oneab cybered

קראתי עיתון ולפתע מצאתי את עצמי מחפש את הטוקבקים בסוף הכתבה. לרגע לא הבנתי לאן הם נעלמו. כמעט והתחלתי לרטון על הפגיעה בדמוקרטיה עד שנזכרתי שאני קורא את העיתון.

לא זה לא היה חינמון שם הטוקבק הוא הידיעה עצמה

עזבו לרגע את הצעת חוק צנזורשת צפו בדיווח הבא:

Breaking News: All Online Data Lost After Internet Crash.

Breaking News: All Online Data Lost After Internet Crash(via The Onion News Network)עכשיו חיזרו לפעול נגד חוק צנזורשת

לפני כמה שנים בתקופה בה התנהלה חקירה משטרתית נגד אינדימדיה, לא הצלחתי לגלוש לאתר של קרן החזית האלקטרונית. אותה תקופה לא היתה קלה עבורי ועבור בריאן אטינסקי וחשבתי שאולי השרתים של הארגון קרסו זמנית. המשכתי לנסות מידי פעם שוב לגלוש לאתר הקרן החזית האלקטרונית, אך האתר תמיד היה סגור. במקרה גלשתי לאתר מספק שירות אינטרנט אחר ולהפתעתי יכולתי לגלוש לאתר. הרמתי טלפון לספק השירות שלי אקטקום, שלאחרונה נבלעה בתוך בזק בינלאומי, אשר טענו שאין בעיה אבל בכל זאת יעבירו את זה למחלקה הטכנית. בדקתי אחרי מספר שעות וכלום לא השתנה. זמן מה מאוחר יותר סיפרתי על המקרה המוזר לעידו קינן והבעיה נפתרה. אני לא חושב שאקטקום עשו זאת במזיד אבל תארו לכם מצב בו אינכם יכולים לחייג לאגודה לזכויות האזרח בזמן שאתם נרדפים על-ידי הממסד.

אני לא בטוח שאני רוצה להצהיר בפני ספק שירות האינטרנט שאני צרכן “תוכן פוגעני” כפייתי. אין לי בעיה עם האיסור לא לגלוש לאתרי תוכן פוגעני ובפרט פורנוגרפיים. מעבר לכל ספק צריך להגן על צעירים. כחלק מצוות של אינדימדיה התמודדתי לא אחת עם תוכן פוגעני גרפי, חלקי גופות, פיגועים ולעיתים פורנו. אבל יש לי בעיה עם העובדה שחווית הגלישה שלי תפגע. המון אתרים שספק בטעות ספק במזיד יתויגו כפוגעניים עלולים אוטומטית להכנס רשימה שחורה. אז מה? כל פעם שאני לא מצליח לגלוש לאתר אינטרנט אני ארים טלפון לשירות לקוחות ואצרח במלוא הגרון על הראשון הנקרה בדרכי. עכשיו תארו לכם מאות אלפי גולשים כמוני המסרבים להודות שהם צרכנים כפייתיים של אתרי תוכן פוגעני עושים את אותה הפעולה.

בסוף כולנו נשלם את המחיר אם לא נשמור על הזכויות הדיגיטליות שלנו. בלי סיוע של האגודה לזכויות האזרח היינו מוצאים את עצמינו לבד מול המשטרה. אין ברירה חייבים להקים ארגון זכויות דיגיטליות כי אין לנו מספיק תומכים בכנסת. יש לנו מאבק ארוך מול קואליציה פרנואידית של דתיים, פמיניסטיות, יפי-נפש והורים מודאגים. לכו תשכנעו ליברלים שהם בורים וצבועים…

זהו חזרתי לארץ הקודש. מה זה כל הבלוגים האלו שצצו כמו פטריות? בלוגים זה ממש פאסה, ועדיין לא עידכנתי את הטוויטר שלי. מי שלא יודע מה זה טוויטר או מיקרובלוגינג, לקצר סיפור ארוך, טוויטר עונה על השאלה מה אתה עושה ברגע זה.

152437 = ISRAEL /פאקצית ספרותית

וואלה וטמקא ישלבו את גוגל? מדאיגה אותי המחשבה שגוגל תהפוך למנוע חיפוש ברירת המחדל של האינטרנט הישראלי. בפועל, גוגל היא מנוע חיפוש ברירת המחדל של רבים, אבל מנועי החיפוש רק מאתרים כ-5% מן המידע באינטרנט. אולי כבר לא נצטרך להלאים את גוגל. .

לקריאה נוספת:

• ynet במגעים לשילוב מנוע גוגל באתר
• וואלה כניעה למתחרה הגדולה
• האם לוואלה היה סיכוי מלכתחילה מול מנוע החיפוש של גוגל במאבק על עוגת הפרסום במנועי החיפוש? לא ברור

בלונדון מזה שנתיים נערך מידי חודש ארוחנונים (ארוחה של חנונים), מפגשים קולינריים במחירים עממיים (£5, שימו לב לשער חליפין - לירה סטרלינג) של חנונים, האקרים וגופים* בו מארחים אישיות אינטרנטית בכירה. איאן פורסטר, מפיק בכיר במחלקת הפיתוח של הביביסי מארגן לא מעט מהאירועים הפתוחים בלונדון ואחראי לבארקמפ לונדון ומשחקי אישזאב בערב.

לפני שבועיים יורי אנגסטרום מייסד ג’איקו התארח בארוחנונים ודיבר על הסוציולוגיה של תוכנה חברתית. ג’איקו מתחרה בטוויטר באפליקציית הווב וסלולר של מיקרו-בלוגים. בשיחה פרטית הוא סיפר שבקיץ הם יתחילו לעבוד על לוקליזציה (תרגום התוכנה לשפות מקומיות). נסלח לו על שחשב שבישראל מדברים ייִדיש כי יש בו מן ההילה הנוקיאנית שם עבד עד שהפך יזם אינטרנט. כל רגע פנוי שלו, ואני לא מגזים, יורי בודק את הג’איקו שלו ושולח מסרים בנוקיה. (וידאו)

פגשתי שם דן גילמור, מחבר הספר על עיתונאות אזרחית ושוחחנו על מדוע לא כלל את אינדימדיה בתוך הקטגוריה הזו של עיתונאות אזרחית. גילמור טען כי אינדימדיה ניסתה לשחק בזירה של הגדולים ולהיות אלטרנטיבה. אמרתי לו שאינדימדיה היתה אוסף של קבוצות שלא תמיד היתה קוהרנטית מבחינת מה היא רוצה לעשות. לדעתי אינדימדיה בישרה את הבלוגוספירה בכך שאיפשרה לכל אחד לפרסם את התוכן שלו ואם נעשית עריכה, היא נעשתה אחרי שהדברים פורסמו. מערכות הבלוגים היום די מתבססות על אותו רעיון.

Guppie - “Geek Urban Professional”

The WWW world consists ofdocuments, and links. -Tim Berners-Lee

• רס’ר שמועתי מסר כי לדר’ אשר עידן יש לפטופ קוונטי של אפל והוא אפילו גולש בווב 3. אמרתי לו שזה שקר, אז שמועתי שלח אותי לעבודות רסס באתר הארץ. אז אני הולך לקודד את כל עמודי הטמל עד סוף השבוע הבא. שיט שוב אני נשאר מוסף שבת. רגע גם שמעון פרס היה בווב שלוש. איך הם לא נפגשו?
• אם חושבים על זה אז הנוזל AJAX הבסיס של ווב 2.0, אותו תרכיז JavaScript וXML ותוספי מזון מלאכותיים, סותר את הרעיון הראשוני של הווב: רשת של מסמכים המקושרים בינהם. לקישור בווב 2.0 אין משמעות, כי הכל מתרחש מאחורי הקלעים בו השרת והדפדפן עושים אהבה כמו בשנות השישים (מאז לא עושים סקס וגם לא מדברים על זה.) הרי הכל מתרחש כמעט ללא מגע של המשתמש. מי זוכר כי פעם דאבל-קליק על קישור לקח זמן ולעיתים עבר על-עך הרבה זמן עד שהדפדפן התייאש וויתר וחשב ללכת לאתר אחר. יש אינטראקציה אבל ללא הקישור הקלאסי אלא דרך נוזל. במלים אחרות, לקישור כבר אין משמעות לכן אין ווב. כל השאר היה קיים בווב הקודם והצבעים נלקחו מאתרי פורנו כך טוענים לפחות אין לי מושג אני לא מבקר שם. בסופו של דבר מהפכת ווב 2.0 תתרחש רק כשאחרון הדפדפנים יוביל לאתר של וואלה. יש הטוענים שזה יקרה בקרוב. השקיפות הטכנולוגית שקיימת בווב של טים ברנרס לי אינה קיימת אצל טים אוריילי. אי-אפשר להעתיק דפים כלשונים. התוכן מיוצר על המקום באמעות AJAX
• ווב 2.0 זה כל-כך אבל כך כך שנה שעברה, היום זה סושל מדייה - אני חושב שג’רמי קית’ אמר את זה לפני, אבל תנו לי להנות מהספק.
• כבר הזכרתי מזמן שטים ברנרס לי, ממציא ווב 1.0 (הווב בה’ הידיעה) טוען שאין דבר כזה ווב 2.0, התעלול השיווקי של טים אוריילי.
• ליאור ויובל כתבו על זה.

הכנתי את המחשב הנייד שלי ליום ההאקים שליאהו והביביסי והתקנתי לינוקס, מה שלא הותיר הרבה דיסק-קשיח ולידי יושבים אנשים עם מחשבי ווינטל (מחשבי אינטל המריצים חלונות). איך אין להם בושה?

פוסט זה נרשם בלינוקס בטעם אובונטו

ברגעים אלו ממש אני מוריד את הדפדפן של אפל, ספארי לחלונות. תחרות לאינטרנט אקספלורר, מוזילה פיירפוקס?

לא שאיכפת לי, אני ממתין לדיסק קשיח חדש שאמור להגיע בדואר. ואז אתקין לינוקס

אתמול בערב ביליתי בלונדון שם ההאקרים המקומיים ארגנו ארוחנונים ואירחו את בקי הודג’, המנכ”לית המגניבה של ארגון הנלחם על זכויות דיגיטליות Open Rights Group, המקבילה הבריטית של קרן החזית האלקטרונית הEFF.

העלתי לקהל הנוכחים את העניין המסעיר אותנו בישראל לאחרונה: הצעת חוק הצנזורה על האינטרנט 892: “הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים“. אחד ההאקרים החל באנלוגיה לסין וטענתי שהשוואה בעייתית כי בסין אין דמוקרטיה ליברלית כמו בארץ או באנגליה. ואז בקי נכנסה והשיחה פסקה….

בקי הודג’, עיתונאית בעלת זגוגיות אשר עברה לאקטיביזם, סיפרה כיצד התוודתה לקהילת הלינוקס בתחילת המילניום. אחר-כך הודג’ עברה לרקע כיצד קמה הקבוצה בעקבות הצהרה של ההאקר, דני אובריאן כי יתרום 5 לירות סטרלינג מידי לארגון הנלחם על זכויות דיגיטליות אם יצטרפו אליו אלף איש ויעשו גם כן. וכך הוקמה הקבוצה.

הארגון עוסק במגוון נושאים אקטואליים כמו בחירות (e-Voting) באמצעים דיגיטליים, זכויות יוצרים, קוד פתוח, ניהול זכויות דיגיטלי, פרטיות ועוד.

המטרות של ארגון Open Rights Group

• לעלות למודעות הציבורית הפרות של זכויות דיגיטליות.
• לקשר בין מומחים ופעילים העוסקים בתחום לעיתונאים.
• לשמר ולהחיל את זכויות אדם בעולם בדיגיטלי.
• לפעול יחד עם ארגונים דומים.
• לטפח קהילת של מתנדבים, פעילים ומומחים.

בעקבות הצעות החוק המטומטמות העלולות לפגוע בזכויות הדיגיטליות שלנו, אשר עולות לסדר היום לא מעט לאחרונה. אני מציע כי אתרום מידי חודש שלושים שקלים לקבוצה אשר תעסוק בזכויות דיגיטליות, אם 100 אנשים יצטרפו לקבוצה כזו ויתרמו גם.

מה דעתכם? אם אתם מעוניינים להצטרף השאירו את הפרטים שלכם בתגובות. אם אתם לא יכולים לעמוד בתרומה מסיבות כלכליות, שזה לא ימנע מכם להצטרף יש עוד המון דרכים לעשות בהם פעילות.

Geekdinner

חודשיים עברו מאז כניסת החוק “הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים” לתוקפו. מתברר שהחוק הפך לבדיחה. יש לי הרגשה שבני-נוער וילדים חשופים ליותר תוכן פוגעני, אלימות, פורנוגרפיה וכדומה יותר מבעבר.

קבוצת האקרים המתעדים דרכים לעקוף את חוק מבלי לעבור אותו, במילים אחרות גישה בלתי מוגבלת לאינטרנט מבלי לפגוע בספקיות האינטרנט או בגולשים העוברים על החוק בצורה אנונימית. קיימים 258 דרכים לעשות זאת. הפעילות שלם נועדה להוכיח שהחוק מטופש ומיותר. קבוצות בינלאומיות לזכויות דיגיטליות מסייעות. ארגוני זכויות אדם גינו את החוק… יש הדורשים להחרים את ישראל… החוק החדש פוגע ביכולת ההסברה של ישראל, לוביסטים בארה”ב מנסים לשכנע חברי קונגרס להוריד את דרג היחסים עם ישראל. גם גורמים מודעינים חוששים מאובדן הדמוקרטיה בישראל וממליצים להתאים את מדיניות החוץ שלהם

שלשום ראיינו תלמידים מבתי-ספר שונים. הצעירים סיפרו כי הם גולשים עכשיו הרבה יותר מבעבר לאתרי תוכן בעל אופי מיני. סלנג חדש התפתח בקרב בני-נוער מילים חדשות הפכו מילים נרדפות לסקס, סמים ואיברים אינטימיים. שימוש בליט, שפתן של הפאקצות, הפך נפוץ. ספקיות האינטרנט יצטרכו לתעד ולהוסיף את הסלנג החדש למאגר שלהם.
עוד מתברר כי הורים המתנגדים לחוק מעלימים עין ומאפשרים לילדיהם לגלוש באינטרנט הבלתי מוסרי.

שבוע שעבר נחשף כי חברת האשראי העסיקה לוביסטים שישכנעו את חברי הכנסת, היו כמה מהם שקיבלו שוחד. המשטרה חוקרת, אך לא ברורים ממדי התופעה. חברות באשראי בישרו על עלייה של 36 אחוז בפעילות המסחרית ברשת. אם המגמה תמשיך יותר חנויות במרכזי הערים יסגרו ואנו עלולים להיכנס למיתון העמוק בעקבות הסחר האלקטרוני הפורח בעקבות החוק. המרוויחות הגדולות הן אתרי סחר אלקטרוני בינלאומיים כמו אמזון ואיביי שבעקבות אמצעי הזיהוי המשוכללים מאפשרים לגולשים ישראלים סחר אלקטרוני.

תופעה של סחר בלתי חוקי בזהויות הפך נפוץ למדי בקרב הפשע המאורגן בעקבות החוק. המשטרה וחברות האשראי מודאגים מן התופעה בה אותם התקני זיהוי נגנבים ונפרצים. מתברר שניתן לפרוץ ולזייף את מכשירי הזיהוי. התופעה החלה כהתרסה של האקרים כנגד החוק, אך מהר מאוד גורמים בעולם התחתון למדו את השיטות והחלו ליישם אותם.

בסוף השבוע יכנס לתוקפו חוק “הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים” משמעות הדבר שללא התקן ביומטרי לא נוכל לגלוש באופן אופטימלי באינטרנט.

התנועה שהתגבשה בחודשים האחרונים כדי להאבק בחוק התפוררה. נותרנו מספר מצומצם של פעילים על חופש הביטוי הממשיכים את המאבק בחוק. אחרים ממשיכים ללחוץ על ספקיות האינטרנט לספוג את עלויות המכשירים הביומטריים שעלותן מעל מאה שקלים חדשים. ספקיות האינטרנט מודאגות מתופעה של צרכנים המעדיפים חבילות גלישה במהירויות קטנות יותר כתוצאה מתופעת לוואי של החוק.

מספר אנשים מהתנועת “חופש ברשת” התארגנו לקנייה מרוכזת של התקנים ביוטמטריים המאושרים על-ידי משרד התקשורת. העלות למכשיר הזול ביותר הוא 20 שקלים חדשים. הקבוצה תפתח בקרוב חנות מקוונת. הם מדווחי כי יש להם 5,379 הזמנות והם זקוקים לעזרה ממתנדבים באריזה ומשלוח סורקי טביעות האצבע. אני יודע שחלק מכם חושב שזה שיתוף פעולה עם הממסד הדכאני, אבל גלישה באינטרנט באופן בלתי חוקי יכול לעלות לכם ושלוש שנות מאסר וכנס כבד. אני די מצטער על ההשתפנות של רוב החברים וסירוב המוני באמצעות פעולה ישירה בלתי אלימה.

חודשיים שאני משתתף בניסוי של אחת הספקיות האינטרנט כדי להבין את ההשפעות על חווית האינטרנט והמצב איום ונורא. אחת מתופעות הלוואי זה שחיפוש בגוגל או יאהו יכול לארוך דקות ארוכות. בניסוי חיפשתי את “המדריך לסקס בטוח” בגוגל ולקח 7 דקות ועשרים ואחת שניות. בעיה נוספת היא חומת האש והבריכה של ספקית האינטרנט מתעדכנות אחת לעשרים וארבע שעות ואתרים רבים מגיעים דרכן באיחור רב. המדובר כאן באתרי אינטרנט שאינם מופיעים ברשימות של האתרים השכיחים ביותר ולכן בלתי נסבל לגלוש אליהן בגלל השיהוקים והגיהוקים. יוטיוב ואתרי וידאו נחסמו לחלוטין כי ספקיות האינטרנט אינן רוצות לקחת על עצמן את האחריות המשפטית.

מדורי הסקס באתרים הגדולים יסגרו בקרוב, רובן באמת הגזימו עם הסקס והזימה בחודשים האחרונים כמפגן כח מול החוק שיכנס בקרוב לתקופו. לא ברור מה יקרה לאת של ברכה גולשת. היא תרמה רבות למאבק בחוק בשיחה האחרונה היא נשמעה די מיואשת. יש הרגשה של סתימת-פיות. מתחיל להיות פה ממש מפחיד.

אעדכן אתכם בהמשך.

(more…)

מכירים את תחושת האכזבה ואחר-כך כעס כשאתם שומעים ממכר ששנים לא שמעתם ממנו כי הוא זקוק לעזרתכם. הבן זונה נזכר בכם רק בעת צרה

אם חשבתם שהפעילות הבלתי מנומסת של שליחת דבר דואר אלקטרוני בלתי מוזמן היא תופעה ישראלית ייחודית אז כנראה אתם טועים.

מדלן מק’קאן, פעוטה בריטית בת שלוש, נחטפה במהלך נופש עם הוריה. הסיפור אינו יורד מכותרות החדשות כבר מעל שבועיים. אתר אינטרנט

סטודנט בריטי שלמדתי איתו באוניברסיטה שלח לי מייל והייתי מושכנע שהוא דורש בשלומי, אבל התברר שלו. הבחור שלח מייל בתפוצת נאטו עם קובץ המבקש סיוע באיתור הפעוטה.

ולמה אני עצבני?
אני בלונדון והפעוטה נחטפה בפורטוגל… אילו היה לי שמץ של מידע אודות הפעוטה כנראה לא הייתי ממתין לקבל דואר אלקטרוני כדי לדווח לרשויות. במילים אחרות ספר לי משהו שאני לא יודע.
ועכשיו אני מתלבט אם לשלוח את אותו דואר אלקטרוני לרשימת התפוצה שלי בישראל כדי להזכיר את קיומי.

כממלא מקום חרמון (האחראי על האי-דיוקים והקונספירציות ברשת ולכן נתפש כמקור עיתונאי אמין במיוחד) אני מפליץ בזאת על תיאורית קשר חדשה: מיקרוסופט רוכשת סיומת אינטרנט (Top-level Domain) מידי מונטסראט (.ms)

אז הנה לכם הוכחה…
שירות זבוב הפופ (על-שם זבוב הפופ, האחראי העיקרי לתפוצת הטפיל מזן תולעי האוזן. בשנות השמונים מגפת הפופ הפילה חלל רבים שרקדו את ריקוד הירח מייקל ג’קסון ועשו גירסאות כיסוי לתקליט רע) של מיקרוסופט, המקבילה לשירות הצינורות של יאהו, יושבת על שם המתחם popfly.ms

quod erat demonstrandum

השבוע פורסם סקר נוסף של מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, “מדד השלום“, על מגמות בדעת הקהל בישראל לתהליך השלום. נכנסתי לאתר המרכז וחשבתי לעצמי מה אפשר לעשות עם הנתונים.

יש בי הצורך למעוך אותם וליצור משהו חדש שיתן לי נקודת מבט מעט שונה עליהם. חשבתי למעוך את המדד השלום עם אירועים אקטואליים בחדשות אבל לא מצאתי API של אתר חדשות. הרהרתי ברעיון לקחת באופן בלתי לגאלי (ע”ע חומה ומגדל) את החדשות של למהנט ולהסתתר מאחורי הטענה שהכל למטרת לימודית-אקדמית. הרעיון היה לבנות בוט שהיה חורש את אתר החדשות ומעתיק אותן לשרת שלי. אבל אז הייתי טובע בים של מידע בלתי נחוץ.

כבר זמן מה אני משחק עם מפות וצילומי לווין ברשת… על מה שקשור למידע גיאוגרפי אודות ישראל מוסתר, מוכמן, מקודד, מסווג או מטושטש. כאילו שלרעים אין את המידע הזה הרי הם קנו אותו. אני זוכר בבית הספר עמדתי שעות מול מפת לווין של גוש דן וחיפשתי את הבית שלי. אז למה לא באינטרנט? אז תגידו שיש… אבל עד איזו רזולוציה… ולמה אין מפות ולמה אין ממשק תכנות יישומים (API) זמין לכל דורש גם הרעיון למעוך חדשות למקומם הגיאוגרפי ירד מהפרק.

מידע שואף להיות חופשי… אבל בישראל הוא מאופסן בארון הקודש.

אחת הסיבות העיקריות שישראל מפגרת בטכנולוגיות ווב 2.0 הוא שכמעט ולא קיימים ממשקי תכנות יישומים לאתרים ישראליים.
כל מה שנותר לי הוא למעוך ג’וק… אך בלונדון הם הוכרזו נעדרים.

אני מדווח אונליין מכנס barcamplondon2 במשרדים של חברת התקשורת הלאומית בריטיש-טלקום (המקבילה של חברת בזק). נמצאים כאן מעל 160 חנונים, האקרים וגיקים ליומיים לסדנאות על אינטרנט. הכנס בחסות הביביסי, אוריילי, טורצ’בוקס וברטיש-טלקום ועוד כמה חברות שכרגע שכחתי. החנונים מגיעים בסופשבוע כדי לדבר על נושאים מגוונים. הייתי בסדנא על החיובי והשלילי באינטרנט, שם רוב הזמן הייתי עסוק בלהתחבר לרשת ולהעלות תמונות.

המארגנים של הכנס בשיחת הפתיחה

עכשיו אני בהרצאה על הווב הסמנטי.

אמשיך לדווח במהלך היומיים הבאים.

עכשיו שהגנסטר פרש מעסקי הדואר זבל והפך לגיטימי. נראה כי מישהו מחפש יורש. כתובת דואר אלקטרוני שאני ממעט להשתמש בו התמלא לוף.

• האם צומחת בארץ הקודש תעשיית דגים ישראלית ענפה ברשת? הכוונה לפישניג
• האם ארגונים מכובדים מנצלים שירותי דואר זבל כדי להגיע להמונים?

• האם באמת מפלגת העבודה זקוקה לשירותי דואר זבל כדי לפקוד למפלגה חברים?
• מדוע המכללה האקדמית צפת מתמשמשת באותם שירותים?
• האם אלו אתרים אמיתיים או אתרי פישינג/דיוג?

לצערי אני בלונדון ולא יכול לחקור לעומק את התופעה לכן אני רוצה להעזר בכם הבלוגרים.

להלן הפרטים:

המכללה האקדמית צפת

• להלן פרטים על שמות המתחם החשודים:

• גויסלו
• היינטליסואן

מפלגת העבודה

להלן פרטים על שמות המתחם החשודים:
• קריימרקונסאלטינג
• פוליטקסס

אם אכן מפלגת העבודה אכן משתמשת בשירותים של דואר ויראלי אז זה חמור מאוד. כמו שלא אזמין ויאגרה באמצעות דואר זבל אמליץ לא להתפקד באמצעות דואר זבל

ליאור הנר מדווח בטוש כי איגוד האינטרנט הישראלי הקים אתר חדש בשם נוסטלגיה עברית שיאפשר השמעה מקוונת והורדה של שירים עבריים נוסטלגיים בחינם. שמחתי מאוד ומיד נכנסתי וגיליתי את אחד האתרים הפחות ידידותיים שנתקלתי בהם לאחרונה. במבט ראשון אתר נוסטלגיה ישראלית נראה כמו אתר שעוצב בשנות התשעים באופן חובבני למדי. אין תמיכה ראויה לדפדפן שועל האש, במילים אחרות סטנדרטים ברשת (פרויקט מערכות פתוחות). האתר אינו נגיש לבעלי מוגבלויות. אני לא מבין כיצד ד”ר אמיר עציוני, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי יכול לחתום על פרויקט חשוב החורג מהמנדטים החשובים האחרים עליהם איגוד האינטרנט חתום עליהם. מעבר לכל ספק פרויקט זה חשוב ביותר, אז מדוע ד”ר עציוני רץ לספר לחברה על דבר חצי אפוי?

אני מקבל מידי יום ספאם המתחזה לדואר אלקטרוני של פאקצות.

Re: your oxyge

Fidelia Bove

Hi
VIArrGRA $ 3. 30
AMBrrIEN $ 2. 90
VALrrIUM $ 1. 25
CIArrLIS $ 3. 75
XANrrAX $ 1. 50
http://www.britishbegin.info
looked quite different now: friendly and welcoming. He thought back to
how hed felt while dodging the Horntail, and compared it to the long
wait before hed walked out to face it… There was no comparison; the

Technorati tags:fakatza,fakatzot LOL,leet,spam,1337

אל-כנס בלוגרים במלונית בינהרים, גדעונה היה מצויין. אני נוקט באסטרטגיית העצלות ברשת, מקשר, ממזלג, מועך ומצטט בלוגרים אחרים. בדומה למסורת בלוגרים גם אנחנו לכלכנו והשארנו בוץ. סליחה, אני השארתי בוץ במרפסת. 9 שעות ללא אינטרנט כשבלוגרים לא כותבים (יגאל חמיש, כרמל וייסמן, רונן גיל, יוחאי עילם, חנן כהן, הצרכן, עמוס ושם) הם מצלמים (טלי, יגאל חמיש, יוחאי עילם, י.ש., יהונתן קלינגר, שם ושם). להלן הפוסט מאש-אפ (מעיכון) שלי מהתוכן של כרמל וייסמן, רונן גיל, יוחאי עילם, חנן כהן, עמוס, והצרכן. (more…)