טוקבק עצמי: גיא, אתה תעב פרסום!
06/12/2006 מאת גיא ווסטעכשיו קיבלתי 50 טוקבקים למאמר שלי על הביבילוג. אתם לא יודעים כמה כייף זה לקבל טוקבקים. נכון, רוב התגובות הן רפש, אז אולי הצלחתי להרגיז מישהו. אני עכשיו צריך לקרוא את כולם ולרציניים להגיב.
אגב טוקבקים, גל מור כתב מאמר מצויין על הצעת החוק של ישראל חסון.
אילו היו טרקבקים באתרי החדשות שהיו מופיעים לפני הטוקבקים, אולי רמתם היתה עולה כי טראקבאקים היו מקבלים עדיפות.
אני מתקשה להבין את חבר הכנסת ישראל חסון, כיצד נוכל לחיות עם טוקבקים מנומסים ומנומקים של צפונבונים. בלי טוקבקים אנונימיים, אנחנו עלולים להיות זקנות בריטיות חביבות שמציעות סנדוויץ’ מלפפון עם כוס התה שלנו. ויותר גרוע כולם יצביעו מרצ וחדש. אתם מוכנים לחיות במדינה עם 14 מיליון זגוגיות (עיגולדים)? אני לא, אני בטח אשתעמם. אני מהגר מכאן!
שמשהו ינסח עצומה. אני בונה אתר נגד הצעת החוק של ישראל חסון!
06/12/2006 בשעה 16:27
אגב טוקבקיסטים ורגולציה
במשיכת קולמוס מצורפות שתי דרכים להפוך את הדיון באינטרנט להרבה יותר איכותי, אגב ישראל חסון. הראשונה היא הוספת טראקבקים לאתרי חדשות, שיגרמו …
08/12/2006 בשעה 11:48
בחייאת, גיא. לתעב פרסום זה דבר אחד, ולהיות תאב פרסום זה משהו אחר. כדי להשיג את מטרתך ולהתפרסם, נסה לשפר את האיות שלך קודם. אתה נקרא כמו מישהי שאוטוטו הולכת להגיש לי כריכי מלפפון (או איך שלא קוראים לזקנות האנגליות האלה, 30 שנה בארץ ועוד לא למדו עברית)
08/12/2006 בשעה 15:11
זה היה משחק מילים
08/12/2006 בשעה 15:53
משחק מלים בטעם מלפפון?
08/12/2006 בשעה 15:57
כדאי לך לטעום