oneab cybered

כממלא מקום טטיאנה הופמן, כתבת החוץ שלנו, אדווח עתה מאנגליה. במועצה של העיירה המנומנמת טנברידג’ וולס נעלבו מהביטוי סיעור מוחות והחליפו אותו בביטוי התקין פוליטית ממטרי מחשבות. אז תשאלו למה תושבי העיירה נפגעו מהביטוי. אובכן, פסיכיאטרים בעשור האחרון של המאה ה19 כינו התקף עיצבי חזק, סערת מוחין. מאז 1940 המושג סיעור מוחות מתייחס לפעילות של העלאת רעיונות, אך במועצת העיירה הוחלט כי הביטוי ישתנה. בסקר של איגוד האפילפסיה הבריטי נמצא כי הביטוי סיעור מוחות אינו פוגעני או מעליב חולי אפילפסיה.

הבריטים מאוד מודעים לפגיעה בחולי אפליפסיה ומזהירים מראש כאשר יש פעילות היכולה לגרום להם התקף כמו הבזקים או ריצוד. בישראל אין מודעות כלל. הטלוויזיה ואתרי האינטרנט אינם מזהירים את הציבור בפני תוכן היכול לפגוע בבריאות

נכון שזה די משעשע לקרוא על אריזה של חמאת בוטנים שהמוצר עלול להכיל בוטנים. אבל אם ילד יחטוף התקף בשעה שאין בסביבתו מבוגר בגלל אתר אינטרנט עם תוכן פוגעני אמיתי כמו גרפיקה מרצדת. זה הרבה יותר מסוכן מסתם תמונה של ציצי.

מי הולך עם נוויל בורדי לתבוע את אתר וואלה בבית הדין לפשעי מלחמה בהאג?

אוסף של קישורים שלא מצאתי מקום להניח אותם. מידי פעם אני שומר קישורים על הדסקטופ. די מטופש כי הדסקטופ מתמלא ואז אני מעביר את הקישורים לתיקיה של קישורים לקריאה עתידית ושוכח מהם. מצאתי תיקיה כזו מלאה בקישורים בפורמט שמתאים רק לחלונות. אבל כבר למעלה משנה שאני נמנע מלהשתמש בלינוקס. לידיעת הגולשים עמרי ידן וחנן כהן נמנעתי לציין תאריכים מדוייקים (2005) של שמירת הקישורים כמחאה נגד אתר הארץ:

1. הארץ: אמריקה מאמינה באל, ובנציגיו המסורים בסנאט
   סקר השוואתי מגלה: רק 2% מהאמריקאים אינם מאמינים באלוהים, לעומת כמחצית מהצרפתים; האמריקאים הם גם היחידים שרוצים את הכמרים שלהם בעומק התחום הפוליטי
2. הארץ: יהודי חסר מנוח - מאת אביבה לורי
   הוא היה עיתונאי, מחזאי, פוליטיקאי ודיפלומט שקרא לעצמו נוח ורצה להכשיר מקלט ליהודים בארצות הברית, במדינה שתיקרא אררט. ב-1825 קנה מרדכי מנואל נוח אי ליד מפלי הניאגרה וקרא ליהודים ליישבו, אבל אף אחד לא בא. נאוה סמל נתקלה בסיפורו, ואחרי תחקיר עומק כתבה ספר על עולם שבו משגשגת “אישראל”, מדינת היהודים שהוקמה בגראנד איילנד
3. האגודה לזכויות האזרח: צנזורה על תגובות - סתימת פיות “צנזורה”, כך מכנה האגודה לזכויות האזרח את דרישת משרד המשפטים מאתרי אינטרנט לסנן מראש תגובות מסיתות ומפרות חוק
4. סִיכּוּמוּנָה - אתר הסיכומים החופשי
5. רשימה של פרסומות עם תכנים שוביניסטיים שהופיעו בתקשורת הישראלית. הרשימה נאספה בפורום פמיניסטיות של ynet
6. הגינה האורגנית - חקלאות אורגנית משולבת
7. מדינת פלשתין חיה באינטרנט - מדינה עדיין אין - אבל סיומת פלשתינית לאתרי אינטרנט כבר יש: “PS”
8. Using MediaWiki to Build a normal Website
9. תביעת דיבה ראשונה נגד וויקיפדיה העברית? עידו קינן - אמנון ז’קונט נדהם ממה שכתבו עליו באנציקלופדיה הפתוחה והעביר את הטיפול לעורך דינו; הוא ומפורסמים אחרים עומדים בלב ויכוח אידאולוגי שחושף את המאבק על פניה של וויקיפדיה
10. Warriors of the Net
11. מאפר האפוקליפסה: אוטופיה - היידי דאן הלוי - הדקונסטרוקציה של העולם כבר נעשתה; הגיע הזמן לבנות אותו מחדש
12. עולם וירטואלי הוא אפשרי: ממדיה טקטית להמונים דיגיטליים - מארב
13. Ynet: מה העתיד של הפודקסטינג, מהפכת הרדיו העממי ברשת?
14. תרבות ההמלצות המקוונות: בדרך לחברה טובה יותר?
    ההמלצות המשולבות באתרים גדולים כמו אמזון ו-eBay הן תופעה תרבותית חשובה. פרופ’ שיזף רפאלי סבור כי ההמלצות, השאובות מהגולשים ומשמשות אותם, מובילות לצמצום פערים ולסולידריות חברתית מסוג חדש
15. סטנדרטים באינטרנט
16. הוראות עשה ואל-תעשה בבניית אתר
17. xslf: הגדרת לוקאל עברי באובונטו לינוקס (וגם בדביאן)
18. xslf: הגדרת מקלדת עברית בפדורה 3 (עם גנום)
19. Knowing Knoppix - The first guide to Knoppix for the complete beginner
20. סקר: רוב האנשים בעולם לא מרוצים מהממשלה בפעם הבאה שאתם חושבים שרק אצלנו לא מקשיבים לעם, כדאי שתבדקו בסקרים. “גאלופ” קבע: 65 אחוזים מאזרחי העולם חושבים שהממשלה לא פועלת לפי רצון הבוחרים
21. אסטוניה: האזרחים בוחרים ברשת
22. Some Code to Die for - On the Birth of the Free Software Movement in 1887
23. Cyber-Geography Research
24. Media As Conversation: An Interview with Dan Gillmor
25. החברות הסלולריות - חוצפה ישראלית
26. פטנט: סלולריים ללא אנטנות

הסיבות ששמרתי את הקישורים היה כאשר ערכתי את אתר סלון מזל, לימדתי קורסים בתרבות דיגיטלית ובניית אתרים במכללת אסכולה מימד או כאשר חיפשנו כלה מתכנת (ערן ורד ניסח) לחבר הכנסת רומן ברונפמן

וידאו: הפגנה נגד חוק סינון אתרים

צנזורשת 892
9/4/2008 הקרייה, תל אביב-יפו

הבלוגוספירה עדיין סוערת בעקבות פרישתו של היושב הראש של הגלוב, יובל דרור. אז כדי לסכם את השטויות שנכתבו השבוע הנה סנסציה חדשה מבית היוצר של יו מקלאוד. לפני זה, הנה תקציר הפרקים הקודמים:

עידן מאנקדוטות כתב

יש משהו בדבריהם של אנשים כמו יואי מקליאוד או סטיב רובל שמעבירים את כובד משקלם כיצרני תוכן ליישומי מיקרו-עדכונים כמו טוו’יטר. אולי זה לא מקרי שדווקא בשבועות האחרונים גיליתי את טוו’יטר ואני משתמש בו מדי יום..

עופר אילני מעיתון הארץ ציתת את עידן

“אנקדוטות” מביא כמה דוגמאות מהעולם: בלוגרים שניצבו רק לאחרונה בפסגת התהילה וההשפעה, ולפתע לקו ברפיון והחליטו לפרוש, באופן מלא או חלקי. כך, למשל, הבלוגר יו מקלאוד, מפעיל הבלוג המאויר Gapingvoid, הודיע באחרונה שהוא “התייאש מהבלוגוספירה”, וסטיב רובל התחיל להרהר באפשרות לעבור
לעדכן את הקהל בעזרת המסרים הקצרצרים של השירות טוויטר.

כדי להעצים את הדרמה עיתונאי מעיתון הארץ עופר אילני בחר בדוגמא פרנואידית

שניים כבר מתו
אחזקת בלוג שמתעדכן באופן שוטף היא אכן משימה מעייפת לאורך זמן. מכתבה שהתפרסמה שלשום ב”ניו יורק טיימס” עולה כי בלוגרים שנאלצו לפרוש בגלל אפיסת כוחות צריכים להיות אסירי תודה שנשארו בכלל בחיים. בחודשים האחרונים שתי דמויות בכירות בסצינת הכתיבה הטכנולוגית באינטרנט מתו באופן מפתיע. האחד הוא ראסל שואו, בעליו של בלוג מוביל לענייני טכנולוגיה (russellshaw.net), שמת מהתקף לב והוא בן 60. השני הוא מרק אורצ’נט, כותב מרכזי ב-ZDNet, שמת בגיל 50. בארצות הברית בלוגים פופולריים אמנם יכולים להבטיח הכנסה חודשית גבוהה, אך הכותבים מתלוננים שהעבודה הבלתי נגמרת והצורך לעדכן את הבלוג מסביב לשעון עולים להם במתח נפשי ונזק גופני.

לא רק שאין אחראי על האינטרנט, עכשיו הוא גורם למגיפה של מחלות לב.

יו מקלאוד, דמות צבעונית אשר יצא לפגוש מספר פעמים בלונדון, מדווח בבלוג שלו על מחיקת פרופיל הטוויטר שלו ומסר כי הוא מעדיף להשקיע את הזמן בציור קומיקס ובכתיבת ספרים.

בכל מקרה, אם מקלאוד נטש את הבלוגוספירה, למה בחר להסביר את הנטישה של טוויטר בבלוג.

אמרתי לכם!

כתבו והגיבו
יובל דרור, “הפורש הטרי מהבלוגוספירה” הגיב: ברכותיי, אתה אייטם!
גל מור: עייפת בלוגים: בין שבר למשבר

מיטצ’ל בייקר, יושבת הראש של קרן מוזילה, מציינת בבלוגה עשר שנות פעילות של הארגון. בעצם הגברת בייקר משכתבת מעט את העבר. שיחרור קוד המקור של הדפדפן נטסקייפ לקהילה אכן מהווה מהפכה. אך אין בפוסט שלה איזכור לחברת Netscape, שממנו הגיעו המפתחים וקוד המקור של הדפדפן.
חמש השנים הראשונות של מוזילה היו חמש שנים רעות. הדפדפן שפותח על-ידי הארגון היה מנופח ובלתי יציב. מיקרוסופט זכתה מהדישדוש והכישלון של מוזילה וחוסר השדרוג של גרסאות חדשות לדפדפן נטסקייפ.
האקר צעיר בשם בלייק רוס הפך את מוזילה ממלכת המפלצות (גודזילה) לפיירפוקס זריז ומגניב. הדפדפן מותג מחדש מספר פעמים, כשהחל את דרכו כעוף החול, התרומם לאוויר כציפור האש והפך לשועל אש (פיירפוקס). הדפדפן החדש בעל הגיזרה הקלילה, הציל את ארגון מוזילה ובנה קהילה של תומכים. לא סתם מקבלת מיקרוסופט מוטיבציה וחוזרת לפתח את אינטרנט אקספלורר ומשחחרת גרסא חדשה אחרי כמעט חמש שנים אחרי הקודמת.
כאן המקום להזכיר את AOL שרכשה את נטסקייפ בשנת 1999 אך לא השכילה לנצל את המתנה שקיבלה, בדומה לחברות אחרות שרכשה, היא העמידה אותן בפינה ונתנה להן לעלות אבק כמו Winamp ו-ICQ.

באתר קרן הון סיכון, Y Combinator
נשאלה השאלה האם תם עידן ווב 2.0?
מגיב בשם מקסוול נתן תשובה די ממצה.

בעקבות איאן פורסטר, החלטתי לשתף אתכם בתוכנות הנמצאות אצלי בשימוש .
על הדסקטופ שלי אני מריץ xubuntu

(more…)

שנה שעברה בזמן שהותי בלונדון מצאתי את עצמי לא מצליח להתמודד עם המידע הנמצא סביבי. החיים בארץ זרה גרמו לי בשלב מסויים להתמקד במקורות מידע מסויימים ולהתעלם ממקורות מידע אחרים. את הבלוגים שלי ברסס החלפתי בקריאה של חדשות מאתרים הגדולים והתחברות לסצנת החנונים המקומית. לפני עשרה ימים חזרתי לקורא הרסס שלי מבית גוגל והחזרתי להרגל המגונה של שתיית בלוגים, לא לפני שניפיתי מקורות (פידים) כמו אלו שמציפים אותי במידע (כמו בוינגבוינג) או סתם בלוגים לא מעניינים (לא אלבין את שמם ברבים).

נקודה מעניינת שעמרי ידן מעלה היא גוגל והמידע שהיא אוספת אודות הרגלי הגלישה שלנו. אני משתמש בגוגל רידר… לא מצאתי קורא רססים טוב ונוח לאובונטו לינוקס או למערכת הפעלה חלונות של מיקרוסופט שכבר חודשים לא ישבה אצלי במחשב.

העלתי לאינטרנט הקלטה את דבריו של פרופ’ ריצ’ארד קלייטון על דרכים מרושעות לעשיית כסף באינטרנט. ההרצאה נערכה בפאב בלונדון במסגרת ארוחנונים. ההרצאה נערכה בשפה האנגלית (זהירות זה לא אמריקאית). כאן תלמדו כיצד לדוג, לגהץ, לרכב על סוסים טרויאנים ולדהור על חמורים לעבר השמש השוקעת

שיחררתי את ההקלטה תחת רישיון קריאטיב קומונס במספר סוג קידוד כדי לאפשר לכם למעוך אותם וליצור יצירות חדשות.

וידאו של איאן פורסטר במספר חלקים: 1, 2, 3, 4

Photo by Cristiano Betta (cc) Attribution-Non-Commercial-Share Alike 2.0

Geek Dinner podcast Prof. Richard Clayton from the University of Cambridge to talk about: Evil ways to make money on the Internet

פוסט שכתב אודות חומת האש של סין

MP3

ברשותי עותק חוקי של חלונות אקס-פי על מחשב בו מותקן גם מערכת ההפעלה לינוקס בטעם אובונטו.

דואר זבל עובד
קיבלתי מייל ממיקרוסופט עם הכותרת

Upgrade your internet explorer for FREE

במייל לא כתוב כי קיים איסור להתקין אינטרנט אקספלורר על לינוקס.

ילד תתבגר!
התלהבות של ילד אחזה בי להתקין אינטרנט אקספלורר על לינוקס. חיפשתי ברישיון השימוש eula הוראה מפורשת שאסור לי להתקין את הדפדפן ולא מצאתי גירסא מעודכנת של רישיון השימוש לאינטרנט אקספלורר בהתקנה של מיקסופט חלונות במחשב שלי. גירסא זו של רשיון השימוש איננה אומרת במפורש שאסור להתקין אינטרנט אקספלורר על מערכת הפעלה שאינה הקניין הרוחני של מיקרוסופט. אם מיקרוסופט תבקש ממני להסיר את הדפדפן כמובן שאעשה זאת. אם קיים איסור להתקין אינטרנט אקספלורר אנא הביאו אותו לידיעתי.

זכויות משתמשים
המטרה של תרגיל זה איננה לעודד פירטיות או לפגוע בזכויות הקניין של מיקרוסופט, אלא לעסוק בזכויות שלי כמשתמש בתוכנה שרכשתי. מיקרוסופט נוהגת בלקוחותיה באופן מאיים ובלתי סביר. אני רוצה להשתמש בתוכנה שרכשתי כראות עיני וללא החשש מפגיעה. כפי שחברת עלית איננה מגבילה את השימוש בשוקולד כציפוי לעוגות (חשבתי על תיאור קינקי, אך הבלגתי) כך אין שום סיבה שלא אתקין אינטרנט אקספלורר או אריץ גירסא חוקית של מיקרוסופט בלינוקס. מעניין אם עכשיו יתבעו אותי?

חשבתי לרשום כיצד התקנתי את אינטרנט אקספלורר על לינוקס אבל אולי זה יתפרש כעבירה אחרת. אוף אני שוב מסתבך אל תעבור על החוק, עברו לצידו ועשו לו שלום.

בלוג החומוס עשה לי תאבון ולכן חיפשתי מפה כדי לסמן לי אתרי חומוס חיוניים לשעת חרום (מל”ח). אז חשכו עיני! תחזיות האיום האיראני התממשו! מדינת ישראל נמחקה לחלוטין מהמפה. אחרי ההלם הראשוני, שמתי לב שגבולות הקו הירוק מסומנות (השמאלנים האלו) ויש רשת כבישים ענפה אצל השכנים. רק אצלנו כלום. בטח התייר הגוגליאני המזדמן קורא את המפה ואומר לעצמו ישראל היא מדינת עולם שלישי, היא מפגרת! אפילו שבילי גמלים אין בה. ואני אומר הגוגל האלו, אנטישמים, מכחישי שואה! אפילו משרד מצו’קמק אתם לא טורחים לפתוח פה אז לפחות תציירו לנו מפה.

ויקיפדיה מתקן את הטעות הנפוצה הצטטה של טל ברודי “אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה - לא רק בספורט, בהכל”

בשנה שעברה חבר הכנסת ישראל חסון דרש לחייב בחוק הזדהות מלאה של הטוקבקיסטים בעת פרסום תגובות באתרי אינטרנט במטרה למנוע פגיעה ולשון הרע. הצעה זו עוררה התנגדות רבה בקרב גולשי אינטרנט הארגונים העוסקים באינטרנט חופש הביטוי. בעקבות הביקורת, חבר הכנסת ישראל חסון, באמצעות יועץ התקשורת שלו, משה קלוגהפט ארגנו את “כנס הטוקבקיסטים הראשון” ובו לדברי קלוגהפט, “הפאנל הפתוח לציבור יאפשר לטוקבקיסטים להציג שאלות ולהתעמת בגלוי עם עורכי אתרי התוכן ועם אנשים שנפגעו מתופעת הטוקבקים בגרסתה הנוכחית.” הכנס שנערך במשכן הכנסת נראה כמו טוקבק ארוך, מיותר, לעוס אך חביב. הכנס חשף בפני את הפער בין האישיות התקשורתית של חבר הכנסת ישראל חסון לבין האישיות האמיתית שלו. במציאות הוא נראה ג’נטלמן ביישן לעומת תדמית רודף הכותרות הסידרתי. באמצעות ניתוח הידיעות הקשורות לחוק הטוקבקים ניתן לראות הגבול בין ישראל חסון לתדמית שמדביק בו יועץ התקשורת שלו, משה קלוגהפט. ישראל חסון הבין את הבעייתיות בהצעת החוק שלו ובסוף הכנס שינה דעתו. חסון החליט ללכת בכיוון של הסדרה עצמית, במקום חקיקה ונענה להצעתם של מכון המחקר של נטוויז’ן באוניברסיטת תל אביב לארח דיון במועד מאוחר יותר. כאשר עורכי אתרי התוכן הגדולים נעדרו מהדיון בהסדרה עצמית, ישראל חסון נעלב והודיע כי הוא יניח שוב את חוק הטוקבקים על שולחן הכנסת. עתה הצעת החוק נוסחה מחדש ונראה כי היא נקמה ישירה באותם עורכי אתרי אינטרנט שנעדרו מהכנס.

ההתנהלות של חבר הכנסת חסון ויועץ התקשורת שלו, קלוגהפט הם בלתי נסבלים. התרגילים ביחסי ציבור וברדיפת כותרות עושים זילות לפעילות פרלמנטרית ולכנסת. אולי צריך לפנות לועדת האתיקה של הכנסת ולקרוא אותו לסדר.

מי צריך את החוק הזה, מתברר שמעטים טורחים לקרוא טוקבקים.

להלן הצעת החוק החדשה: (more…)

מתברר כי קיימת בכנסת פרוצדורה חקיקתית מדהימה שחייבת להלמד בשיעורי האזרחות בבתי הספר. היום שוחחתי עם יונתן לבנה, עוזרו של חבר הכנסת דב חנין, בעניין עלון מידע לרשימת התפוצה שלו. הרבה מהקישורים בעלון היו לקבצים בפורמט קנייני באתר הכנסת:

• RTF - Rich Text Format פורמט קנייני של מיקרוסופט
• PDF - Portable Document Format פורמט קנייני של אדובי

מתברר שהצעות חוק מופיעות באתר הכנסת בפורמט הקנייני של מיקרוסופט וכאשר הם עוברים קריאה טרומית ונכנסים לרשומות הם מומרים לפורמט קנייני אחר (אך פתוח יחסית) של חברת אדובי. הפורמטים האלו שוברים את האינטרנט! על-אף שהם נפוצים מאוד מנועי החיפוש מתקשים בקיטלוג של פורמטים אלו. נסו לחפש מסמך העוסק בחקיקה של הכנסת ותתקשו להגיע למידע מסוג זה ברוב מנועי החיפוש (למעט גוגל). בתקן של אדובי, PDF, אין סטנדרט אחיד לקידוד עברית לכן ההמרה של קבצים אלו לפורמטים אחרים הוא לרוב בלתי אפשרית. יש להמנע משימוש בפורמטים אלו ולצמצם את השימוש בהם למטרות עריכת טקסט או לדפים מעוצבים המיועדים להדפסה.

מי צריך ווב 2.0 ושרתי http? אילו הייתי יושב ראש הכנסת הייתי מבטל את הכנסת לחלוטין ושם במקומו שרת FTP. אני יודע שאביגדור ליברמן הוא טיפוס של גופר כל הביזוריות הזו עושה לו בלאגן בראש. הייתי ממליץ לו אחרי בחירתו כראש ממשלה לבטל את שרת הכנסת להמיר ולהעביר את כל הקבצים לשרת גופר קנייני בו התוכן מאורגן באופן הררכי. כך המדינה תתנהל באופן יעיל. אז אף מילה על
האם צריך חוק תאימות אתרי אינטרנט לכל הדפדפנים?

דני, אזרח איכפתי, פנה לחבר הכנסת דב חנין בעניין תאימות אתרי אינטרנט ממשלתיים לכל הדפדפנים ונגישותם לאנשים בעלי מוגבלויות. צריך להפריד בין תאימות אתרים לכל הדפדפנים לבין נגישות עם מוגבלות. אתר אינטרנט יכול להיות מותאם לכל דפדפן אך לא להיות נגיש לבעלי מוגבלות ולהפך.

יש הגורסים כי אין צורך בחקיקה ובמקומה יש לפעול ולהגיע להסדרה עצמית. אני חושב שגישה זו בעייתית בהקשר הממשלתי שלה. כי הנחת היסוד של הסדרה עצמית הוא קיימו של שוק חופשי בשירותים הניתנים על-ידי הממשלה. לממשלה יש מונופול על השירותים שהיא מספקת לאזרח. אין חלופה לאתרי האינטרנט ממשלתיים, אין אנו יכולים להחליט יום אחד השירותים של המדינה מחורבנים, נקבל שירות ממדינה אחרת. מעבר לכך אתר אינטרנט שאינו תואם לכל הדפדפנים או נגיש לכל האוכלוסיה משול למשרד ממשלתי השוכן במגדל גבוה שאין בו מעלית. הסדרה עצמית היא בהקשר זה היא אנטי-חברתית. כי על-מנת להתחבר לאתר ממשלתי אני חייב לרכוש מערכת הפעלה קניינית עם דפדפן קנייני. אני לא חושב שהמדינה יכולה לגשר על הפער הדיגיטלי אם היא מגבילה אותו באמצעות תוכנות קנייניות.

אתרי האינטרנט חייבים להיות נגישים לבעלי מוגבלויות ומותאמים לכל הדפדפנים, זו זכות בסיסית של כל אזרח, כולם מסכימים לזה אפילו בועז דולב, מנהל תחום ממשל זמין באגף החשב הכללי במשרד האוצר “אני מסכים עם מה שנאמר פה. אני חושב שאתרי הממשלה חייבים להיות מותאמים לסטנדרטים הנהוגים היום בעולם, כולל אינטרנט אקספלורר, פיירפוקס, ספארי וכל דבר אחר. בפעילות של החשב הכללי אנחנו מנסים כל אחד ללכת יחד עם ההוראה וההנחיה הזאת.” אך מודה “במחלקה שלי אין לי כלי אכיפה על אתרי הממשלה לחייב אותם לעשות את הפעילות הזאת, אבל מבחינת הנוהל והסטנדרטים משרדי הממשלה יודעים שהם צריכים לבצע את זה.” במילים אחרות יש הנחיות אבל יש שמצפצפים עליהם.

השאלה האמיתית היא האם יש צורך בחקיקה שתחייב את המדינה ומוסדותיה (שלטון מקומי, ביטוח לאומי וכו) ליישם נגישות לאנשים עם מוגבלויות ותאימות לכל הדפדפנים. ח”כ דב חנין מבקש לשמוע מגוון דיעות בנושא. מנגד ח”כ חנין אינו מעוניין לקדם הצעת חוק בניגוד לעמדת איגוד האינטרנט הישראלי.

לקריאה נוספת

• תאימות אתרי אינטרנט לתוכנות גלישה שונות. פרוטוקול מס’ ‎41 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה (יום רביעי, ג’ באדר תשס”ז ‎21 בפברואר ‎2007, שעה ‎9:00)
• ynet יוזמה: הסדרה עצמית של האינטרנט בישראל.
• הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון - נגישות מערכות מידע), התשס”ה-2004
• בריטניה: הסדרה עצמית - הפתרון העדיף לבעיות אינטרנט

יש לי הזמנות לאתרי רשתות חברתיות שכרגע סגורות לציבור הרחב. אתם מוזמנים לפנות אלי בתגובה לקבלת הזמנה השאירו כתובת דואר אלקטרוני במקום המיועד לכך כדי שהפרטים שלכם לא יחשפו ברבים.

• Yahoo Mash - משיגים הרבה פחות זיונים בקפה דה-מרקר - ידיעה בטמקא
• Pownce - תואם טוויטר או ג’ייקו - פרטים נוספים בבלוג של גל מור
• Dopplr - תיירות, שיתוף נסיעות

אקיסמט, חוסם ספאם הנאמן שלי. לעיתים נדירות זולגות להן תגובות זבל. אבל אני לא ממש טורח לעבור על התגובות שנלכדו בחבית שלו. ליאור הנר כתב כי הוא החליף את אקיסמט בספאם קרמה 2. אבל חושש מתוספי מזון משמינים שיאיטו לי את הבלוג. מי רוצה לבדוק כמה תוספים אפשר להתקין על וורדפרס עד שהאינטרנט קורס לנקודה סינגולרית?

כלל אצבע נגד פרסומות טקסט בבלוגים
תארו לכם שהייתם מזמינים חבר הביתה לארוחת ערב. החבר היה מגיע בתחפושת תרנגול של אינטרנט קקה כולו צבוע בחום, הצבע הרשמי של חברה סלולרית, לוגם משקה אנרגיה, מוכר לכם ביטוח שר שיר ורוקד ריקוד מטופש שהמציאו במשרד פרסום זרמון-גולדמן תוך שהוא חושף את עכוזו.

פרסומות טקסט מפריעות לקריאה, בעיקר כי הן צועקות אני מסכן, אני פאתטי, לחצו עלי. אני מפסיק לקרוא בלוגים המכילים יותר משלוש פרסומות טקסט בעמוד או פוסט בודד. ברור שלא אקרא פרסומת המופיעה בתוכן הפוסט בבלוג. אתם לא חייבים להקשיב לי אבל מי שמציף אותי בפרסומות לויאגרה יכול ללכת להזדרמן.

נ.ב. רגע, האם הערך עכוז יחסם בעקבות חוק צנזורשת?

אורי אילון התלבט אם להצטרף לעילית הקשקשנית של רשימות והצעתי לו שאפתח עבורו בלוג אצלי. לפני חצי שנה פתחתי לו בלוג ואכסנתי אותו כאן על השרת האישי שלי, השרת הנוכחי. אורי לא כתב או עדכן כלל את הבלוג שלו למעט קורות החיים שלו. לפני שבוע אורי החליט לרענן את הבלוג ולעלות אליו תכנים שכתב כעיתונאי וכאקטיביסט. היום הוא ביקש שאבדוק מדוע הטקסטים שפרסם מוצגים בגדלים שונים (בגלל גזור/הדבק של מעבד תמלילים. אגב, גם אופן אופיס “עושה לא טוב” לטקסטים בהטמל) אמרתי לו שישרה את הטקסט (יגזור וידביק) בפנקס הרשימות כי כך עושות כולן… בנוסף עדכנתי לגרסא האחרונה של וורדפרס. אחר כך הרהרתי וחשבתי לעצמי אני נותן לו חדר טחוב בבית שלי. אולי ניתן לו דירה…. התחלתי להתקין וורדפרס על שרת עם שם מתחם אחר.

אחרי שהעברתי את כל התכנים שלו לבית החדש… התחלתי לקרוא את הפוסטים של אורי ואז ירד האסימון. חוק צנזורשת!
הבלוג של אורי לא יעבור את מסך הברזל של חוק צנזורשת ושותפיו לפשע נגד הדמוקרטיה, ספקיות האינטרנט.

הרגשתי פתאום לא נעים, הנה אני מעביר אותו למקום אחר כי התכנים שלו עלולים להכניס את האתר שלי לרשימה שחורה. אני הפכתי לצנזור לאחראי על טעם טוב או טעם רע. הרגשה איומה ונוראה.

מזל טוב לאורי על בלוג החדש שלו ולכו לקרוא אותו.

זה לא הפעם הראשונה שאתר האינטרנט של רשות המיסים בישראל של משרד האוצר עושה לי בעיות עם אינטרנט אקספלורר. לפני מספר חודשים ניסיתי לדווח לשדר “מקדמות מס הכנסה” באתר רשות המיסים באמצעות דפדפן אינטרנט אקספלורר וחלונות ויסטה ומצאתי את עצמי מצלצל לתמיכה הטכנית שלא סייעו לי כלל בדיווח למס הכנסה (אני יודע כיצד לגלוש באינטרנט, כך חשבתי לפחות עד אותו הרגע) וטענו שמטרתם היחידה היא להסביר כיצד להשתמש במערכת הלא מתפקדת שלהם. הפעם רציתי לשדר (לדווח) באמצעות מערכת ההפעלה הנפוצה בישראל עם הדפדפן העדכני ביותר הקיים בשוק, חלונות אקס.פי ואינטרנט אקפלורר 7 וספגתי התמרמרות מצד הדפדפן שטען שהסרטיפיקט שלי שגוי. יש לי הרגשה שהמערכת של רשות המיסים בישראל היא שריד מימי המנדט הבריטי (עדכני לעומת חוקים עותומנים) כי אין לי הסבר ראוי והולם מדוע המערכת המטופשת שלהם תחליט שהסרטיפיקט שלי שגוי. אני לא מאשים את מיקרוסופט אלא את משרד האוצר שמציעה לציבור מערכת מקולקלת. אולי שוב היישוב היהודי מזייף סרטיפיקטים כדי להלחם בבריטים? משרד האוצר חייב לבנות לנו מערכת שתתמוך בכל מערכות ההפעלה ובכל הדפדפנים כולל מוזאיק ובא לציון גואל. כאן מסתיימת ההתלהמות שלי להיום.

קריאה נוספת

מיקרוסופט לישראלים: הממשלה גונבת אתכם! - עידו קינן

קראתי עיתון ולפתע מצאתי את עצמי מחפש את הטוקבקים בסוף הכתבה. לרגע לא הבנתי לאן הם נעלמו. כמעט והתחלתי לרטון על הפגיעה בדמוקרטיה עד שנזכרתי שאני קורא את העיתון.

לא זה לא היה חינמון שם הטוקבק הוא הידיעה עצמה