oneab cybered

ברגעים אלו ממש אני מוריד את הדפדפן של אפל, ספארי לחלונות. תחרות לאינטרנט אקספלורר, מוזילה פיירפוקס?

לא שאיכפת לי, אני ממתין לדיסק קשיח חדש שאמור להגיע בדואר. ואז אתקין לינוקס

אתמול בערב ביליתי בלונדון שם ההאקרים המקומיים ארגנו ארוחנונים ואירחו את בקי הודג’, המנכ”לית המגניבה של ארגון הנלחם על זכויות דיגיטליות Open Rights Group, המקבילה הבריטית של קרן החזית האלקטרונית הEFF.

העלתי לקהל הנוכחים את העניין המסעיר אותנו בישראל לאחרונה: הצעת חוק הצנזורה על האינטרנט 892: “הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים“. אחד ההאקרים החל באנלוגיה לסין וטענתי שהשוואה בעייתית כי בסין אין דמוקרטיה ליברלית כמו בארץ או באנגליה. ואז בקי נכנסה והשיחה פסקה….

בקי הודג’, עיתונאית בעלת זגוגיות אשר עברה לאקטיביזם, סיפרה כיצד התוודתה לקהילת הלינוקס בתחילת המילניום. אחר-כך הודג’ עברה לרקע כיצד קמה הקבוצה בעקבות הצהרה של ההאקר, דני אובריאן כי יתרום 5 לירות סטרלינג מידי לארגון הנלחם על זכויות דיגיטליות אם יצטרפו אליו אלף איש ויעשו גם כן. וכך הוקמה הקבוצה.

הארגון עוסק במגוון נושאים אקטואליים כמו בחירות (e-Voting) באמצעים דיגיטליים, זכויות יוצרים, קוד פתוח, ניהול זכויות דיגיטלי, פרטיות ועוד.

המטרות של ארגון Open Rights Group

• לעלות למודעות הציבורית הפרות של זכויות דיגיטליות.
• לקשר בין מומחים ופעילים העוסקים בתחום לעיתונאים.
• לשמר ולהחיל את זכויות אדם בעולם בדיגיטלי.
• לפעול יחד עם ארגונים דומים.
• לטפח קהילת של מתנדבים, פעילים ומומחים.

בעקבות הצעות החוק המטומטמות העלולות לפגוע בזכויות הדיגיטליות שלנו, אשר עולות לסדר היום לא מעט לאחרונה. אני מציע כי אתרום מידי חודש שלושים שקלים לקבוצה אשר תעסוק בזכויות דיגיטליות, אם 100 אנשים יצטרפו לקבוצה כזו ויתרמו גם.

מה דעתכם? אם אתם מעוניינים להצטרף השאירו את הפרטים שלכם בתגובות. אם אתם לא יכולים לעמוד בתרומה מסיבות כלכליות, שזה לא ימנע מכם להצטרף יש עוד המון דרכים לעשות בהם פעילות.

Geekdinner

לאחרונה שמתי לב שתגובות לגיטימיות לכאורה בבלוג שלי הן למעשה פרסומות טקסט במסווה של תגובות. כידוע אני לא חובב מומחי “אופטימיזציה למנועי חיפוש” הם המקבילה לאנשי יחסי ציבור ופרסומאים המעמיסים אותנו במידע לא רלוונטי, המסיח אותנו מהדברים החשובים באמת.

מספר של “יזמי אינטרנט”, מומחי “אופטימיזציה למנועי חיפוש”, פרשו את רעיון שירות האדסנס של גוגל ומוסיפים תגובות לקוניות המלקקות לכותב הפוסט עם קישור לאתר האינטרנט המסחרי שלהם. בניגוד לשירות האדסנס של גוגל ה”סורקת באופן אוטומטי את התוכן של הדפים שלך ומציגה מודעות הרלוונטיות לקהל שלך ולתוכן האתר שלך. למעשה, ההתאמה של המודעות היא כה טובה, שהקוראים שלך ימצאו בהן תועלת.” כך על-פי גוגל לפחות, הקישור איננו תואם לשירות אותם הם מפרסמים.

עכשיו מומחי “אופטימיזציה למנועי חיפוש” יקרים אתם יכולים להציף פוסט זה בתגובות ענייניות.

חודשיים עברו מאז כניסת החוק “הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים” לתוקפו. מתברר שהחוק הפך לבדיחה. יש לי הרגשה שבני-נוער וילדים חשופים ליותר תוכן פוגעני, אלימות, פורנוגרפיה וכדומה יותר מבעבר.

קבוצת האקרים המתעדים דרכים לעקוף את חוק מבלי לעבור אותו, במילים אחרות גישה בלתי מוגבלת לאינטרנט מבלי לפגוע בספקיות האינטרנט או בגולשים העוברים על החוק בצורה אנונימית. קיימים 258 דרכים לעשות זאת. הפעילות שלם נועדה להוכיח שהחוק מטופש ומיותר. קבוצות בינלאומיות לזכויות דיגיטליות מסייעות. ארגוני זכויות אדם גינו את החוק… יש הדורשים להחרים את ישראל… החוק החדש פוגע ביכולת ההסברה של ישראל, לוביסטים בארה”ב מנסים לשכנע חברי קונגרס להוריד את דרג היחסים עם ישראל. גם גורמים מודעינים חוששים מאובדן הדמוקרטיה בישראל וממליצים להתאים את מדיניות החוץ שלהם

שלשום ראיינו תלמידים מבתי-ספר שונים. הצעירים סיפרו כי הם גולשים עכשיו הרבה יותר מבעבר לאתרי תוכן בעל אופי מיני. סלנג חדש התפתח בקרב בני-נוער מילים חדשות הפכו מילים נרדפות לסקס, סמים ואיברים אינטימיים. שימוש בליט, שפתן של הפאקצות, הפך נפוץ. ספקיות האינטרנט יצטרכו לתעד ולהוסיף את הסלנג החדש למאגר שלהם.
עוד מתברר כי הורים המתנגדים לחוק מעלימים עין ומאפשרים לילדיהם לגלוש באינטרנט הבלתי מוסרי.

שבוע שעבר נחשף כי חברת האשראי העסיקה לוביסטים שישכנעו את חברי הכנסת, היו כמה מהם שקיבלו שוחד. המשטרה חוקרת, אך לא ברורים ממדי התופעה. חברות באשראי בישרו על עלייה של 36 אחוז בפעילות המסחרית ברשת. אם המגמה תמשיך יותר חנויות במרכזי הערים יסגרו ואנו עלולים להיכנס למיתון העמוק בעקבות הסחר האלקטרוני הפורח בעקבות החוק. המרוויחות הגדולות הן אתרי סחר אלקטרוני בינלאומיים כמו אמזון ואיביי שבעקבות אמצעי הזיהוי המשוכללים מאפשרים לגולשים ישראלים סחר אלקטרוני.

תופעה של סחר בלתי חוקי בזהויות הפך נפוץ למדי בקרב הפשע המאורגן בעקבות החוק. המשטרה וחברות האשראי מודאגים מן התופעה בה אותם התקני זיהוי נגנבים ונפרצים. מתברר שניתן לפרוץ ולזייף את מכשירי הזיהוי. התופעה החלה כהתרסה של האקרים כנגד החוק, אך מהר מאוד גורמים בעולם התחתון למדו את השיטות והחלו ליישם אותם.

בסוף השבוע יכנס לתוקפו חוק “הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים” משמעות הדבר שללא התקן ביומטרי לא נוכל לגלוש באופן אופטימלי באינטרנט.

התנועה שהתגבשה בחודשים האחרונים כדי להאבק בחוק התפוררה. נותרנו מספר מצומצם של פעילים על חופש הביטוי הממשיכים את המאבק בחוק. אחרים ממשיכים ללחוץ על ספקיות האינטרנט לספוג את עלויות המכשירים הביומטריים שעלותן מעל מאה שקלים חדשים. ספקיות האינטרנט מודאגות מתופעה של צרכנים המעדיפים חבילות גלישה במהירויות קטנות יותר כתוצאה מתופעת לוואי של החוק.

מספר אנשים מהתנועת “חופש ברשת” התארגנו לקנייה מרוכזת של התקנים ביוטמטריים המאושרים על-ידי משרד התקשורת. העלות למכשיר הזול ביותר הוא 20 שקלים חדשים. הקבוצה תפתח בקרוב חנות מקוונת. הם מדווחי כי יש להם 5,379 הזמנות והם זקוקים לעזרה ממתנדבים באריזה ומשלוח סורקי טביעות האצבע. אני יודע שחלק מכם חושב שזה שיתוף פעולה עם הממסד הדכאני, אבל גלישה באינטרנט באופן בלתי חוקי יכול לעלות לכם ושלוש שנות מאסר וכנס כבד. אני די מצטער על ההשתפנות של רוב החברים וסירוב המוני באמצעות פעולה ישירה בלתי אלימה.

חודשיים שאני משתתף בניסוי של אחת הספקיות האינטרנט כדי להבין את ההשפעות על חווית האינטרנט והמצב איום ונורא. אחת מתופעות הלוואי זה שחיפוש בגוגל או יאהו יכול לארוך דקות ארוכות. בניסוי חיפשתי את “המדריך לסקס בטוח” בגוגל ולקח 7 דקות ועשרים ואחת שניות. בעיה נוספת היא חומת האש והבריכה של ספקית האינטרנט מתעדכנות אחת לעשרים וארבע שעות ואתרים רבים מגיעים דרכן באיחור רב. המדובר כאן באתרי אינטרנט שאינם מופיעים ברשימות של האתרים השכיחים ביותר ולכן בלתי נסבל לגלוש אליהן בגלל השיהוקים והגיהוקים. יוטיוב ואתרי וידאו נחסמו לחלוטין כי ספקיות האינטרנט אינן רוצות לקחת על עצמן את האחריות המשפטית.

מדורי הסקס באתרים הגדולים יסגרו בקרוב, רובן באמת הגזימו עם הסקס והזימה בחודשים האחרונים כמפגן כח מול החוק שיכנס בקרוב לתקופו. לא ברור מה יקרה לאת של ברכה גולשת. היא תרמה רבות למאבק בחוק בשיחה האחרונה היא נשמעה די מיואשת. יש הרגשה של סתימת-פיות. מתחיל להיות פה ממש מפחיד.

אעדכן אתכם בהמשך.

(more…)

מכירים את תחושת האכזבה ואחר-כך כעס כשאתם שומעים ממכר ששנים לא שמעתם ממנו כי הוא זקוק לעזרתכם. הבן זונה נזכר בכם רק בעת צרה

אם חשבתם שהפעילות הבלתי מנומסת של שליחת דבר דואר אלקטרוני בלתי מוזמן היא תופעה ישראלית ייחודית אז כנראה אתם טועים.

מדלן מק’קאן, פעוטה בריטית בת שלוש, נחטפה במהלך נופש עם הוריה. הסיפור אינו יורד מכותרות החדשות כבר מעל שבועיים. אתר אינטרנט

סטודנט בריטי שלמדתי איתו באוניברסיטה שלח לי מייל והייתי מושכנע שהוא דורש בשלומי, אבל התברר שלו. הבחור שלח מייל בתפוצת נאטו עם קובץ המבקש סיוע באיתור הפעוטה.

ולמה אני עצבני?
אני בלונדון והפעוטה נחטפה בפורטוגל… אילו היה לי שמץ של מידע אודות הפעוטה כנראה לא הייתי ממתין לקבל דואר אלקטרוני כדי לדווח לרשויות. במילים אחרות ספר לי משהו שאני לא יודע.
ועכשיו אני מתלבט אם לשלוח את אותו דואר אלקטרוני לרשימת התפוצה שלי בישראל כדי להזכיר את קיומי.

כממלא מקום חרמון (האחראי על האי-דיוקים והקונספירציות ברשת ולכן נתפש כמקור עיתונאי אמין במיוחד) אני מפליץ בזאת על תיאורית קשר חדשה: מיקרוסופט רוכשת סיומת אינטרנט (Top-level Domain) מידי מונטסראט (.ms)

אז הנה לכם הוכחה…
שירות זבוב הפופ (על-שם זבוב הפופ, האחראי העיקרי לתפוצת הטפיל מזן תולעי האוזן. בשנות השמונים מגפת הפופ הפילה חלל רבים שרקדו את ריקוד הירח מייקל ג’קסון ועשו גירסאות כיסוי לתקליט רע) של מיקרוסופט, המקבילה לשירות הצינורות של יאהו, יושבת על שם המתחם popfly.ms

quod erat demonstrandum

השבוע פורסם סקר נוסף של מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, “מדד השלום“, על מגמות בדעת הקהל בישראל לתהליך השלום. נכנסתי לאתר המרכז וחשבתי לעצמי מה אפשר לעשות עם הנתונים.

יש בי הצורך למעוך אותם וליצור משהו חדש שיתן לי נקודת מבט מעט שונה עליהם. חשבתי למעוך את המדד השלום עם אירועים אקטואליים בחדשות אבל לא מצאתי API של אתר חדשות. הרהרתי ברעיון לקחת באופן בלתי לגאלי (ע”ע חומה ומגדל) את החדשות של למהנט ולהסתתר מאחורי הטענה שהכל למטרת לימודית-אקדמית. הרעיון היה לבנות בוט שהיה חורש את אתר החדשות ומעתיק אותן לשרת שלי. אבל אז הייתי טובע בים של מידע בלתי נחוץ.

כבר זמן מה אני משחק עם מפות וצילומי לווין ברשת… על מה שקשור למידע גיאוגרפי אודות ישראל מוסתר, מוכמן, מקודד, מסווג או מטושטש. כאילו שלרעים אין את המידע הזה הרי הם קנו אותו. אני זוכר בבית הספר עמדתי שעות מול מפת לווין של גוש דן וחיפשתי את הבית שלי. אז למה לא באינטרנט? אז תגידו שיש… אבל עד איזו רזולוציה… ולמה אין מפות ולמה אין ממשק תכנות יישומים (API) זמין לכל דורש גם הרעיון למעוך חדשות למקומם הגיאוגרפי ירד מהפרק.

מידע שואף להיות חופשי… אבל בישראל הוא מאופסן בארון הקודש.

אחת הסיבות העיקריות שישראל מפגרת בטכנולוגיות ווב 2.0 הוא שכמעט ולא קיימים ממשקי תכנות יישומים לאתרים ישראליים.
כל מה שנותר לי הוא למעוך ג’וק… אך בלונדון הם הוכרזו נעדרים.

אגב, יש לי ויסטה על המחשב הנייד שלי ואני עדיין מחפש את מקש הוואו…

אני מדווח אונליין מכנס barcamplondon2 במשרדים של חברת התקשורת הלאומית בריטיש-טלקום (המקבילה של חברת בזק). נמצאים כאן מעל 160 חנונים, האקרים וגיקים ליומיים לסדנאות על אינטרנט. הכנס בחסות הביביסי, אוריילי, טורצ’בוקס וברטיש-טלקום ועוד כמה חברות שכרגע שכחתי. החנונים מגיעים בסופשבוע כדי לדבר על נושאים מגוונים. הייתי בסדנא על החיובי והשלילי באינטרנט, שם רוב הזמן הייתי עסוק בלהתחבר לרשת ולהעלות תמונות.

המארגנים של הכנס בשיחת הפתיחה

עכשיו אני בהרצאה על הווב הסמנטי.

אמשיך לדווח במהלך היומיים הבאים.

עכשיו שהגנסטר פרש מעסקי הדואר זבל והפך לגיטימי. נראה כי מישהו מחפש יורש. כתובת דואר אלקטרוני שאני ממעט להשתמש בו התמלא לוף.

• האם צומחת בארץ הקודש תעשיית דגים ישראלית ענפה ברשת? הכוונה לפישניג
• האם ארגונים מכובדים מנצלים שירותי דואר זבל כדי להגיע להמונים?

• האם באמת מפלגת העבודה זקוקה לשירותי דואר זבל כדי לפקוד למפלגה חברים?
• מדוע המכללה האקדמית צפת מתמשמשת באותם שירותים?
• האם אלו אתרים אמיתיים או אתרי פישינג/דיוג?

לצערי אני בלונדון ולא יכול לחקור לעומק את התופעה לכן אני רוצה להעזר בכם הבלוגרים.

להלן הפרטים:

המכללה האקדמית צפת

• להלן פרטים על שמות המתחם החשודים:

• גויסלו
• היינטליסואן

מפלגת העבודה

להלן פרטים על שמות המתחם החשודים:
• קריימרקונסאלטינג
• פוליטקסס

אם אכן מפלגת העבודה אכן משתמשת בשירותים של דואר ויראלי אז זה חמור מאוד. כמו שלא אזמין ויאגרה באמצעות דואר זבל אמליץ לא להתפקד באמצעות דואר זבל

ליאור הנר מדווח בטוש כי איגוד האינטרנט הישראלי הקים אתר חדש בשם נוסטלגיה עברית שיאפשר השמעה מקוונת והורדה של שירים עבריים נוסטלגיים בחינם. שמחתי מאוד ומיד נכנסתי וגיליתי את אחד האתרים הפחות ידידותיים שנתקלתי בהם לאחרונה. במבט ראשון אתר נוסטלגיה ישראלית נראה כמו אתר שעוצב בשנות התשעים באופן חובבני למדי. אין תמיכה ראויה לדפדפן שועל האש, במילים אחרות סטנדרטים ברשת (פרויקט מערכות פתוחות). האתר אינו נגיש לבעלי מוגבלויות. אני לא מבין כיצד ד”ר אמיר עציוני, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי יכול לחתום על פרויקט חשוב החורג מהמנדטים החשובים האחרים עליהם איגוד האינטרנט חתום עליהם. מעבר לכל ספק פרויקט זה חשוב ביותר, אז מדוע ד”ר עציוני רץ לספר לחברה על דבר חצי אפוי?

אני מקבל מידי יום ספאם המתחזה לדואר אלקטרוני של פאקצות.

Re: your oxyge

Fidelia Bove

Hi
VIArrGRA $ 3. 30
AMBrrIEN $ 2. 90
VALrrIUM $ 1. 25
CIArrLIS $ 3. 75
XANrrAX $ 1. 50
http://www.britishbegin.info
looked quite different now: friendly and welcoming. He thought back to
how hed felt while dodging the Horntail, and compared it to the long
wait before hed walked out to face it… There was no comparison; the

Technorati tags:fakatza,fakatzot LOL,leet,spam,1337

אל-כנס בלוגרים במלונית בינהרים, גדעונה היה מצויין. אני נוקט באסטרטגיית העצלות ברשת, מקשר, ממזלג, מועך ומצטט בלוגרים אחרים. בדומה למסורת בלוגרים גם אנחנו לכלכנו והשארנו בוץ. סליחה, אני השארתי בוץ במרפסת. 9 שעות ללא אינטרנט כשבלוגרים לא כותבים (יגאל חמיש, כרמל וייסמן, רונן גיל, יוחאי עילם, חנן כהן, הצרכן, עמוס ושם) הם מצלמים (טלי, יגאל חמיש, יוחאי עילם, י.ש., יהונתן קלינגר, שם ושם). להלן הפוסט מאש-אפ (מעיכון) שלי מהתוכן של כרמל וייסמן, רונן גיל, יוחאי עילם, חנן כהן, עמוס, והצרכן. (more…)

האינטרנט העצל

האינטרנט העצל: “אם תמתין זמן ארוך מספיק מישהו יישם רעיון מטורף שעלה לך בראש, או שאותו רעיון בוצע”.

התמונה העצלה

כבר אין צורך לצלם תמונות כי כל דימוי שנבחר כבר קיים בפליקר, מקסימום יש פוטושופ או גימפ שיטפלו בתמונה. (via Nivi)

הבלוגר העצל

אם תמתין זמן ארוך מספיק מישהו כבר רשם על חוויה משותפת, גזור והדבק אותו. בהתאם לרישיון קריאטיב קומונס סגנן אותו.

מילי שאלה אותי לא מזמן אם לא הובכתי מהצגת התאטרון מונולוגים מהואגינה. פה ושם הסמקתי. אבל שם, בבריטניה פחות מכירים אותי, לכן ההזדהות עם הואגינה שלי יכולה להיות פחות לטנטית. אני יכול לצאת לרחוב ולהתגאות בואגינה שלי מבלי שהסביבה תלחש בקול רם “יש לו ואגינה”.

גיליתי איבר חדש שלא ידעתי שהיה לי קודם לכן. לרוב אנו מודעים לאיברים פנימיים רק שרופאים רוצים להסיר לנו אותם כמו הטחול, בלוטת התריס או השקדים. חלק מכם חושב שאני כמו אותם היפוכונדרים ששורצים באתרי רפואה ובריאות, קוראים אודות תסמינים, ומאבחנים לעצמם מחלה חדשה, אבל רק אתמול כרמל ויסמן סיפרה לי שהציעו לה איבר מין בסקנד-לייף.

לאחרונה אני מעט מנותק מהואגינה שלי, נורית ומורטישיה החזירו אותי לרחם בפודקאסט על נשים, הריון ודברים שעברו להן בראש.

נרשם כאנטי-חומר וממלא מקום של עמוס, נביא זעם מינורי. תרחיקו אותו ממני, אנחנו עלולים לשחרר אנרגיה ולהעלם. (Via ailaG)

מאסתי בשיח השיווקי של אושיות אתרי התוכן הישראליות.
דורון תורג’מן, מנכ”ל MSN ישראל בראיון למעיין כהן, גלובס

” לאיזה קהל MSN פונה היום?

“אנחנו פורטל שאמור לפנות לכל חלקי האוכלוסיה”.

” ומה הייחוד שלכם לעומת וואלה או נענע?

“אנחנו פונים ליותר מבוגרים. גם נענע וגם וואלה, הן חברות שנתח השוק שלהם בקרב האוכלוסיה מתחת לגיל 21 גבוה משלנו, למעט המסנג’ר. המסנג’ר מבחינתנו, הוא הכלי דרכו אנחנו מגדילים את נתח השוק שלנו, ולשמחתנו אנחנו מסוגלים באמצעותו למנף את קהלי היעד”.

” מה ההישג שאתה הכי גאה עליו השנה?

“החדירה הפנומנלית של המסנג’ר ב-2006 הגיעה לרמות כאלה, שהעניקה לנו יכולת ‘לטרגט’ את הצעירים בישראל. זאת, יחד עם טכנולוגיות גבוהות של פלטפורמת הווידאו שלנו”.

דורון תורג’מן, תסביר לי מה זה ‘לטרגט’ את הצעירים בישראל? איפה אפשר לרכוש את היכולת הזו. אולי פשוט תודה כי אתם מידי פעם, כל אנשי התוכן, הולכים למטווח ופשוט יורים בכל הנוכחים. באותה הזדמנות תצהיר כי הסיבה לפופולאריות של הפורטל שלכם זה שמגיל מסוים אנשים לא יודעים כיצד להחליף את עמוד הבית שלהם בדפדפן.

עוד הגיגים אצל מאבד תמלילים ודע את היריב

ג’ני ג’ארדין של הבוינג-בוינג כתבה על:

• מכתב ההתאבדות הארוך ביותר - חלונות ויסטה ויש שם ראפ נגד הויסטה רימיקס (MP3) של נעימת הפתיחה של חלונות.
• קרן רובין הוד: כדי שגם האומללים יוכלו להנות בחגים בגלל שרשת חברתית בווב 2.0 בחרה בכם.
• רשימת סרטי האנימציה הטובים ביותר של כל הזמנים.

כותרת סנסציונית ולא מדוייקת ברוח מעריב/ידיעות אחרונות, אבל אני מעוניין למשוך גולשים ולעורר דיון אודות שירות ווב 2.0 עם השלכות על פרטיות הגולשים. חשבתי לקרוא לפוסט “מה שטוב למייקל ארינגטון טוב לאמריקה” אבל גל מור הוא שעיר לעזאזל לא רע כלל. אז עם הבלוגלמור הסליחה. אם אתמול נבחתי וייללתי למי שייך התוכן של הבלוגרים, אז היום זה פרנויה.

MyBlogLog (מייבלוגלוג) מנסה ליצור רשת חברתי לבלוגים. באמצעות השירות ניתן לבנות קהילות שוקקות סביב בלוגים.

לא רק גל מור, גם מייקל ארינגטון הטמיעה את השירות באתר שלו. מספר אושיות אינטרנט ישראליות נרשמו לשירות כמו גדי שמשון, חנן כהן, אורי ברוכין, אורלי יקואל, אמיתי סנדי ואחרים.

שירותי הביטחון האמריקאים סורקים וממפים רשתות חברתיות באינטרנט במסגרת המאבק נגד הטרור. חוקרי המשטרה שרדפו אחרי האנס בני סלע, מיפו את הרשת החברתית שלו ועל-ידי כך ניסו לאתר אותו.

אני לא היחידי שמוטרד משירות מייבלוגלוג. מייקל ארינגטון חושש מעוגיות ודר’ ג’יל ווקר אכלה את כל העוגיות שלה. דון פארק מודאג מאי היכולת לשלוט היכן הפרופיל שלו הופיע, אתה לא רוצה שהאווטר שלך יופיע באתר פורנו. אריק מרקוליאר, אחראי מייבלוגלוג, הגיב ואמר כי הם מונעים מאתרי מבוגרים להציג פרופילים של חברים ובמקרים אחרים החברים יכולים להחשיך את הפרופיל שלהם. עמוד מדיניות הפרטיות של מייבלוגלוג נקרא כמו סוג של כיסוי תחת לפרנואיד המצוי ומעלה המון שאלות אתיות.

נכון, גל מור אינו פוגע בפרטיות הגולשים שלו במודע, כתובות האיי.פיי נרשמות אצל ספק האינטרנט ושרת האתר בו גלשנו, אך אלו פחות גלויים ואנשים לא זוכרים מספרים אלו. אנשים הנרשמים לאתרים ושירותי אינטרנט לא תמיד קוראים את האותיות הקטנות או מודעים להשלכות על הפרטיות.

אני רוצה להיות ברשת החברתית של גל, אך האם הוא רוצה בי כחבר ברשת. אחרי הפוסט הזה אני מניח שלא. עכשיו השאלה אם להפסיק לתייג את מערכות היחסים שלי?

מאז פריצת הווסטר בסוף 2005, צצו אתרים המנסים לנצל תוכן מבוסס בלוגים. רבים מהם עושים זאת ללא רשות ומסיטים תנועה מהבלוגים המקוריים בהם התפרסמו הפוסטים. מה שיותר מרגיז זה הניצול המסחרי של תוכן מקורי של בלוגים. אני מאמין שיש הבדל בין להתארח אצל ספק בלוגים מאשר אותם אתרי אגרגציה הממזלגים תוכן של בלוגים ומרוויחים מהפרסומות. אני מאמין שיש עניין של שימוש הוגן: ההבדל בין הפצה של כותרת וציטוט של פוסט לבין פרסום של פוסט שלם. מה דעתכם?

בוא לדבר על זה ביום כיף לבלוגרים

יואב גל, חנן כהן, כרמל ויסמן ויגאל חמיש מארגנים אל-כנס (יום כיף לבלוגרים) בעולם האמיתי (בבינהרים שבגלבוע). פרטים מלאים נמצאים בבלוג של יגאל חמיש.