הערב התקנתי לראש עיריית הרצליה, יעל גרמן על המחשב האישי שלה, דפדפן זריז פיירפוקס.
אחרי הבחירות אסביר ליעל גרמן על קוד פתוח כמו שעשיתי עם דב חנין ורומן בונפמן.
קשה לבוא בטענות לעיריית הרצליה על חוסר התאימות של האתר לדפדפנים השונים כי הכישלון שייך לחברה שפיתחה את אתר האינטרנט. בשוק האינטרנט הישראלי קיימים חברות רבות שאסור לגעת בסחורה שלהם עם מקל ארוך. אבל גם הסנדלר הולך יחף… תראו את אתרי משרד האוצר שתמך בקוד פתוח. ולא דיברתי מילה על נגישות…
ב11.9.2008 עשיתי פודקאסט עם ערן בן-ימיני בו שוחחנו עם דרור פויר במסגרת שיחות עם עמיתי מרכז השל. 43 דקות
קישור ישיר: MP3
podcast פודסקאסט
כרגע בדקתי את הדפדפן כרום של גוגל, סקרנות שחלפה מיד. אני חושב שזה שערוריה שהדפדפן לא מגיע בצבעי כרום. תארו לכם שירוקים היו לובשים חולצות אדומות, קומוניסטים היו צועדים בשחור ואורנג’ היו בוחרים בצבע סגול.
גלשתי דקה וחשבתי לעצמי מה מעניין אותי בדפדפנים? כלום! אולי כיצד הדפדפן מציג (מרנדר) עמודים. מכירים את מבחן החומצה? אז ביצעתי את מבחן אתר הארץ (באג קידוד העמודים באתר הארץ). המבחן ערך רגע והתוצאות: אתר הארץ אינו קריא בדפדפן של גוגל. מה שאומר דבר אחד ויחיד הדפדפן של גוגל יותר טוב מאינטרנט אקספלורר של מיקרוסופט. אוסיף לדבריו של עמרי ידן: בניגוד למבשלת הבירה שנכנסה לתחום המשלוחים, מערכת הארץ צריכה להפסיק את מנהג שתיית הבירה במחלקה הטכנית.
ועוד דבר. דפדפנים הוא נושא נורא משעמם! לדון בהם הוא לפתוח את ארון החשמל ולומר וואו השעון חשמל הוא מכשיר מרתק, אולי אכתוב עליו ספר. הבלוגים, עיתונאי הטכנולוגיה והאינטרנט יעסקו בדפדפן של גוגל עד מופע הרוק שבוע הבא אז אפל תכריז על המוצרים החדשים שלה וכמה ימים אחרי זה כולם יחזרו לעסוק באייפון.
נכון חטאתי ונגעתי במערכת ההפעלה שאסור להזכירה (אין כמו וירטואליזציה), אבל זה היה למטרות סקירה וביקורת.
אני נשאר עם הדפדפן האהוב… שגוגל יחפשו…
כממלא מקום טטיאנה הופמן, כתבת החוץ שלנו, אדווח עתה מאנגליה. במועצה של העיירה המנומנמת טנברידג’ וולס נעלבו מהביטוי סיעור מוחות והחליפו אותו בביטוי התקין פוליטית ממטרי מחשבות. אז תשאלו למה תושבי העיירה נפגעו מהביטוי. אובכן, פסיכיאטרים בעשור האחרון של המאה ה19 כינו התקף עיצבי חזק, סערת מוחין. מאז 1940 המושג סיעור מוחות מתייחס לפעילות של העלאת רעיונות, אך במועצת העיירה הוחלט כי הביטוי ישתנה. בסקר של איגוד האפילפסיה הבריטי נמצא כי הביטוי סיעור מוחות אינו פוגעני או מעליב חולי אפילפסיה.
הבריטים מאוד מודעים לפגיעה בחולי אפליפסיה ומזהירים מראש כאשר יש פעילות היכולה לגרום להם התקף כמו הבזקים או ריצוד. בישראל אין מודעות כלל. הטלוויזיה ואתרי האינטרנט אינם מזהירים את הציבור בפני תוכן היכול לפגוע בבריאות
נכון שזה די משעשע לקרוא על אריזה של חמאת בוטנים שהמוצר עלול להכיל בוטנים. אבל אם ילד יחטוף התקף בשעה שאין בסביבתו מבוגר בגלל אתר אינטרנט עם תוכן פוגעני אמיתי כמו גרפיקה מרצדת. זה הרבה יותר מסוכן מסתם תמונה של ציצי.
מי הולך עם נוויל בורדי לתבוע את אתר וואלה בבית הדין לפשעי מלחמה בהאג?
אוסף של קישורים שלא מצאתי מקום להניח אותם. מידי פעם אני שומר קישורים על הדסקטופ. די מטופש כי הדסקטופ מתמלא ואז אני מעביר את הקישורים לתיקיה של קישורים לקריאה עתידית ושוכח מהם. מצאתי תיקיה כזו מלאה בקישורים בפורמט שמתאים רק לחלונות. אבל כבר למעלה משנה שאני נמנע מלהשתמש בלינוקס. לידיעת הגולשים עמרי ידן וחנן כהן נמנעתי לציין תאריכים מדוייקים (2005) של שמירת הקישורים כמחאה נגד אתר הארץ:
הסיבות ששמרתי את הקישורים היה כאשר ערכתי את אתר סלון מזל, לימדתי קורסים בתרבות דיגיטלית ובניית אתרים במכללת אסכולה מימד או כאשר חיפשנו כלה מתכנת (ערן ורד ניסח) לחבר הכנסת רומן ברונפמן
אוטוטו ייצא לעולם גרסא חדשה של לינוקס בטעם אובונטו 8.04 בהזדמנות זו אציין שנת שימוש קבועה בלינוקס. החיים הדיגיטליים שלי השתנו ללא הכר. בפוסט זה אני משתף את קוראים שלי בתוכנות שהתקנתי על שרת הלינוקס שלי (בטעם אובונטו) ואני מעוניין לקבל המלצות על תוכנות הרצות על המחשבים שלכם למטרת בידור.
מחשב ישן משמש אותי כשרת פיתוח וכשרת מולטימדיה. אני מריץ על השרת הזה לינוקס בטעם פלאקסובונטו (גרסא בלתי רשמית של מערכת הפעלה אובונטו וממשק משתמש פלאקסבוקס) כדי לנצל את משאבי הזיכרון הדלים שלו. הפצה זו נמצאת בשימוש מספר חודשים (מאז אוקטובר) ולמדתי לחבב אותה. ובכל זאת לא הייתי ממליץ להתקין גרסאות בלתי רשמיות של הפצות ידועות כי לרוב הקהילה התומכת והמפתחת לא יציבה. שאלתי בערוץ הצ’אט אודות פיתוחים עתידיים ושידרוגים ועל-פי התשובות, נראה כי עתידה לוטה בערפל. לכן עדיף להתקין גרסא רשמית של שרת אובונטו ועליו להתקין חבילות לפי הצורך.
התקנה על אובונטו ותעוד רשמית:
# sudo apt-get install podget
הגרגרן בודק עדכונים ברססים כל שש באופן אוטומטי.
התקנה על אובונטו ומדריכים נוספים:
# sudo apt-get install gnump3d
פתרון לנגן המדיה האלחוטי שמציעה בזק, יכול להיות רכישה של משדר FM הנמכר לנגני MP3 ולקוות שזה יעבוד ברחבי הדירה, הבניין, הרחוב והשכונה 
אז מה דעתכן?
וידאו: הפגנה נגד חוק סינון אתרים
צנזורשת 892
9/4/2008 הקרייה, תל אביב-יפו
הבלוגוספירה עדיין סוערת בעקבות פרישתו של היושב הראש של הגלוב, יובל דרור. אז כדי לסכם את השטויות שנכתבו השבוע הנה סנסציה חדשה מבית היוצר של יו מקלאוד. לפני זה, הנה תקציר הפרקים הקודמים:
עידן מאנקדוטות כתב
יש משהו בדבריהם של אנשים כמו יואי מקליאוד או סטיב רובל שמעבירים את כובד משקלם כיצרני תוכן ליישומי מיקרו-עדכונים כמו טוו’יטר. אולי זה לא מקרי שדווקא בשבועות האחרונים גיליתי את טוו’יטר ואני משתמש בו מדי יום..
עופר אילני מעיתון הארץ ציתת את עידן
“אנקדוטות” מביא כמה דוגמאות מהעולם: בלוגרים שניצבו רק לאחרונה בפסגת התהילה וההשפעה, ולפתע לקו ברפיון והחליטו לפרוש, באופן מלא או חלקי. כך, למשל, הבלוגר יו מקלאוד, מפעיל הבלוג המאויר Gapingvoid, הודיע באחרונה שהוא “התייאש מהבלוגוספירה”, וסטיב רובל התחיל להרהר באפשרות לעבור
לעדכן את הקהל בעזרת המסרים הקצרצרים של השירות טוויטר.
כדי להעצים את הדרמה עיתונאי מעיתון הארץ עופר אילני בחר בדוגמא פרנואידית
שניים כבר מתו
אחזקת בלוג שמתעדכן באופן שוטף היא אכן משימה מעייפת לאורך זמן. מכתבה שהתפרסמה שלשום ב”ניו יורק טיימס” עולה כי בלוגרים שנאלצו לפרוש בגלל אפיסת כוחות צריכים להיות אסירי תודה שנשארו בכלל בחיים. בחודשים האחרונים שתי דמויות בכירות בסצינת הכתיבה הטכנולוגית באינטרנט מתו באופן מפתיע. האחד הוא ראסל שואו, בעליו של בלוג מוביל לענייני טכנולוגיה (russellshaw.net), שמת מהתקף לב והוא בן 60. השני הוא מרק אורצ’נט, כותב מרכזי ב-ZDNet, שמת בגיל 50. בארצות הברית בלוגים פופולריים אמנם יכולים להבטיח הכנסה חודשית גבוהה, אך הכותבים מתלוננים שהעבודה הבלתי נגמרת והצורך לעדכן את הבלוג מסביב לשעון עולים להם במתח נפשי ונזק גופני.
לא רק שאין אחראי על האינטרנט, עכשיו הוא גורם למגיפה של מחלות לב.
יו מקלאוד, דמות צבעונית אשר יצא לפגוש מספר פעמים בלונדון, מדווח בבלוג שלו על מחיקת פרופיל הטוויטר שלו ומסר כי הוא מעדיף להשקיע את הזמן בציור קומיקס ובכתיבת ספרים.
בכל מקרה, אם מקלאוד נטש את הבלוגוספירה, למה בחר להסביר את הנטישה של טוויטר בבלוג.
אמרתי לכם!
כתבו והגיבו
יובל דרור, “הפורש הטרי מהבלוגוספירה” הגיב: ברכותיי, אתה אייטם!
גל מור: עייפת בלוגים: בין שבר למשבר
יש משהו בדבריהם של אנשים… שמעבירים את כובד משקלם כיצרני תוכן ליישומי מיקרו-עדכונים כמו טוו’יטר. אולי זה לא מקרי שדווקא בשבועות האחרונים גיליתי את טוו’יטר ואני משתמש בו מדי יום. אולי מבלי להיות מודע לכך חיפשתי מדיום שיאפשר לי להמשיך לפרסם ולהיקרא מבלי שאדרש להשקעת הזמן והאנרגיות והריכוז שהכתיבה בבלוג דורשת.
שירות מיקרו-בלוגים כמו טוויטר ופייסבוק הם בבחינת טכנולוגיה משבשת בכך שחסכה לנו המשתמשים, במשאבי זמן. שירותים אלו אינם מערכות תקשורת טובות יותר אלא בבחינת סיפוקים מיידיים, ממש כמו אכילת שוקולד. עידן מרחיב:
לכתיבה יש מחיר, כמו שהוא מציין בפוסט הפרידה הרשמי שלו. ואם סך התגמולים שהכתיבה מייצרת - ואני מקווה שברור לכולם שלא מדובר רק בתגמולים כספיים שבמקרה של בלוגים הם לחלוטין לא רלווונטים - לא משתווה למחיר הזה, גם הצורך העז ביותר לכתוב בסופו של דבר דועך לו.
לפני שכל הבלוגרים הישראלים נוטשים את הבלוגוספירה. יש להבין מה השתנה בקרב אותם אלפא-חנונים אמריקאים ובריטים. להיו מקלאוד יש 4,000 איש שעוקבים אחריו הפעילות בטוויטר. לפני שנה כתב כי אין לו צורך בפרופיל בפייסבוק כאשר יש לו בלוג. את היו מקלאוד פגשתי מספר פעמים בלונדון עכשיו מקלאוד מציג את הפרופיל שלו בפייסבוק. שני מכשירים סלולרים נכנסו לשימוש בשנה האחרונה ומהווים טכנולוגיה משבשת: הנוקיה N95 והאייפון ויצרו הייפ פנימי בקרב האלפא-חנונים על האפשרויות השימוש במכשירים אלו. הסקובלויזר (רוברט סקובל) משתמש במצלמפון שלו כדי לראיין את הנשיא שמעון פרס. אבל השימוש הנפוץ של המשכשירים האלו הוא במענה לשאלה מה הם עושים באותו הרגע, טוויטר נותן תשובה לסיפוק המיידי הזה. פייסבוק נותן סיפוקים חברתיים, אך אינו מצליח לייצר תוכן איכותי, בדומה לטוויטר הוא מייצר בעיקר רעש רקע.
אני חושב שאנחנו נמצאים בתקופת ביניים שבסופה תהיה התעייפות כללית משירותים כמו פייסבוק וטוויטר בחוסר היכולת שלהם ליצור תוכן אמיתי ורלוונטי. אין מגיפה של נטישת הבלוגוספירה יש התעייפות מהאינטנסיביות ביצירת תוכן והתמכרות לשירותים שנותנים סיפוק מיידי. בלוגרים כמו רוברט סקובל והיו מקלאוד שעיסוקם הוא יחסי ציבור יהיו חייבים לחזור ולייצר תוכן איכותי ורלוונטי כי הם עלולים לאבד את פרנסתם. אני משער שיפותחו מערכות ניהול תוכן יעילות יותר, ויהיה מעבר לשירותי מולטימדיה: וידאו-בלוגים (ולוג) ופודקאסטים. כרגע אנחנו בשנות השמונים של האינטרנט עם תלבושות מוזרות עם כריות על הכתפיים ומוזיקה מזעזעת. לא לדאוג זה יעבור… (ואף מילה על ווב 2.0)
מיטצ’ל בייקר, יושבת הראש של קרן מוזילה, מציינת בבלוגה עשר שנות פעילות של הארגון. בעצם הגברת בייקר משכתבת מעט את העבר. שיחרור קוד המקור של הדפדפן נטסקייפ לקהילה אכן מהווה מהפכה. אך אין בפוסט שלה איזכור לחברת Netscape, שממנו הגיעו המפתחים וקוד המקור של הדפדפן.
חמש השנים הראשונות של מוזילה היו חמש שנים רעות. הדפדפן שפותח על-ידי הארגון היה מנופח ובלתי יציב. מיקרוסופט זכתה מהדישדוש והכישלון של מוזילה וחוסר השדרוג של גרסאות חדשות לדפדפן נטסקייפ.
האקר צעיר בשם בלייק רוס הפך את מוזילה ממלכת המפלצות (גודזילה) לפיירפוקס זריז ומגניב. הדפדפן מותג מחדש מספר פעמים, כשהחל את דרכו כעוף החול, התרומם לאוויר כציפור האש והפך לשועל אש (פיירפוקס). הדפדפן החדש בעל הגיזרה הקלילה, הציל את ארגון מוזילה ובנה קהילה של תומכים. לא סתם מקבלת מיקרוסופט מוטיבציה וחוזרת לפתח את אינטרנט אקספלורר ומשחחרת גרסא חדשה אחרי כמעט חמש שנים אחרי הקודמת.
כאן המקום להזכיר את AOL שרכשה את נטסקייפ בשנת 1999 אך לא השכילה לנצל את המתנה שקיבלה, בדומה לחברות אחרות שרכשה, היא העמידה אותן בפינה ונתנה להן לעלות אבק כמו Winamp ו-ICQ.
באתר קרן הון סיכון, Y Combinator
נשאלה השאלה האם תם עידן ווב 2.0?
מגיב בשם מקסוול נתן תשובה די ממצה.
maxwell: I don’t think the idea of a web 2.0 era, version, or set of technologies is very compelling. I do find the notion helpful for classifying user experience though.
I consider the most sophisticated apps today to be web 2.5 (”service web”): cross-site APIs/widgets and the resulting mashups.
And then web 2.0 (”social web”) as single sites with readable/writeable content. Forums, social news, sharing sites.
Web 1.5 (”application web”) as writeable sites. Webmail, instant messaging, site builders, search engines.
Web 1.0 (”document web”) as single sites with solely readable content. Blogs, arcades, galleries, oldnews, papers, homepages.
When we integrate structured portable data, the social graph, cross-device interfaces, and decentralized identity, I think we’ll have something to call web 3.0.
בעקבות איאן פורסטר, החלטתי לשתף אתכם בתוכנות הנמצאות אצלי בשימוש .
על הדסקטופ שלי אני מריץ xubuntu
שנה שעברה בזמן שהותי בלונדון מצאתי את עצמי לא מצליח להתמודד עם המידע הנמצא סביבי. החיים בארץ זרה גרמו לי בשלב מסויים להתמקד במקורות מידע מסויימים ולהתעלם ממקורות מידע אחרים. את הבלוגים שלי ברסס החלפתי בקריאה של חדשות מאתרים הגדולים והתחברות לסצנת החנונים המקומית. לפני עשרה ימים חזרתי לקורא הרסס שלי מבית גוגל והחזרתי להרגל המגונה של שתיית בלוגים, לא לפני שניפיתי מקורות (פידים) כמו אלו שמציפים אותי במידע (כמו בוינגבוינג) או סתם בלוגים לא מעניינים (לא אלבין את שמם ברבים).
נקודה מעניינת שעמרי ידן מעלה היא גוגל והמידע שהיא אוספת אודות הרגלי הגלישה שלנו. אני משתמש בגוגל רידר… לא מצאתי קורא רססים טוב ונוח לאובונטו לינוקס או למערכת הפעלה חלונות של מיקרוסופט שכבר חודשים לא ישבה אצלי במחשב.
העלתי לאינטרנט הקלטה את דבריו של פרופ’ ריצ’ארד קלייטון על דרכים מרושעות לעשיית כסף באינטרנט. ההרצאה נערכה בפאב בלונדון במסגרת ארוחנונים. ההרצאה נערכה בשפה האנגלית (זהירות זה לא אמריקאית). כאן תלמדו כיצד לדוג, לגהץ, לרכב על סוסים טרויאנים ולדהור על חמורים לעבר השמש השוקעת
שיחררתי את ההקלטה תחת רישיון קריאטיב קומונס במספר סוג קידוד כדי לאפשר לכם למעוך אותם וליצור יצירות חדשות.
וידאו של איאן פורסטר במספר חלקים: 1, 2, 3, 4
Photo by Cristiano Betta (cc) Attribution-Non-Commercial-Share Alike 2.0
Geek Dinner podcast Prof. Richard Clayton from the University of Cambridge to talk about: Evil ways to make money on the Internet
פוסט שכתב אודות חומת האש של סין
כאילו שפתאום נגמר האינטרנט ויש רק רשת חברתית אחת.
שמעון פרס, נשיא המדינה המליץ לסטודנטים להשתמש בפייסבוק.
ואם יגידו לכם לקפוץ מהגג, תקפצו?
ברשותי עותק חוקי של חלונות אקס-פי על מחשב בו מותקן גם מערכת ההפעלה לינוקס בטעם אובונטו.
דואר זבל עובד
קיבלתי מייל ממיקרוסופט עם הכותרת
Upgrade your internet explorer for FREE
במייל לא כתוב כי קיים איסור להתקין אינטרנט אקספלורר על לינוקס.
ילד תתבגר!
התלהבות של ילד אחזה בי להתקין אינטרנט אקספלורר על לינוקס. חיפשתי ברישיון השימוש eula הוראה מפורשת שאסור לי להתקין את הדפדפן ולא מצאתי גירסא מעודכנת של רישיון השימוש לאינטרנט אקספלורר בהתקנה של מיקסופט חלונות במחשב שלי. גירסא זו של רשיון השימוש איננה אומרת במפורש שאסור להתקין אינטרנט אקספלורר על מערכת הפעלה שאינה הקניין הרוחני של מיקרוסופט. אם מיקרוסופט תבקש ממני להסיר את הדפדפן כמובן שאעשה זאת. אם קיים איסור להתקין אינטרנט אקספלורר אנא הביאו אותו לידיעתי.
זכויות משתמשים
המטרה של תרגיל זה איננה לעודד פירטיות או לפגוע בזכויות הקניין של מיקרוסופט, אלא לעסוק בזכויות שלי כמשתמש בתוכנה שרכשתי. מיקרוסופט נוהגת בלקוחותיה באופן מאיים ובלתי סביר. אני רוצה להשתמש בתוכנה שרכשתי כראות עיני וללא החשש מפגיעה. כפי שחברת עלית איננה מגבילה את השימוש בשוקולד כציפוי לעוגות (חשבתי על תיאור קינקי, אך הבלגתי) כך אין שום סיבה שלא אתקין אינטרנט אקספלורר או אריץ גירסא חוקית של מיקרוסופט בלינוקס. מעניין אם עכשיו יתבעו אותי?
חשבתי לרשום כיצד התקנתי את אינטרנט אקספלורר על לינוקס אבל אולי זה יתפרש כעבירה אחרת. אוף אני שוב מסתבך אל תעבור על החוק, עברו לצידו ועשו לו שלום.
לפני זמן לא רב, זגוגית בדימוס, אדר שלו פרסמה מאמר תחת הכותרת תפנימו: לינוקס לא מתאימה לכל אחד. שלחתי לאדר מסר מיידי ואמרתי שאני מסכים לטענות שלה. אך במחשבה שנייה אולי היא מעט טועה.
הבת דודה שלי חיה אצלי בבית מעל חודשיים כשהיא מכלה את כל משאבי כדור הארץ על מנת לבהות במסך המרצד של פייסבוק. כתיירת הייתם מצפים שתצלה עצמה בטן גב על חוף הים או שתלקט מעט תרבות בעיר החטאים, תל-אביב. אך לא! את זמנה ורוב האינטראקציות החברתיות החוץ משפחתיות היא עשתה באמצעות הרשת החברתית המקוללת, פייסבוק, מקשקשת מעט עם חבריה במערכת המסרים המיידיים מבוססת ווב מיבו וכתיבת דואר האלקטרוני של הוטמייל. את כל זה היא עשתה באמצעות מערכת הפעלה לינוקס, דביאן ולפני זה על אובונטו 7.04
לפני כמה שנים רוסנה הייתה מחוסרת דיור והיא התגוררה אצלי מספר חודשים אז הרצתי על מחשב ישן לינוקס רד הט מה שלא מנע מרוסנה לעשות את מה שהיא עשתה עד אז.
כאשר אבא שלי הגיע לביקור קצר. הוא בדק, קרא ושלח דואר אלקטרוני בממשק הניהול של מיקרוסופט על פיירפוקס באובונטו.
המחשב הראשון בבית היה יבמ פיסי מקורי עם 640kb זיכרון וכונן קשיח (קחו נשימה עמוקה) של 10 מגה בייט, הדיסקטים חמש ורבע אינטש הכילו רק 360 קילו בייט מידע כל זה היה בשנת 1985. המחשב הריץ דוס והממשק היה טקסטואלי. יעברו כתשע שנים עד שיגיע הביתה מחשב אינטל 486 עם מערכת הפעלה חלונות 3.11. כל אותם שנים הסתדרתי נפלא עם מערכת הפעלה טקסטואלית. ברור שמשחקים היו גרפיים היה לנו כרטיס גרפי פרימיטיבי ירוק שחור. מעבד תמלילים איינשטיין, גליון אלקטרוני של לוטוס. אבל החיבור לעולם החיצוני דרך מודם לרשת בי.בי.אסים נעשתה באמצעות ממשק טקסטואלי. ממשק המשתמש הטקסטואלי נעלם אחרי שהתחברתי לאינטרנט. 12 שנים של ניוון בממשק החלונאי הקשה עלי לחזור ולהשמש בממשק טקסטואלי של לינוקס. מכירים את התחושה בשליחת מסרון ארוך ודחייתו למועד מאוחר יותר רק כדי לא לאמץ את היד.
חודשיים ללא חלונות וטוב לי. הכל התחיל כאשר התקנתי מחדש חלונות והתעצלתי לצלצל למיקרוספוט כדי לאמת עותק חוקי של חלונות שיש ברשותי. אחרי חודש שימוש עם נידנודים מצד מערכת ההפעלה לאשרר את הרישיון באמצעות הטלפון. עכשיו מיקרוסופט מונעת ממני להשתמש במערכת ההפעלה שיש לי רישיון חוקי עבורה. אני לא מצטער כלל, אני מרגיש משוחרר. נכון, לא הצלחתי למצוא התקן חיבור לסורק שלי. אך אני מצליח להדפיס, לראות טלוויזיה, לסנכרן את הנגן שלי לכתוב את הפוסט הזה באופן אופיס. וכל זה במקביל, באמצעות חלונות אקס-פי, לא הצלחתי.
אני לא מתעצל להשתמש בממשק הטקסטואלי הנותן לי עושר תכונות גדול יותר מאשר בממשקים גרפיים. בימים האחרונים אני פותח טרמינל כדי להמנע מלהזיז את העכבר. לינוקס בטעם אובונטו מנסה לגרום לממשק הטקסטואלי להיות שולי כדי שיזכיר את מערכות ההפעלה המתחרות של אפל ומיקרוסופט לנעימה יותר ובפחות מסובכת. אולי קשה לשכנע משתמשים ותיקים להשתמש בלינוקס. אבל אם הם כבר רגילים לדפדפן פיירפוקס ולמעבד התמלילים אופן-אופיס, אולי הם יוותרו עליו בקלות רבה. אנשים שכבר קוראים לטכנאי כל אימת אי-יציבות במערכת ההפעלה של מיקרוסופט עושה שמות בכתיבת מסמך וורד, יכולים להשתמש במערכת הפעלה יותר יציבה וחופשית.
אולי פספסתי את זה אבל הרשת החברתית פייסבוק הוא נושא לקורס אקדמי. דר’ בי.ג’יי פוג, מומחה לקפטולוגיה, הדרך בה לוכדים את הצרכן ולא מניחים לו עד שהוא נכנע וקונה שניים מהמוצרים הטכנולוגיים שאין לו צורך בהם כלל. מצד אחד מוזר לי שמוסד אקדמי מכובד כמו סטנפורד יקדיש קורס שלם לפייסבוק כי יש לי הרגשה שפייסבוק היא תופעה חולפת. מצד שני אם אני טועה אז ראוי להקדיש לו קורס שלם בסטנפורד כי אכן הוא דוגמא טובה לקפטולוגיה, והסיוט העתידני של טכנולוגיה השולטת בנו באמצעות תרבות הצריכה. גוגל (שמפתחיו למדו בסטנפורד) עושה זאת מצויין נסו גם אתם להתנתק מגוגל לשבוע ותגלו את סוד הקפטולוגיה.
בלוג החומוס עשה לי תאבון ולכן חיפשתי מפה כדי לסמן לי אתרי חומוס חיוניים לשעת חרום (מל”ח). אז חשכו עיני! תחזיות האיום האיראני התממשו! מדינת ישראל נמחקה לחלוטין מהמפה. אחרי ההלם הראשוני, שמתי לב שגבולות הקו הירוק מסומנות (השמאלנים האלו) ויש רשת כבישים ענפה אצל השכנים. רק אצלנו כלום. בטח התייר הגוגליאני המזדמן קורא את המפה ואומר לעצמו ישראל היא מדינת עולם שלישי, היא מפגרת! אפילו שבילי גמלים אין בה. ואני אומר הגוגל האלו, אנטישמים, מכחישי שואה! אפילו משרד מצו’קמק אתם לא טורחים לפתוח פה אז לפחות תציירו לנו מפה.
ויקיפדיה מתקן את הטעות הנפוצה הצטטה של טל ברודי “אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה - לא רק בספורט, בהכל”
בשנה שעברה חבר הכנסת ישראל חסון דרש לחייב בחוק הזדהות מלאה של הטוקבקיסטים בעת פרסום תגובות באתרי אינטרנט במטרה למנוע פגיעה ולשון הרע. הצעה זו עוררה התנגדות רבה בקרב גולשי אינטרנט הארגונים העוסקים באינטרנט חופש הביטוי. בעקבות הביקורת, חבר הכנסת ישראל חסון, באמצעות יועץ התקשורת שלו, משה קלוגהפט ארגנו את “כנס הטוקבקיסטים הראשון” ובו לדברי קלוגהפט, “הפאנל הפתוח לציבור יאפשר לטוקבקיסטים להציג שאלות ולהתעמת בגלוי עם עורכי אתרי התוכן ועם אנשים שנפגעו מתופעת הטוקבקים בגרסתה הנוכחית.” הכנס שנערך במשכן הכנסת נראה כמו טוקבק ארוך, מיותר, לעוס אך חביב. הכנס חשף בפני את הפער בין האישיות התקשורתית של חבר הכנסת ישראל חסון לבין האישיות האמיתית שלו. במציאות הוא נראה ג’נטלמן ביישן לעומת תדמית רודף הכותרות הסידרתי. באמצעות ניתוח הידיעות הקשורות לחוק הטוקבקים ניתן לראות הגבול בין ישראל חסון לתדמית שמדביק בו יועץ התקשורת שלו, משה קלוגהפט. ישראל חסון הבין את הבעייתיות בהצעת החוק שלו ובסוף הכנס שינה דעתו. חסון החליט ללכת בכיוון של הסדרה עצמית, במקום חקיקה ונענה להצעתם של מכון המחקר של נטוויז’ן באוניברסיטת תל אביב לארח דיון במועד מאוחר יותר. כאשר עורכי אתרי התוכן הגדולים נעדרו מהדיון בהסדרה עצמית, ישראל חסון נעלב והודיע כי הוא יניח שוב את חוק הטוקבקים על שולחן הכנסת. עתה הצעת החוק נוסחה מחדש ונראה כי היא נקמה ישירה באותם עורכי אתרי אינטרנט שנעדרו מהכנס.
ההתנהלות של חבר הכנסת חסון ויועץ התקשורת שלו, קלוגהפט הם בלתי נסבלים. התרגילים ביחסי ציבור וברדיפת כותרות עושים זילות לפעילות פרלמנטרית ולכנסת. אולי צריך לפנות לועדת האתיקה של הכנסת ולקרוא אותו לסדר.
מי צריך את החוק הזה, מתברר שמעטים טורחים לקרוא טוקבקים.
להלן הצעת החוק החדשה: (more…)
Powered by FireStats
