קראתי בעיון… הזדעזתי. כמה הבהרות ישראלוונטיות :

ישראלוונטי אינו מכריח אף אחד להוסיף את הבלוג שלו. מי שהוסיף עושה זאת מרצונו האישי בלבד (אולי קצת בניגוד לאגררגטורים אחרים). ישראלוונטי מפציר שוב ושוב לפרסם אך ורק ריסוס חלקי.
עם זאת, צריך להיות מודעים לכך שיש משתמשים שרואים ערך מוסף בכך שהתוכן שלהם מופיע פעמיים והם בוחרים לעשות זאת מרצונם. בסך הכל, כל האינטרנט מאונדקס עם CACHE בגוגל שלא מצריך שום הגעה לאתר עצמו, כמו גם טקנוכרטי וכלים אחרים. יש ערך מוסף בכפילות כאשר הכפילות מגיעה לאתר בעל דירוג גבוה יותר ברשת המגדיל את החשיפה לתכנים. אני לדוגמא, בבלוג שלי, שם רק ריסוס מלא (שמופיע בוובסטר ודומיו), מתוך ההנחה שמי שיתעניין בבלוג שלי יגיע אליו והחשיפה רק תגדל.
השורה התחתונה - הבחירה היא אך ורק של המשתמש והוא זה שמחליט.

בתחילת כל פוסט יש הבהרה ברורה מאיפה התכנים נשלפו עם לינק ברור לפוסט. כל פוסט נכתב בשם בעליו, כלומר בשם המשתמש שהוסיף את הפוסט, כך שאם יש תגובה באתר, התגובה הזאת נשלחת לבעל הפוסט באימייל (במידה והוא לא ביטל אפשרות זאת). יש אפשרות לתגובות בגלל שמתוך הנחה שלאו דווקא כל הפוסט מוצג, התגובה מאפשרת חיווי נוח ופשוט למשתמש בהקשר קהילתי. המשתמש בעל יכולות עריכה מלאות על כל התכנים שלו, כך שאם הוא רוצה הוא יכול להוסיף/לשנות/למחוק.

ישראלוונטי אכן מציג את כל מה שהוא מקבל מהRSS בעמוד נפרד מכיוון והעמוד הזה מספק משהו שהוא מעבר לפוסט והוא ההקשר הקהילתי. יש אפשרות לראות תכנים אחרים קשורים בבלוגים אחרים, יש אפשרות לדפדף בתגים, יש אפשרות להצביע ולראות הצבעות של אחרים וכו’ וכו’.

ישראלוונטי, כנראה כמו גם פלטפורמות אחרות דומות, לא מניב וכנראה לא יניב בעתיד רווחים כלשהם, בוודאי לא משהו שיתקרב לשעות העבודה הרבות של תחזוקת אתר בסדר גודל כזה. עד כה האתר רק מניב הוצאות, כמו כל אתר עצמאי. מעבר לזה - לא מדובר פה בלהתקין גרגריוס ולהוסיף פידים, אלא בעבודה מורכבת יותר. חלק מהאמירות כאן המוכוונות לישראלוונטי בהשוואה לפלטפורמות אחרות ממש נראות לי תמוהות, במיוחד אלו על ניצול תוכן של אחרים.

מה אני אגיד… מדהים.

נראה לי שמילת הקסם היא “תקצירים”. [שעל כך אין איסור מפורש].
עם תקצירים שמכריחים את רוב הקוראים לפנות לאתר שייצר את התוכן לא נראה שיש בעייה.

נתחיל בזה שאני אדגיש שאני לא עורכת דין ויכול להיות שמה שנעשה באתרים כמו שלך וכמו קוראי רסס אחרים הוא חוקי לחלוטין גם עם כל האיסורים שהזכרתי (ומוזכרים למטה), כל עוד נותנים לינק למקור ומפרסמים קטע קצר בלבד מהתוכן ולא את כולו (משהו שיכול להחשב כ”ציטוט”), היות וחופש הביטוי מאפשר “הבעת דיעה” ולשם כך מותר גם להשתמש ב”ציטוט” כדי להסביר את ה”דיעה”.
בכל אופן, הצגת פוסט שלם מבלוג אחר נראית לי כהפרה של זכויות היוצרים של הכותב. למעשה, בלוגים רבים מפרסמים מילים של שירים שלמים בבלוג שלהם, שזו בעצם עבירה על אותו חוק. מותר לצטט מילים משיר, מותר אפילו לפרסם בית או פזמון שלמים של שיר (ל”מטרת לימוד” או “הבעת דיעה”) אבל אסור לפרסם את השיר במלואו ללא קבלת אישור מבעל הזכויות.

ועכשיו לתקנונים:

http://www.haaretz.co.il/hasite/objects/pages/Rss.html
“השימוש בקבצי ה-XML אסור על חברות או אתרים ונועד לגולשים פרטיים בלבד.”

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3049332,00.html
“הנך רשאי להשתמש ב-ynet למטרות פרטיות ואישיות בלבד. אין להעתיק ולהשתמש, או לאפשר לאחרים להשתמש, בכל דרך אחרת בתכנים מתוך ynet, לרבות באתרי אינטרנט אחרים, בפרסומים אלקטרוניים, בפרסומי דפוס וכיו”ב, לכל מטרה, בין מסחרית ובין שאינה מסחרית, שאיננה לצורך שימוש אישי ופרטי.”
“אין להפעיל או לאפשר להפעיל כל יישום מחשב או כל אמצעי אחר, לרבות תוכנות מסוג Crawlers, Robots וכדומה, לשם חיפוש, סריקה, העתקה או אחזור אוטומטי של תכנים מתוך ynet. בכלל זה, אין ליצור ואין להשתמש באמצעים כאמור לשם יצירת לקט, אוסף או מאגר שיכילו תכנים מ-ynet.”

http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/channels/users_bar/use_conditions.html
“”תכנים” או “מידע” - התכנים המופעים באתרים לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, טקסט, תמונות, קטעי וידאו, קטעי אודיו, תוכנות, קבצי גרפים, ישומים, עיצובים וכו’.”
“אין להעתיק, להפיץ להציג בפומבי או לעשות שימוש בתכנים הנזכרים הנ”ל ללא קבלת הסכמתה של החברה מראש ובכתב, לרבות העתקה מלאה ו/או חלקית; שימוש בסימני מסחר ו/או לוגו; איחסון בארכיון; תירגום; עריכה מחדש וכיוצא בזה, וזאת למעט שימוש עצמי.”

http://www.themarker.com/tmc/general/takanon.html
“זכות השימוש במידע נתונה למשתמש בלבד, למטרת שימוש אישי, פרטי ולא מסחרי, והמשתמש אינו רשאי להרשות שימוש כלשהו, במידע, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, לצדדים שלישיים.”
“המשתמש מתחייב, כי המידע לא ישמש למטרות רווח או למטרות מסחריות אחרות ולא יאוחסן באתרים אחרים ברשת האינטרנט.”

מעולם לא ראיתי איסור דומה בבלוגים - לא במערכות בלוגים (ישרא, רשימות, בלוגר, לייב-ג’ורנל וכד’) ולא בבלוגים פרטיים (וורדפרס, movable type וכד’), לא בבלוגים מהארץ ולא בבלוגים מחו”ל.

שוב, ברגע ששחררת קוד רסס שמאפשר לי לשלב אותו בתוכנות שלי, אתה זה שאחראי כמה ממנו ייחשף, בדיוק כמו שזה שהשתמשת בוידיאו של יוטיוב בפוסטים שלך לא הופך אותך לגזלן, כי יוטיוב שחררו לך קוד של “אימבאד” שקובע כמה שהוידיאו ינגן אצלך עם סמל של יוטיוב ובלחיצה עליו תופנה לאתר שלהם.