oneab cybered

פוליטיקה פתוחה או פוליטיקה מבוססת קוד פתוח משלבת פרקטיקות אנרכיסטיות של התוכנה חופשית, קוד פתוח ותוכן פתוח. פוליטיקה פתוחה מקדמת קבלת החלטות מבוזרת המאפשרת קונצנזוס ונמנעת מאנטגוניזם.

קריטריונים

• כל אחד יכול להשתתף
• כל המשתתפים שווים
• כל הפעולות שקופות
• כל התרומות נרשמות ושקופות.
• שיקול דעת ודיון מובנים בשיחה. (תהליך דיאלקטי)
• התוכן מאורגן על-ידי משתתפים.
• התנהגות חריגה מוגבלת ומטופלת באמצעות קודי התנהגות של קהילה.

הנחות יסוד

• ביזור הסמכות: לאפשר לאזרחים לקחת חלק בהליך הדמוקרטי.
• מרכוז המידע: השימוש בטכנולוגיות מידע מסייעת לתקשורת בין המשתתפים.
• שוויון הזדמנות: כל אחד יכול לקחת חלק בדיון. בפוליטיקה פתוחה אין היררכיה בין המומחה לאזרח כי אין מקום למתווכים של מדיניות (יועצים אסטרטגיים) ומתווכים של מידע (אנשי יחסי ציבור).
• עידוד המגוון הרעיוני: ריבוי הרעיונות והמחשבות יוצר דיון מעמיק המזקק רעיונות.

יישום

על מנת ליישם קריטריונים אלו יש צורך בטכנולוגיה מתאימה. הויקי (כמו בויקפדיה) מאפשרת לקהילה סביבת עבודה בה ריבוי של רעיונות והשקפות באים לידי ביטוי באמצעות דיון.

אחרי הבחירות נחזור להשתמש בויקי

לאינטרנט יש אויבים: חברות הטלפוניה, קוי וסלולרי אך גם מנועי החיפוש

טים ברנרס לי, ממציא ה-World Wide Web, טען כי יש לעצב אתרים כך שיתאימו לאינטרנט הנייד (סלולרי). לדעתי הבעיה היא תקינה (תקנים) השימוש ב-i-Mode ,כמו אצל סלקום, דורש מאתרים השקעה רבה ולעיתים לא כדאית. ראוי להטמיע תקנים מקובלים יותר כמו wap 2.0 המבוסס על xhtml שלא דורש התאמות רבות ומהווה את הכיוון שאליו חותר האינטרנט באמצעות הרשת הסמנטית (Semantic Web).

חברות הטלפוניה בארה”ב מנסות לדרוש מבעלי אתרים תשלום נוסף על מהירות הגישה לאתריהם. במילים אחרות, אם יש לך אתר תצטרך לשלם עבור הגדלת רוחב הפס אליו. דבר המעורר חששות שחברות הטלפוניה יצמצמו את עבור כל האתרים שלא ישלמו עבור זה כדי לממן הפסדים משירותים כמו סקייפ ו-VOIP. בעלי אתרים משלמים כבר על נפח תעבורה לאתר, אז עתה חלקם יאלצו לשלם על הרוחב פס. Google מתנגדת לניסיון זה. כדאי לנו לעקוב אחרי ניסיונות אלו… הוט ובזק והחברות הסלולריות עלולות לאמץ רעיונות אלו. מי ישמור על הזכויות הדיגיטליות שלנו?

ג’קוב נילסן, גורו השימושיות, הכריז כי מנועי החיפוש מוצצים את הדם של האינטרנט. ערך התוכן נמצא במנועי החיפוש במקום באתרי התוכן. לדעתו השחרור מהתלות במנועי החיפוש צריכה להיות האסטרטגיה של אתרי אינטרנט. במילים אחרות אתרי התוכן צריכים להיות מעניינים יותר.

אקספן XHTML Friends Network XFN היא דרך פשוטה לסמן ולהציג מערכות יחסים ברשת האינטרנט. יונת שרון מנסחת את זה באופן פשוט: “אתה כותב מי החברים שלך, והם כותבים מי החברים שלהם, וכן הלאה, ואז אפשר לנצל את הרשת הזאת ליצירת קשרים בשביל כל מיני דברים מעניינים“.

דוד אבוטבול הגיב בפוסט שלי
אולי באמת…
אולי גם שישיבות הכנסת יתנהלו לפי סטנדרט XHTML
ושרי הכנסת ימנו אנשים רק לפי XFN

האינטרנט הסמנטי (Semantic Web), פרויקט של טים ברנרס לי, ממציא ה-World Wide Web, היא רשת המבינה את משמעות התכנים המופיעים בה ועושה זאת באמצעות מידע המתאר את המידע. במילים אחרות האינטרנט קיבל שיכבה נוספת של אינפורמציה שבאמצעות תקן XML מייצגת, יוצרת הקשרים ומתארת נתונים למכונה ויכולה להעביר מידע בין יישומי אינטרנט (web applications) ובין מחשבים כמו סינדיקציה של תכנים RSS (ערסים).

התקן חברים של חברים, FOAF היה חלוץ בסימון מערכות יחסים, אך די מסובך להטמעה ובלתי ידידותי למשתמש כי הכיל רק קובץ XML. תקן מתקדם יותר הוא תקן ה XFN. המבוסס על תקן הXHTML, גרסא דקדקנית ותקנית יותר לתקן סימון טקסטHTML לבניית דפי אינטרנט, המטמיעה תחביר של XML. עתה ניתן לבנות אתרי אינטרנט המכילים מידע המתאר הקשרים ובמקרה שלנו קשרים חברתיים. כאשר אנו יוצרים תוכן ובו קישורים (URL) אנו יכולים להוסיף להם מידע אודות הקשרים החברתיים עם אותו נושא התוכן. קשרים חברתיים, מקצועיים, משפחתיים, גיאוגרפיים, רומנטיים והאם נוצר קשר פיזי במציאות.

אקספן מוסיף קשרים חברתיים לקישורים (URL) באינטרנט. אבל איך זה עובד? ביבי נתניהו וסילבן שלום (סטיב) נפגשו בועידת הליכוד. הם גילו שיש להם דברים משותפים כמו ניגון על חמת חלילים, אחרי ששוחחו שעות על השבחת הגזע והפסקת העבודה המאורגנת, הם החליטו לשמור על קשר. שנהם מנהלים בלוגים באינטרנט. ברשימת הבלוגים של סילבן מופיעים ג’ודי ועוזי כהן. סילבן יתייג את ג’ודי כאישתו ואת עוזי כהן כעמית לעבודה. נתניהו יכול להגדיר את הקשר עם סטיב כחברות, בשעה שסטיב יחליט שהוא ס�%A

• עמרי התקין את גרגריוס הגרגרן, אספן אובססיבי של ערסים (רססים)
• קובי אופק BeTa חושף הכל על פוליטינט
• עידוק מחדר 404: “Velvet underground היא ישראבלוגרית חדשה שנושכת את העיתונות העברית, בה היא גם עובדת. מי נגד מי של האינטרנט, הטלוויזיה והפרינט, כולל מידע פנימי וניתוחים שבדרך כלל לא רואים במדורי תקשורת (מקסימום בטוקבקים) — יתרונה של ההשתנה האנונימית מתוך האוהל פנימה.”
• גליה הזגוגית שואלת מה ההבדל בין Web1.0 ל Web2.0?

אפי נדיב שחרר תיקון לבאג הקידוד בעיתון הארץ בדפדפן שועל האש (firefox).

אפי מסביר:

דפי עיתון הארץ (haaretz.co.il) מקודדים בתסדיר עיברי-לוגי Windows-1255. למרות זאת, לעיתים מופיע header שגוי המצביע על קידוד אחר (עברית בכיוון חזותי). כתוצאה מכך ספרות ואותיות לועזיות יופיעו בשועל בסדר הפוך או משובש.
Install extention
ההרחבה מתאימה לשועל בגירסת 1.5. ההרחבה הזו מלמדת את השועל לטעון דפים מאתר הארץ בתסדיר Windows-1255 ללא קשר ל- header השגוי הנשלח מאתר הארץ. לאחר ההתקנה, סיגרו את כל חלונות השועל והפעילו אותו מחדש.
להנאתכם!

לא לא, זה לא נעליים, אלא התוכנה שמפעילה את ברונפמן.

ברונפמן ומפלגת הבחירה הדמוקרטית ימשיכו לפעול על קוד פתוח. רק במקום לנצל את המדיה-ויקי התוכנה שמפעילה את הויקיפדיה אנחנו נטמיע (בלשון תוכניתנים לובשי חליפות שעובדים 09:00-17:00 ומדברים עיסקית מדוברת) מערכת מבוססת דרופל שתפעיל את האתר שלו.

ויתרתי על המדיה-ויקי כי זו תקופת בחירות, תקופה מחורבנת לכל הדעות והממשק לא התאים לצרכים והיה יכול להיות מסורבל מידי לגולשים. אני אמשיך לנצל אותו אבל הוא לא יהיה במרכז הקמפיין.

המערכת כוללת:

• בלוגים – כל התכונות של מערכת בלוגים: עורך טקסט, טראקבק, תמונות וטעינת קבצים, ו-RSS.
• פרומים – מערכת של קבוצות דיון.
• סקרים ומשאלים - מאפשר איסוף מידע לצורך השגת הסכמה כללית לנושאים מסויימים.
• Social Networking – משתמשים יכולים ליצור קשר עם משתמשים אחרים, לראות את פרסומיהם והתגובות שלהם ולארגן פעילויות.
• לוח ארועים

בדומה לאתר שיתוף התמונות פליקר (Flickr), וימאו (vimeo) הוא אתר שיתוף וידאו. אתרי שיתוף תוכן, מתוחכמים יותר, הם מבוססים על רשתות חברתיות בו המשתתפים ברשתות אלו מסייעים בארגון הידע והפצתו.

פולקסונומיה Folksonomy (עממיונים) היא רשת חברתית בה אנשים מתייגים מידע. הם מסייעים להגדיר ולסדר מידע באמצעות תגים ואף מגדירים את חשיבותה. דלישס (del.icio.us), אתר שיתוף סימניות (קישורים) ומתחרהו, מבוסס קוד פתוח, דליריוס (de.lirio.us).

קליי שירקי, כתב מאמר על הנושא. (ראה: אונטולוגיה)