12/01/2006 מאת גיא ווסט
בזמן האחרון זלגו פרסומות לאתרים עצמאיים כמו פוליטינט, מארב ואף לינמגזין. אתרים עצמאיים הממנים עצמם באמצעות פרסומות חשדות בעיני. שם חשבתי שאפשר ללא ריצוד בלתי פוסק של פרסומות. כיצד הקולקטיב ורשימות יכולים להסתדר בלעדיהם?
הפוסט הזה נכתב ביום יום חמישי, 12 בינואר 2006,
בשעה 01:55,
והוא שייך לנושא מחאה, תקשורת, תרבות דיגיטלית.
את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0.
אפשר להגיב על הפוסט כאן בבלוג הזה, או לשלוח טראקבאק מבלוג אחר.
12/01/2006 בשעה 09:18
אני פשוט לא מבין אמירות כמו אלה. מה הבעיה עם פרסומות (אם הן לא משתלטות על המסך. יש שאומרים שפוליטינט עברו את הגבול הזה, אני לא מסכים.) ? מה הבעיה עם הרצון להחזיר את ההשקעה בזמן ולפעמים גם בכסף? אתה מכיר מודל הכנסות אחר שיכול להתאים? יש לך רעיון אחר לאיך הם יכולים לממן את עצמם?
תשאל את ירדן לוינסקי מרשימות למה אין לו פרסומות באתר. התשובה אולי תפתיע אותך.
12/01/2006 בשעה 14:15
בהחלט דורש הסבר… מדוע חשוד? האם התוכן מוכתב על ידי הפרסומות כמו באתרים אחרים שמכניסים פרסומות משלהם? לדעתי המודל של גוגל מצליח כי מי שמספקים את החשיפה, האתרים הללו, אינם מעורבים בבחירתו באופן אישי ואינם נושאים ונותנים עם המפרסמים. גם מבחינה אסתטית הפרסומות הללו אינן מפריעות לי, כך שאני תוהה מה מטריד אותך בעצם?
13/01/2006 בשעה 17:59
זו שאלה טובה, שהתשובה אליה מסובכת יותר מדי. אבל בעקרון, במארב היו פרסומות מההתחלה, פשוט הוסיפו כמה.
המודל של פוליטינט טוב וראוי (הגולשים לא משלמים, השירות בחינם תמורת פרסומות) אבל לדעתי היישום גרוע.
הקולקטיב ורשימות לא יכולים להסתדר בלעדיהם, ובגלל העדר הכנסות יש לנו בעיות פיתוח קשות, אבל זה לא אומר שזה לא פתיר.