netanYahoo בלוג
06/12/2006 מאת גיא ווסט- לא עובר דפדפן, מאמר שרשמתי לNRG מעריב על בלוג החדש של בנימין נתניהו. באמת ניסיתי לחבב אותו כמו שהתחלתי לחבב את שאול יהלום, אבל זה הניסיון נכשל.
- הרגע עשיתי מלחמת נתניהו
לא עובר דפדפן
גיא ווסט נורא רצה לחבב את בנימין נתניהו החדש, הבלוגר שמבטיח לקרוא כל טוקבק. אבל הכריזמה המשכרת שלו מהטלוויזיה הופכת ברשת לאגו טריפ מיוזע ונואש
יו”ר האופוזיציה בנימין נתניהו הוא אחד המרואיינים הקשים ביותר בתקשורת הישראלית. כמו כל פוליטיקאי שמכבד את עצמו, הוא לא עונה לשאלות המראיין, אלא על שאלות אחרות, אלה שהוא בחר והתכונן אליהן מראש; הוא גם בוחר בקפידה את המראיין ואת אמצעי התקשורת בהם יופיע. אסטרטגיית סרבנות הראיונות שלו היא ששומרת אותו מחיצי הביקורת ומאפשרת לו להמשיך לנסוע על אדי הכריזמה. לא פעם השתמשתי בנתניהו כדוגמה לפוליטיקאי שאסור לו לפתוח בלוג. עכשיו, כשהוא עשה את הלא-ייעשה ופתח בלוג, ניתנה לי ההזדמנות לבחון את התאוריה שלי. אולי הבלוג דווקא יאתגר את דעתי על נתניהו?
מסתבר שבנימין נתניהו מנסה לכבוש גם את האינטרנט עם הכריזמה שלו. אתרו, בדיוק כמוהו, נראה מעוצב, מחויט ומלא בעצמו: עדכונים חדשים, בלוג, חדשות, ביוגרפיה והתייחסויות בתקשורת. כל תמונה, טקסט ולינק באתר משדרים שלביבי יש אגו ענק. כגולש מן המניין בלי משימה עיתונאית, הייתי יוצא ממקדש ה”אני! אני! אני!” הזה די מהר. האתר משדר “אני ביבי הקוסם, אשף ביחסי ציבור ובשיווק, הייתי ראש ממשלה ושר אוצר, לכן כדאי לכם להעריץ אותי”. בכל עמוד יש טוקבקים עם גילויי הערצה עיוורים באווירת “ביבי שולת!!!1″, שמזכירים את כנס הניצחון שלו אחרי בחירות 1996 כשהמון חברי מרכז הליכוד המלוכד והמשולהב צעק “היידה ביבי! היידה שרה!” והכניס את השמאל לכוננות.
הבלוג מכיל פוסט אחד, לא מספיק לסקירה ראשונה. אבל ראיונות הטלוויזיה שהועלו לאתר, שנותנים תחושה של יוטיוב, לא מממשים את הפוטנציאל של המדיום. הראיונות של ביבי בערוצים זרים לא ימשכו קהל דובר עברית: כאשר הוא מתראיין שם הוא אולי מצוין ביחסי ציבור לישראל, אבל זו דמגוגיה זולה ומביכה, שאילו תורגמה לעברית לא היתה קונה תומכים אפילו בקרב חברי מרכז הליכוד.
כאשר בוחנים את הפעילות הפרלמנטרית של חבר הכנסת בנימין נתניהו באתר הכנסת, מגלים שהוא פרלמנטר עם ביצועים בינוניים ומטה. בכנסת הנוכחית נתניהו יזם רק הצעת חוק אחת והצטרף לשתי הצעות חוק אחרות של עמיתיו, ומידע על פעילותו בוועדות הכנסת השונות קשה לאתר. אם לא רוצים להסתמך על מנועי חיפוש או ויקיפידיה, האתר הרשמי שלו אמור היה להיות מקור המידע האולטימטיבי על נתניהו הפרלמנטר. אבל אתר האינטרנט אינו עוסק כלל בנתניהו חבר הכנסת והאופוזיציונר, כפי שהיה ראוי לו לעשות כל עוד הליכוד אינו מפלגת שלטון: הוא מדבר על נתניהו איש הממשל לשעבר. הרוח העולה מהאתר אומרת שביבי עדיין מרגיש כחבר ממשלה בכיר. הוא מזכיר לי סלבריטאי שירד מגדולתו ומחפש באינטרנט תשומת לב ממעריציו הנותרים.
פה זה לא טלוויזיה
בחיבורו “הקתדרלה והבזאר” טבע אריק ס. ריימונד את חוק לינוס: “בעזרת מספיק עיניים, כל הבאגים רדודים”. כלומר, בעזרת מספר גדול דיו של בודקי גרסאות בטא ומפתחים-מסייעים, כמעט כל בעיה ניתנת לסיווג מהיר, והפתרון יהיה מובן מאליו למישהו. בפרפראזה על כך הצעתי את חוק מת’יו ארניסון: “בעזרת מספיק עיניים, נחשפים כל התכנים הבלתי ראויים”. תוכן בעייתי מאפשר לכותב המקורי לתקן עצמו ולהבהיר את הנושא, לאחר שהקוראים חושפים לכותב את הבעיות בטקסט שהפיץ.
הטלוויזיה, הבית של נתניהו, מקהה את חושי הביקורת שלנו ושובה אותנו בכלא הכריזמה והדעות הקדומות. אבל האינטרנט הוא עדיין מדיום טקסטואלי אינטראקטיבי, וקל לנו יותר להפעיל את חושי הביקורת שלנו על מידע טקסטואלי. נתניהו, הבוחר בקפידה את מילותיו ועיתונאיו כדי לשמור על תדמיתו, לא יכול להרשות לעצמו חיים וירטואליים. מצד שני, אולי האינטרנט ישנה אותו ולא רק את תדמיתו. אבל נכון לעכשיו, כמו שאהוד ברק אינו עובר מסך, נתניהו לא עובר דפדפן.
Powered by FireStats
06/12/2006 בשעה 17:51
ממש אהבתי את תגובת ה”תתאסלם כבר”.
מה באמת לך ולביביהו הזה?
06/12/2006 בשעה 17:53
רציתי להציע לו חברות ולהוסיף אותו XFN שלי
06/12/2006 בשעה 21:18
אני לא חושב שזה יעבוד, הוא לא תומך Xמשהו
08/12/2006 בשעה 15:09
נכון באמת אין לו חברים