במדינת הגמדים יש תקוה
18/11/2008 מאת גיא ווסטיש לי תחושת דה ז’וו. מצד אחד שחקני החיזוק שכל מפלגה קונה לקראת הבחירות. מצד שני, כשהיה לנו נמאס מפתק לראש ממשלה אז הצבענו ליעל בר זוהר (בלי שהתמודדה), עכשיו יש לה מפלגה. אני מקווה שיצביעו בבחירות קרובות לתנועה הירוקה, חדש או מרצ ולא למפלגה מטופשת של עסקן סטודנטיאלי.
ואם כבר מדברים על פוליטיקה, הרשו לי להציג פוליטיקאי רציני, צעיר (בן 31) ומבטיח, עו”ד איל אורון שהתמודד בבחירות המקומיות ברשימת “הרצליה שלנו” של יעל גרמן. איל אורון במסגרת תפקידו כחבר מועצת עיריית הרצליה יזם הצעה לאמץ תפיסות של קיימות בתכנון עירוני של העיר. איל מתמודד בבחירות הפנימיות במרצ לרשימה לכנסת ואני מקווה שיזכה במקום ריאלי. אני לא חבר מרצ ולכן איני יכול להצביע למוסדות המפלגה. אנחנו זקוקים לאנשים רציניים ומעמיקים כאלה בכנסת.
אילו רק יכלנו לשכפל את דב חנין ולשגר אותם לכנסת
Powered by FireStats
19/11/2008 בשעה 01:06
סליחה שאני עדיין מתעסק בפוליטיקה של זהויות, אבל אני סקרן לדעת האם אתה עדיין קורא לעצמך אנרכיסט.
19/11/2008 בשעה 13:57
תהיתי האם דני האדום עדיין מגדיר את העצמו אנרכיסט. אבל הוא הבריז מהפגישה. אז לא הספקתי לשאול אותו. כן אני עדיין רואה עצמי אנרכיסט באופן תיאורטי. לצערי, באופן מעשי אני ליברל…