כממלא מקום טטיאנה הופמן, כתבת החוץ שלנו, אדווח עתה מאנגליה. במועצה של העיירה המנומנמת טנברידג’ וולס נעלבו מהביטוי סיעור מוחות והחליפו אותו בביטוי התקין פוליטית ממטרי מחשבות. אז תשאלו למה תושבי העיירה נפגעו מהביטוי. אובכן, פסיכיאטרים בעשור האחרון של המאה ה19 כינו התקף עיצבי חזק, סערת מוחין. מאז 1940 המושג סיעור מוחות מתייחס לפעילות של העלאת רעיונות, אך במועצת העיירה הוחלט כי הביטוי ישתנה. בסקר של איגוד האפילפסיה הבריטי נמצא כי הביטוי סיעור מוחות אינו פוגעני או מעליב חולי אפילפסיה.
הבריטים מאוד מודעים לפגיעה בחולי אפליפסיה ומזהירים מראש כאשר יש פעילות היכולה לגרום להם התקף כמו הבזקים או ריצוד. בישראל אין מודעות כלל. הטלוויזיה ואתרי האינטרנט אינם מזהירים את הציבור בפני תוכן היכול לפגוע בבריאות
נכון שזה די משעשע לקרוא על אריזה של חמאת בוטנים שהמוצר עלול להכיל בוטנים. אבל אם ילד יחטוף התקף בשעה שאין בסביבתו מבוגר בגלל אתר אינטרנט עם תוכן פוגעני אמיתי כמו גרפיקה מרצדת. זה הרבה יותר מסוכן מסתם תמונה של ציצי.
מי הולך עם נוויל בורדי לתבוע את אתר וואלה בבית הדין לפשעי מלחמה בהאג?
בשנה שעברה חבר הכנסת ישראל חסון דרש לחייב בחוק הזדהות מלאה של הטוקבקיסטים בעת פרסום תגובות באתרי אינטרנט במטרה למנוע פגיעה ולשון הרע. הצעה זו עוררה התנגדות רבה בקרב גולשי אינטרנט הארגונים העוסקים באינטרנט חופש הביטוי. בעקבות הביקורת, חבר הכנסת ישראל חסון, באמצעות יועץ התקשורת שלו, משה קלוגהפט ארגנו את “כנס הטוקבקיסטים הראשון” ובו לדברי קלוגהפט, “הפאנל הפתוח לציבור יאפשר לטוקבקיסטים להציג שאלות ולהתעמת בגלוי עם עורכי אתרי התוכן ועם אנשים שנפגעו מתופעת הטוקבקים בגרסתה הנוכחית.” הכנס שנערך במשכן הכנסת נראה כמו טוקבק ארוך, מיותר, לעוס אך חביב. הכנס חשף בפני את הפער בין האישיות התקשורתית של חבר הכנסת ישראל חסון לבין האישיות האמיתית שלו. במציאות הוא נראה ג’נטלמן ביישן לעומת תדמית רודף הכותרות הסידרתי. באמצעות ניתוח הידיעות הקשורות לחוק הטוקבקים ניתן לראות הגבול בין ישראל חסון לתדמית שמדביק בו יועץ התקשורת שלו, משה קלוגהפט. ישראל חסון הבין את הבעייתיות בהצעת החוק שלו ובסוף הכנס שינה דעתו. חסון החליט ללכת בכיוון של הסדרה עצמית, במקום חקיקה ונענה להצעתם של מכון המחקר של נטוויז’ן באוניברסיטת תל אביב לארח דיון במועד מאוחר יותר. כאשר עורכי אתרי התוכן הגדולים נעדרו מהדיון בהסדרה עצמית, ישראל חסון נעלב והודיע כי הוא יניח שוב את חוק הטוקבקים על שולחן הכנסת. עתה הצעת החוק נוסחה מחדש ונראה כי היא נקמה ישירה באותם עורכי אתרי אינטרנט שנעדרו מהכנס.
ההתנהלות של חבר הכנסת חסון ויועץ התקשורת שלו, קלוגהפט הם בלתי נסבלים. התרגילים ביחסי ציבור וברדיפת כותרות עושים זילות לפעילות פרלמנטרית ולכנסת. אולי צריך לפנות לועדת האתיקה של הכנסת ולקרוא אותו לסדר.
מי צריך את החוק הזה, מתברר שמעטים טורחים לקרוא טוקבקים.
אקיסמט, חוסם ספאם הנאמן שלי. לעיתים נדירות זולגות להן תגובות זבל. אבל אני לא ממש טורח לעבור על התגובות שנלכדו בחבית שלו. ליאור הנר כתב כי הוא החליף את אקיסמט בספאם קרמה 2. אבל חושש מתוספי מזון משמינים שיאיטו לי את הבלוג. מי רוצה לבדוק כמה תוספים אפשר להתקין על וורדפרס עד שהאינטרנט קורס לנקודה סינגולרית?
כלל אצבע נגד פרסומות טקסט בבלוגים
תארו לכם שהייתם מזמינים חבר הביתה לארוחת ערב. החבר היה מגיע בתחפושת תרנגול של אינטרנט קקה כולו צבוע בחום, הצבע הרשמי של חברה סלולרית, לוגם משקה אנרגיה, מוכר לכם ביטוח שר שיר ורוקד ריקוד מטופש שהמציאו במשרד פרסום זרמון-גולדמן תוך שהוא חושף את עכוזו.
פרסומות טקסט מפריעות לקריאה, בעיקר כי הן צועקות אני מסכן, אני פאתטי, לחצו עלי. אני מפסיק לקרוא בלוגים המכילים יותר משלוש פרסומות טקסט בעמוד או פוסט בודד. ברור שלא אקרא פרסומת המופיעה בתוכן הפוסט בבלוג. אתם לא חייבים להקשיב לי אבל מי שמציף אותי בפרסומות לויאגרה יכול ללכת להזדרמן.
אורי אילון התלבט אם להצטרף לעילית הקשקשנית של רשימות והצעתי לו שאפתח עבורו בלוג אצלי. לפני חצי שנה פתחתי לו בלוג ואכסנתי אותו כאן על השרת האישי שלי, השרת הנוכחי. אורי לא כתב או עדכן כלל את הבלוג שלו למעט קורות החיים שלו. לפני שבוע אורי החליט לרענן את הבלוג ולעלות אליו תכנים שכתב כעיתונאי וכאקטיביסט. היום הוא ביקש שאבדוק מדוע הטקסטים שפרסם מוצגים בגדלים שונים (בגלל גזור/הדבק של מעבד תמלילים. אגב, גם אופן אופיס “עושה לא טוב” לטקסטים בהטמל) אמרתי לו שישרה את הטקסט (יגזור וידביק) בפנקס הרשימות כי כך עושות כולן… בנוסף עדכנתי לגרסא האחרונה של וורדפרס. אחר כך הרהרתי וחשבתי לעצמי אני נותן לו חדר טחוב בבית שלי. אולי ניתן לו דירה…. התחלתי להתקין וורדפרס על שרת עם שם מתחם אחר.
אחרי שהעברתי את כל התכנים שלו לבית החדש… התחלתי לקרוא את הפוסטים של אורי ואז ירד האסימון. חוק צנזורשת!
הבלוג של אורי לא יעבור את מסך הברזל של חוק צנזורשת ושותפיו לפשע נגד הדמוקרטיה, ספקיות האינטרנט.
הרגשתי פתאום לא נעים, הנה אני מעביר אותו למקום אחר כי התכנים שלו עלולים להכניס את האתר שלי לרשימה שחורה. אני הפכתי לצנזור לאחראי על טעם טוב או טעם רע. הרגשה איומה ונוראה.
לפני כמה שנים בתקופה בה התנהלה חקירה משטרתית נגד אינדימדיה, לא הצלחתי לגלוש לאתר של קרן החזית האלקטרונית. אותה תקופה לא היתה קלה עבורי ועבור בריאן אטינסקי וחשבתי שאולי השרתים של הארגון קרסו זמנית. המשכתי לנסות מידי פעם שוב לגלוש לאתר הקרן החזית האלקטרונית, אך האתר תמיד היה סגור. במקרה גלשתי לאתר מספק שירות אינטרנט אחר ולהפתעתי יכולתי לגלוש לאתר. הרמתי טלפון לספק השירות שלי אקטקום, שלאחרונה נבלעה בתוך בזק בינלאומי, אשר טענו שאין בעיה אבל בכל זאת יעבירו את זה למחלקה הטכנית. בדקתי אחרי מספר שעות וכלום לא השתנה. זמן מה מאוחר יותר סיפרתי על המקרה המוזר לעידו קינן והבעיה נפתרה. אני לא חושב שאקטקום עשו זאת במזיד אבל תארו לכם מצב בו אינכם יכולים לחייג לאגודה לזכויות האזרח בזמן שאתם נרדפים על-ידי הממסד.
אני לא בטוח שאני רוצה להצהיר בפני ספק שירות האינטרנט שאני צרכן “תוכן פוגעני” כפייתי. אין לי בעיה עם האיסור לא לגלוש לאתרי תוכן פוגעני ובפרט פורנוגרפיים. מעבר לכל ספק צריך להגן על צעירים. כחלק מצוות של אינדימדיה התמודדתי לא אחת עם תוכן פוגעני גרפי, חלקי גופות, פיגועים ולעיתים פורנו. אבל יש לי בעיה עם העובדה שחווית הגלישה שלי תפגע. המון אתרים שספק בטעות ספק במזיד יתויגו כפוגעניים עלולים אוטומטית להכנס רשימה שחורה. אז מה? כל פעם שאני לא מצליח לגלוש לאתר אינטרנט אני ארים טלפון לשירות לקוחות ואצרח במלוא הגרון על הראשון הנקרה בדרכי. עכשיו תארו לכם מאות אלפי גולשים כמוני המסרבים להודות שהם צרכנים כפייתיים של אתרי תוכן פוגעני עושים את אותה הפעולה.
בסוף כולנו נשלם את המחיר אם לא נשמור על הזכויות הדיגיטליות שלנו. בלי סיוע של האגודה לזכויות האזרח היינו מוצאים את עצמינו לבד מול המשטרה. אין ברירה חייבים להקים ארגון זכויות דיגיטליות כי אין לנו מספיק תומכים בכנסת. יש לנו מאבק ארוך מול קואליציה פרנואידית של דתיים, פמיניסטיות, יפי-נפש והורים מודאגים. לכו תשכנעו ליברלים שהם בורים וצבועים…
אתמול בערב ביליתי בלונדון שם ההאקרים המקומיים ארגנו ארוחנונים ואירחו את בקי הודג’, המנכ”לית המגניבה של ארגון הנלחם על זכויות דיגיטליות Open Rights Group, המקבילה הבריטית של קרן החזית האלקטרונית הEFF.
העלתי לקהל הנוכחים את העניין המסעיר אותנו בישראל לאחרונה: הצעת חוק הצנזורה על האינטרנט 892: “הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים“. אחד ההאקרים החל באנלוגיה לסין וטענתי שהשוואה בעייתית כי בסין אין דמוקרטיה ליברלית כמו בארץ או באנגליה. ואז בקי נכנסה והשיחה פסקה….
בקי הודג’, עיתונאית בעלת זגוגיות אשר עברה לאקטיביזם, סיפרה כיצד התוודתה לקהילת הלינוקס בתחילת המילניום. אחר-כך הודג’ עברה לרקע כיצד קמה הקבוצה בעקבות הצהרה של ההאקר, דני אובריאן כי יתרום 5 לירות סטרלינג מידי לארגון הנלחם על זכויות דיגיטליות אם יצטרפו אליו אלף איש ויעשו גם כן. וכך הוקמה הקבוצה.
בעקבות הצעות החוק המטומטמות העלולות לפגוע בזכויות הדיגיטליות שלנו, אשר עולות לסדר היום לא מעט לאחרונה. אני מציע כי אתרום מידי חודש שלושים שקלים לקבוצה אשר תעסוק בזכויות דיגיטליות, אם 100 אנשים יצטרפו לקבוצה כזו ויתרמו גם.
מה דעתכם? אם אתם מעוניינים להצטרף השאירו את הפרטים שלכם בתגובות. אם אתם לא יכולים לעמוד בתרומה מסיבות כלכליות, שזה לא ימנע מכם להצטרף יש עוד המון דרכים לעשות בהם פעילות.
חודשיים עברו מאז כניסת החוק “הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים” לתוקפו. מתברר שהחוק הפך לבדיחה. יש לי הרגשה שבני-נוער וילדים חשופים ליותר תוכן פוגעני, אלימות, פורנוגרפיה וכדומה יותר מבעבר.
קבוצת האקרים המתעדים דרכים לעקוף את חוק מבלי לעבור אותו, במילים אחרות גישה בלתי מוגבלת לאינטרנט מבלי לפגוע בספקיות האינטרנט או בגולשים העוברים על החוק בצורה אנונימית. קיימים 258 דרכים לעשות זאת. הפעילות שלם נועדה להוכיח שהחוק מטופש ומיותר. קבוצות בינלאומיות לזכויות דיגיטליות מסייעות. ארגוני זכויות אדם גינו את החוק… יש הדורשים להחרים את ישראל… החוק החדש פוגע ביכולת ההסברה של ישראל, לוביסטים בארה”ב מנסים לשכנע חברי קונגרס להוריד את דרג היחסים עם ישראל. גם גורמים מודעינים חוששים מאובדן הדמוקרטיה בישראל וממליצים להתאים את מדיניות החוץ שלהם
שלשום ראיינו תלמידים מבתי-ספר שונים. הצעירים סיפרו כי הם גולשים עכשיו הרבה יותר מבעבר לאתרי תוכן בעל אופי מיני. סלנג חדש התפתח בקרב בני-נוער מילים חדשות הפכו מילים נרדפות לסקס, סמים ואיברים אינטימיים. שימוש בליט, שפתן של הפאקצות, הפך נפוץ. ספקיות האינטרנט יצטרכו לתעד ולהוסיף את הסלנג החדש למאגר שלהם.
עוד מתברר כי הורים המתנגדים לחוק מעלימים עין ומאפשרים לילדיהם לגלוש באינטרנט הבלתי מוסרי.
שבוע שעבר נחשף כי חברת האשראי העסיקה לוביסטים שישכנעו את חברי הכנסת, היו כמה מהם שקיבלו שוחד. המשטרה חוקרת, אך לא ברורים ממדי התופעה. חברות באשראי בישרו על עלייה של 36 אחוז בפעילות המסחרית ברשת. אם המגמה תמשיך יותר חנויות במרכזי הערים יסגרו ואנו עלולים להיכנס למיתון העמוק בעקבות הסחר האלקטרוני הפורח בעקבות החוק. המרוויחות הגדולות הן אתרי סחר אלקטרוני בינלאומיים כמו אמזון ואיביי שבעקבות אמצעי הזיהוי המשוכללים מאפשרים לגולשים ישראלים סחר אלקטרוני.
תופעה של סחר בלתי חוקי בזהויות הפך נפוץ למדי בקרב הפשע המאורגן בעקבות החוק. המשטרה וחברות האשראי מודאגים מן התופעה בה אותם התקני זיהוי נגנבים ונפרצים. מתברר שניתן לפרוץ ולזייף את מכשירי הזיהוי. התופעה החלה כהתרסה של האקרים כנגד החוק, אך מהר מאוד גורמים בעולם התחתון למדו את השיטות והחלו ליישם אותם.
התנועה שהתגבשה בחודשים האחרונים כדי להאבק בחוק התפוררה. נותרנו מספר מצומצם של פעילים על חופש הביטוי הממשיכים את המאבק בחוק. אחרים ממשיכים ללחוץ על ספקיות האינטרנט לספוג את עלויות המכשירים הביומטריים שעלותן מעל מאה שקלים חדשים. ספקיות האינטרנט מודאגות מתופעה של צרכנים המעדיפים חבילות גלישה במהירויות קטנות יותר כתוצאה מתופעת לוואי של החוק.
מספר אנשים מהתנועת “חופש ברשת” התארגנו לקנייה מרוכזת של התקנים ביוטמטריים המאושרים על-ידי משרד התקשורת. העלות למכשיר הזול ביותר הוא 20 שקלים חדשים. הקבוצה תפתח בקרוב חנות מקוונת. הם מדווחי כי יש להם 5,379 הזמנות והם זקוקים לעזרה ממתנדבים באריזה ומשלוח סורקי טביעות האצבע. אני יודע שחלק מכם חושב שזה שיתוף פעולה עם הממסד הדכאני, אבל גלישה באינטרנט באופן בלתי חוקי יכול לעלות לכם ושלוש שנות מאסר וכנס כבד. אני די מצטער על ההשתפנות של רוב החברים וסירוב המוני באמצעות פעולה ישירה בלתי אלימה.
חודשיים שאני משתתף בניסוי של אחת הספקיות האינטרנט כדי להבין את ההשפעות על חווית האינטרנט והמצב איום ונורא. אחת מתופעות הלוואי זה שחיפוש בגוגל או יאהו יכול לארוך דקות ארוכות. בניסוי חיפשתי את “המדריך לסקס בטוח” בגוגל ולקח 7 דקות ועשרים ואחת שניות. בעיה נוספת היא חומת האש והבריכה של ספקית האינטרנט מתעדכנות אחת לעשרים וארבע שעות ואתרים רבים מגיעים דרכן באיחור רב. המדובר כאן באתרי אינטרנט שאינם מופיעים ברשימות של האתרים השכיחים ביותר ולכן בלתי נסבל לגלוש אליהן בגלל השיהוקים והגיהוקים. יוטיוב ואתרי וידאו נחסמו לחלוטין כי ספקיות האינטרנט אינן רוצות לקחת על עצמן את האחריות המשפטית.
מדורי הסקס באתרים הגדולים יסגרו בקרוב, רובן באמת הגזימו עם הסקס והזימה בחודשים האחרונים כמפגן כח מול החוק שיכנס בקרוב לתקופו. לא ברור מה יקרה לאת של ברכה גולשת. היא תרמה רבות למאבק בחוק בשיחה האחרונה היא נשמעה די מיואשת. יש הרגשה של סתימת-פיות. מתחיל להיות פה ממש מפחיד.
ח”כ ישראל חסון סיכם את הדיון באמצעות מפגש נוסף בו עורכי אתרי התוכן הגדולים יגיעו להסכמה על הסדרה עצמית (הצעה של ד”ר יובל קרניאל) בנושא הטוקבקים (התגובות) באינטרנט. חשבתי שהסדרה עצמית היא מנגנון בו גופים מסחריים מחליטים יחד במקום רגולטור, גוף ציבורי של המדינה. לטעמי הסדרה עצמית תהיה סוג של קרטל שיפגע בחופש הביטוי ברשת. מי שיוצר את התוכן בטוקבקים אינם אתרי התוכן אלא הגולשים והמשתתפים. הטוקבקים הוא אמצעי של חופש ביטוי לא מושלם באתרי התוכן.
אם יש צורך (לדעתי זו פגיעה בוטה בחופש הביטוי) בהסדרה עצמית היא צריכה להיעשות בשיתוף הטוקבקיסטים כפי שהדבר נעשה בויקיפדיה ולא על-ידי עורכי אתרי התוכן.
אם לצטט עורך של אתר תוכן “האינטרנט הסתדר יפה מאוד עד כה בלי עורכי דין מפולפלים, ויש סיכוי, גם אם קלוש, שימשיך לעשות זאת גם בעתיד” והתשובה של יהונתן קלינגר לעורך דין, אין לי מה להוסיף.
ואולי אני טועה. תגיבו, תאירו, ותעירו!
עכשיו קיבלתי 50 טוקבקים למאמר שלי על הביבילוג. אתם לא יודעים כמה כייף זה לקבל טוקבקים. נכון, רוב התגובות הן רפש, אז אולי הצלחתי להרגיז מישהו. אני עכשיו צריך לקרוא את כולם ולרציניים להגיב.
אילו היו טרקבקים באתרי החדשות שהיו מופיעים לפני הטוקבקים, אולי רמתם היתה עולה כי טראקבאקים היו מקבלים עדיפות.
אני מתקשה להבין את חבר הכנסת ישראל חסון, כיצד נוכל לחיות עם טוקבקים מנומסים ומנומקים של צפונבונים. בלי טוקבקים אנונימיים, אנחנו עלולים להיות זקנות בריטיות חביבות שמציעות סנדוויץ’ מלפפון עם כוס התה שלנו. ויותר גרוע כולם יצביעו מרצ וחדש. אתם מוכנים לחיות במדינה עם 14 מיליון זגוגיות (עיגולדים)? אני לא, אני בטח אשתעמם. אני מהגר מכאן!
שמשהו ינסח עצומה. אני בונה אתר נגד הצעת החוק של ישראל חסון!
בראשית, ברא גוגל, את השמיים, ואת המרשתת. ב והמרשתת, הייתה תוהו ובוהו, וחושך, על-פני תהום; ורוח גוגל, מרחפת על-פני המים. ג ויאמר גוגל, יהי אור; ויהי-אור. ד וירא גוגל את-האור, כי-טוב; ויבדל גוגל, בין האור ובין החושך. ה ויקרא גוגל לאור אנרגיה, ולחושך קרא תקשורת; ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום אחד.
שקט פה מאוד אני לבד כאן במרשתת…
רגע רגע הנה אלי הכהן, מנהל מכון נטוויז’ן לחקר האינטרנט של אוניברסיטת תל-אביב, שנאבק בטוקבקיסטים, באנטישמיות ובטרור. איזה מזל יש לנו כאן במרשתת הכל שקט ונינוח. טפלנו בבעיה הפלסטינית באמצעות חומת הפרדה של השפה העברית… טוב משעמם לי אני חוזר לאינטרנט. אוי, הרגע הגיעו אלכס מילר וישראל חסון… אני אברח לפני שהם יעשו לי משהו רע.
הצעת חוק של ח”כ אלכס מילר: המילה הלועזית “אינטרנט” בתחדיש העברי “מרשתת” בכל המסמכים …
NRG מעריב - 18 אוקטובר 2006
ח”כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) הניח אתמול על שולחן הכנסת הצעת חוק להחלפת המילה “אינטרנט” בתחדיש העברי “מִרְשֶׁתֶת” בכל מקום שבו היא מופיעה בספר החוקים, באתר הכנסת או במסמך רשמי. ח”כ מילר, שעלה לארץ ממוסקבה ב-1992, חרד מאוד למעמדה של השפה העברית. …
הצעת חוק: המילה אינטרנט תוחלף ב”מרשתת”
ynet ידיעות אחרונות - 18 אוקטובר 2006
ח”כ אלכס מילר יוצא להגנת השפה העברית: מציע להחליף חוקית את המילה “אינטרנט” ב “מרשתת”. וזה לא הכל. הפרויקט הבא של מילר הוא להחליף את המילה רינגטון ב”נעימון”. חבר הכנסת אלכס מילר מסיעת “ישראל ביתנו” מציע להחליף את המילה “אינטרנט” במילה העברית “מרשתת”. …
From: ליצן@gmail.com To: dhanin@knesset.gov.il Date: Aug 17, 2006 1:21 AM
Subject: ליצן בדרן לימי הולדת
ליצן בדרן לימי הולדת לכל אירוע בשילוב בלונים ואפשרות לעיצוב בלונים לאירועים מיוחדים מחירים נוחים להזמנות
05x-xx-xx-xxx גו’ני
From: Guy West To: ליצן@gmail.com Date: Sep 9, 2006 6:21 PM
Subject: RE: ליצן בדרן לימי הולדת
אזרח יקר,
בתאריך ה17 לאוגוסט 2006, שלחת דואר אלקטרוני בו הצעת את שירותיך כליצן. בכנסת לא חסרים בעלי מקצוע כמוך והם עושים זאת בהתנדבות ובהתלהבות חסרת תקדים. שר הביטחון, עמיר פרץ, מופיע לעיתים קרובות כביטחוניסט. החיזבאללה כבר גילו עניין לרכוש את הזכויות השידור. הם מעוניינים לשדר אותן מידי שבוע בתחנת הטלוויזיה אל-מנאר.
אנא המנע ממשלוח דואר אלקטרוני שאינו קשור לתחום עיסוקם של חברי הכנסת אשר עמלים יומם ולילה. קריאה של דואר אלקטרוני בלתי ענייני פוגע ביעילותם ועבודתם הפרלמנטארית נפגמת. אם תמשיך לשלוח דואר מסוג זה, אאלץ לפנות לחבר הכנסת ישראל חסון, האחראי על האינטרנט, שבתפקידיו הקודמים, הגן על ביטחון המדינה. זכור כי לחץ פיזי מתון פוגע ביכולת לאחוז בעכבר.
בברכה,
גיא ווסט
יועץ ניו-מדיה (אינטרנט) לח”כ ד”ר דב חנין
אני נענה לאתגר של חנן כהן בקרוב אציע שירות מתחרה. אבל אם אפשר לבקש את תקדים שוקן?
אני לא מחפש משקיע גרמני אלא עזרה. בימים באחרונים ניסיתי לדגדג את דב והתקנתי שני שירותים התואמים את ט.ע.י.ם ואת דיג. אבל הם בגרסאות בטא ואצטרך תמיכה טכנית.
יוזמה ברוכה.
לחתום אני לא אחתום בגלל שאני לא בטוח עד כמה אני מסכים עם הכתוב, אבל חשוב שיהיו קולות אחרים מתוך ההמון, במיוחד בזמנים כאלה.
אגב, מניסיוני הדל כמחתים וחותם עצומות, נהוג לרשום גם מספר ת.ז למען הסדר הטוב.
ההצעה של מוטי מטרידה מאוד. לדעתי אין שום סיבה לשים תעודת זהות באינטרנט רק בגלל הפגיעה בפרטיות. גניבת זהות הוא אחד הבעיות המטרידות ביותר ברשת. עיתונאי התרבות הדיגיטלית בישראל כמעט ולא עוסקים בעניין.
ראיתם עצומה בעיתון בה מופיעים מספרי תעודת זהות של אנשים? מספיק שעצומה המכילה מספר תעודת זהות תגיע לאנשים הלא נכונים באמצעות הנדסה חברתית (Social Engineering) פרטי כרטיס האשראי שלכם יגיעו לגורמים עבריינים.
תקשיבו לדיון שערכו ב2600 על הנדסה חברתית בכנס הופ עם קווין מיטניק עמנואל גולדשטיין וברני אס. ההאקרים ערכו ניסוי מול קהל והדגימו הנדסה חברתית בה הוציאו פרטים באמצעות הטלפון.
גילי אתגרה אותי בשבוע שעבר. שאלה אותי אם אני מכיר מערכת לניהול עצומות. אתרי האינטרנט המוכרים מיועדים לקהל לועזי. חשבתי לרגע ואמרתי שאולי אפשר להסב בלוג לעצומה… הרי יש שם מקום לטוקבקים. הסבתי את העיצוב של קובריק במשך ערב שלם. העיצוב של וורדפרס הפך למערכת
ניהול ואיסוף חתימות.
התוצאה: עד כאן! עצומה להפסקת האש בלבנון
היתרון בשימוש בבלוג לעצומה היא באופי הקהילתי שלה (ע”ע תוכנה חברתית). האפשרות לשלוח טרקבק מבלוגים אחרים באמת הופך את הבלוג לכלי דמוקרטי.
Powered by FireStats