם 640kb זיכרון וכונן קשיח (קחו נשימה עמוקה) של 10 מגה בייט, הדיסקטים חמש ורבע אינטש הכילו רק 360 קילו בייט מידע כל זה היה בשנת 1985. המחשב הריץ דוס והממשק היה טקסטואלי. יעברו כתשע שנים עד שיגיע הביתה מחשב אינטל 486 עם מערכת הפעלה חלונות 3.11. כל אותם שנים הסתדרתי נפלא עם מערכת הפעלה טקסטואלית. ברור שמשחקים היו גרפיים היה לנו כרטיס גרפי פרימיטיבי ירוק שחור. מעבד תמלילים איינשטיין, גליון אלקטרוני של לוטוס. אבל החיבור לעולם החיצוני דרך מודם לרשת בי.בי.אסים נעשתה באמצעות ממשק טקסטואלי. ממשק המשתמש הטקסטואלי נעלם אחרי שהתחברתי לאינטרנט. 12 שנים של ניוון בממשק החלונאי הקשה עלי לחזור ולהשמש בממשק טקסטואלי של לינוקס. מכירים את התחושה בשליחת מסרון ארוך ודחייתו למועד מאוחר יותר רק כדי לא לאמץ את היד.

Existentialism: I am disgusting gui person. I wish I was a cli.

חודשיים ללא חלונות וטוב לי. הכל התחיל כאשר התקנתי מחדש חלונות והתעצלתי לצלצל למיקרוספוט כדי לאמת עותק חוקי של חלונות שיש ברשותי. אחרי חודש שימוש עם נידנודים מצד מערכת ההפעלה לאשרר את הרישיון באמצעות הטלפון. עכשיו מיקרוסופט מונעת ממני להשתמש במערכת ההפעלה שיש לי רישיון חוקי עבורה. אני לא מצטער כלל, אני מרגיש משוחרר. נכון, לא הצלחתי למצוא התקן חיבור לסורק שלי. אך אני מצליח להדפיס, לראות טלוויזיה, לסנכרן את הנגן שלי לכתוב את הפוסט הזה באופן אופיס. וכל זה במקביל, באמצעות חלונות אקס-פי, לא הצלחתי.

אני לא מתעצל להשתמש בממשק הטקסטואלי הנותן לי עושר תכונות גדול יותר מאשר בממשקים גרפיים. בימים האחרונים אני פותח טרמינל כדי להמנע מלהזיז את העכבר. לינוקס בטעם אובונטו מנסה לגרום לממשק הטקסטואלי להיות שולי כדי שיזכיר את מערכות ההפעלה המתחרות של אפל ומיקרוסופט לנעימה יותר ובפחות מסובכת. אולי קשה לשכנע משתמשים ותיקים להשתמש בלינוקס. אבל אם הם כבר רגילים לדפדפן פיירפוקס ולמעבד התמלילים אופן-אופיס, אולי הם יוותרו עליו בקלות רבה. אנשים שכבר קוראים לטכנאי כל אימת אי-יציבות במערכת ההפעלה של מיקרוסופט עושה שמות בכתיבת מסמך וורד, יכולים להשתמש במערכת הפעלה יותר יציבה וחופשית.

• אומן הגרפיטי, בנסקי עונה על השאלה האם פאריס הילטון היא בחזקת פאבליק דומיין כפי שטוען גדי שמשון.
• אם התגעגעתם לימי הדרייב-אין אז הקולנוע היה תירוץ למזמוז או סתם לנקות את שמשת המכונית. אתר המדריך כיצד לעשות קולנוע דרייב-אין (עשה זאת בעצמך) בשיטת אספסוף בזק. אז הביאו את הריקשות לכיכר רבין כי מכוניות מזהמות את העיר.

אולי פספסתי את זה אבל הרשת החברתית פייסבוק הוא נושא לקורס אקדמי. דר’ בי.ג’יי פוג, מומחה לקפטולוגיה, הדרך בה לוכדים את הצרכן ולא מניחים לו עד שהוא נכנע וקונה שניים מהמוצרים הטכנולוגיים שאין לו צורך בהם כלל. מצד אחד מוזר לי שמוסד אקדמי מכובד כמו סטנפורד יקדיש קורס שלם לפייסבוק כי יש לי הרגשה שפייסבוק היא תופעה חולפת. מצד שני אם אני טועה אז ראוי להקדיש לו קורס שלם בסטנפורד כי אכן הוא דוגמא טובה לקפטולוגיה, והסיוט העתידני של טכנולוגיה השולטת בנו באמצעות תרבות הצריכה. גוגל (שמפתחיו למדו בסטנפורד) עושה זאת מצויין נסו גם אתם להתנתק מגוגל לשבוע ותגלו את סוד הקפטולוגיה.

בלוג החומוס עשה לי תאבון ולכן חיפשתי מפה כדי לסמן לי אתרי חומוס חיוניים לשעת חרום (מל”ח). אז חשכו עיני! תחזיות האיום האיראני התממשו! מדינת ישראל נמחקה לחלוטין מהמפה. אחרי ההלם הראשוני, שמתי לב שגבולות הקו הירוק מסומנות (השמאלנים האלו) ויש רשת כבישים ענפה אצל השכנים. רק אצלנו כלום. בטח התייר הגוגליאני המזדמן קורא את המפה ואומר לעצמו ישראל היא מדינת עולם שלישי, היא מפגרת! אפילו שבילי גמלים אין בה. ואני אומר הגוגל האלו, אנטישמים, מכחישי שואה! אפילו משרד מצו’קמק אתם לא טורחים לפתוח פה אז לפחות תציירו לנו מפה.

ויקיפדיה מתקן את הטעות הנפוצה הצטטה של טל ברודי “אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה - לא רק בספורט, בהכל”

בשנה שעברה חבר הכנסת ישראל חסון דרש לחייב בחוק הזדהות מלאה של הטוקבקיסטים בעת פרסום תגובות באתרי אינטרנט במטרה למנוע פגיעה ולשון הרע. הצעה זו עוררה התנגדות רבה בקרב גולשי אינטרנט הארגונים העוסקים באינטרנט חופש הביטוי. בעקבות הביקורת, חבר הכנסת ישראל חסון, באמצעות יועץ התקשורת שלו, משה קלוגהפט ארגנו את “כנס הטוקבקיסטים הראשון” ובו לדברי קלוגהפט, “הפאנל הפתוח לציבור יאפשר לטוקבקיסטים להציג שאלות ולהתעמת בגלוי עם עורכי אתרי התוכן ועם אנשים שנפגעו מתופעת הטוקבקים בגרסתה הנוכחית.” הכנס שנערך במשכן הכנסת נראה כמו טוקבק ארוך, מיותר, לעוס אך חביב. הכנס חשף בפני את הפער בין האישיות התקשורתית של חבר הכנסת ישראל חסון לבין האישיות האמיתית שלו. במציאות הוא נראה ג’נטלמן ביישן לעומת תדמית רודף הכותרות הסידרתי. באמצעות ניתוח הידיעות הקשורות לחוק הטוקבקים ניתן לראות הגבול בין ישראל חסון לתדמית שמדביק בו יועץ התקשורת שלו, משה קלוגהפט. ישראל חסון הבין את הבעייתיות בהצעת החוק שלו ובסוף הכנס שינה דעתו. חסון החליט ללכת בכיוון של הסדרה עצמית, במקום חקיקה ונענה להצעתם של מכון המחקר של נטוויז’ן באוניברסיטת תל אביב לארח דיון במועד מאוחר יותר. כאשר עורכי אתרי התוכן הגדולים נעדרו מהדיון בהסדרה עצמית, ישראל חסון נעלב והודיע כי הוא יניח שוב את חוק הטוקבקים על שולחן הכנסת. עתה הצעת החוק נוסחה מחדש ונראה כי היא נקמה ישירה באותם עורכי אתרי אינטרנט שנעדרו מהכנס.

ההתנהלות של חבר הכנסת חסון ויועץ התקשורת שלו, קלוגהפט הם בלתי נסבלים. התרגילים ביחסי ציבור וברדיפת כותרות עושים זילות לפעילות פרלמנטרית ולכנסת. אולי צריך לפנות לועדת האתיקה של הכנסת ולקרוא אותו לסדר.

מי צריך את החוק הזה, מתברר שמעטים טורחים לקרוא טוקבקים.

להלן הצעת החוק החדשה: המשך »

מתברר כי קיימת בכנסת פרוצדורה חקיקתית מדהימה שחייבת להלמד בשיעורי האזרחות בבתי הספר. היום שוחחתי עם יונתן לבנה, עוזרו של חבר הכנסת דב חנין, בעניין עלון מידע לרשימת התפוצה שלו. הרבה מהקישורים בעלון היו לקבצים בפורמט קנייני באתר הכנסת:

• RTF - Rich Text Format פורמט קנייני של מיקרוסופט
• PDF - Portable Document Format פורמט קנייני של אדובי

מתברר שהצעות חוק מופיעות באתר הכנסת בפורמט הקנייני של מיקרוסופט וכאשר הם עוברים קריאה טרומית ונכנסים לרשומות הם מומרים לפורמט קנייני אחר (אך פתוח יחסית) של חברת אדובי. הפורמטים האלו שוברים את האינטרנט! על-אף שהם נפוצים מאוד מנועי החיפוש מתקשים בקיטלוג של פורמטים אלו. נסו לחפש מסמך העוסק בחקיקה של הכנסת ותתקשו להגיע למידע מסוג זה ברוב מנועי החיפוש (למעט גוגל). בתקן של אדובי, PDF, אין סטנדרט אחיד לקידוד עברית לכן ההמרה של קבצים אלו לפורמטים אחרים הוא לרוב בלתי אפשרית. יש להמנע משימוש בפורמטים אלו ולצמצם את השימוש בהם למטרות עריכת טקסט או לדפים מעוצבים המיועדים להדפסה.

מי צריך ווב 2.0 ושרתי http? אילו הייתי יושב ראש הכנסת הייתי מבטל את הכנסת לחלוטין ושם במקומו שרת FTP. אני יודע שאביגדור ליברמן הוא טיפוס של גופר כל הביזוריות הזו עושה לו בלאגן בראש. הייתי ממליץ לו אחרי בחירתו כראש ממשלה לבטל את שרת הכנסת להמיר ולהעביר את כל הקבצים לשרת גופר קנייני בו התוכן מאורגן באופן הררכי. כך המדינה תתנהל באופן יעיל. אז אף מילה על
האם צריך חוק תאימות אתרי אינטרנט לכל הדפדפנים?

דני, אזרח איכפתי, פנה לחבר הכנסת דב חנין בעניין תאימות אתרי אינטרנט ממשלתיים לכל הדפדפנים ונגישותם לאנשים בעלי מוגבלויות. צריך להפריד בין תאימות אתרים לכל הדפדפנים לבין נגישות עם מוגבלות. אתר אינטרנט יכול להיות מותאם לכל דפדפן אך לא להיות נגיש לבעלי מוגבלות ולהפך.

יש הגורסים כי אין צורך בחקיקה ובמקומה יש לפעול ולהגיע להסדרה עצמית. אני חושב שגישה זו בעייתית בהקשר הממשלתי שלה. כי הנחת היסוד של הסדרה עצמית הוא קיימו של שוק חופשי בשירותים הניתנים על-ידי הממשלה. לממשלה יש מונופול על השירותים שהיא מספקת לאזרח. אין חלופה לאתרי האינטרנט ממשלתיים, אין אנו יכולים להחליט יום אחד השירותים של המדינה מחורבנים, נקבל שירות ממדינה אחרת. מעבר לכך אתר אינטרנט שאינו תואם לכל הדפדפנים או נגיש לכל האוכלוסיה משול למשרד ממשלתי השוכן במגדל גבוה שאין בו מעלית. הסדרה עצמית היא בהקשר זה היא אנטי-חברתית. כי על-מנת להתחבר לאתר ממשלתי אני חייב לרכוש מערכת הפעלה קניינית עם דפדפן קנייני. אני לא חושב שהמדינה יכולה לגשר על הפער הדיגיטלי אם היא מגבילה אותו באמצעות תוכנות קנייניות.

אתרי האינטרנט חייבים להיות נגישים לבעלי מוגבלויות ומותאמים לכל הדפדפנים, זו זכות בסיסית של כל אזרח, כולם מסכימים לזה אפילו בועז דולב, מנהל תחום ממשל זמין באגף החשב הכללי במשרד האוצר “אני מסכים עם מה שנאמר פה. אני חושב שאתרי הממשלה חייבים להיות מותאמים לסטנדרטים הנהוגים היום בעולם, כולל אינטרנט אקספלורר, פיירפוקס, ספארי וכל דבר אחר. בפעילות של החשב הכללי אנחנו מנסים כל אחד ללכת יחד עם ההוראה וההנחיה הזאת.” אך מודה “במחלקה שלי אין לי כלי אכיפה על אתרי הממשלה לחייב אותם לעשות את הפעילות הזאת, אבל מבחינת הנוהל והסטנדרטים משרדי הממשלה יודעים שהם צריכים לבצע את זה.” במילים אחרות יש הנחיות אבל יש שמצפצפים עליהם.

השאלה האמיתית היא האם יש צורך בחקיקה שתחייב את המדינה ומוסדותיה (שלטון מקומי, ביטוח לאומי וכו) ליישם נגישות לאנשים עם מוגבלויות ותאימות לכל הדפדפנים. ח”כ דב חנין מבקש לשמוע מגוון דיעות בנושא. מנגד ח”כ חנין אינו מעוניין לקדם הצעת חוק בניגוד לעמדת איגוד האינטרנט הישראלי.

לקריאה נוספת

• תאימות אתרי אינטרנט לתוכנות גלישה שונות. פרוטוקול מס’ ‎41 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה (יום רביעי, ג’ באדר תשס”ז ‎21 בפברואר ‎2007, שעה ‎9:00)
• ynet יוזמה: הסדרה עצמית של האינטרנט בישראל.
• הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון - נגישות מערכות מידע), התשס”ה-2004
• בריטניה: הסדרה עצמית - הפתרון העדיף לבעיות אינטרנט