איזו נוסטלגיה… אני זוכר את פעילות המנופים (היו 3) וכשנכנסנו לישיבת בעלי המניות של בנק הפועלים.
בחירות 2009 - ערן בן-ימיני, מספר 2 במפלגת התנועה הירוקה-מימד, מסביר מדוע חברי התנועה המאוחדת הם לא סתם “חבר’ה נחמדים”. הם יודעים להילחם בבעלי הון ובאינטרסים כלכליים ויש להם גם ניצחונות. אלו האנשים שלכם במערכת בחירות 2009.
“ואין פה שום מבוגרים בכלל?”
“אני חושב שלא.”
שינאה כאסטרטגיה פוליטית בתקופת בחירות אינו דבר חדש. אך השילוב הקטלני של מלחמה ומערכת בחירות גרמה לפוליטיקאים ילדותיים, חברי ועדת הבחירות המרכזית, לבצע לינץ’ פולחני-פוליטי ולפסול מפלגות לגיטמיות. אוסף זה של פוליטיקאים קטנים ועלובי נפש, שהוכיחו כי כשלו במבחן הבגרות באזרחות.
חובתי כאזרח במדינה דמוקרטית היא להתנהג כאזרח במדינה טוטליטרית. - דורה קישינבסקי
די מאסתי בצמד המילים דמוקרטיה מתגוננת, בעיקר כשלא ברור לי מפני מי היא מתגוננת. אבל כשהדמוקרטיה מתגוננת והחזית נלחמת, מן הראוי שבית הנבחרים שלנו יתפקד ויפקח על הממשלה שלנו
.רביב דרוקר מספק טיעון מצויין מדוע צריך לדחות את הבחירות:
3. מבחינה אישית, אני רוצה בדחיית הבחירות בערך כמו להידבק בהרפס. למעשה, אני סופר את הימים עד תום הסיוט הזה. אלא שבתוך תוכי, אני מבין שחייבים לדחות אותן. אם לא נדחה, נחיה בשנים הקרובות בתחושה, שמי שבחרנו בו, לא באמת בחרנו. שהיינו תחת טראומה, שלא הפנמנו את הלקחים, שלא שקלנו את השיקולים. זה לא משנה מי ייבחר (וכרגע דווקא השמאל מרוויח מהמלחמה, לכאורה), אלו לא יהיו בחירות אמיתיות. בדצמבר 1973, היו בחירות בישראל וממשלת המחדל של גולדה מאיר ניצחה. למה? איך זה יכול להיות? הרי היינו רק חודש - חודשיים אחרי המלחמה הנוראית ההיא. ובכן, הייתה ועידה בינלאומית והיו שיקולים כאלה ואחרים ובסוף בסוף, כנראה שהציבור עוד לא הפנים עד הסוף מה קרה שם במלחמה.
זמן קצר לאחר מכן כבר התחילו ההפגנות וגולדה הלכה הביתה. אני לא יודע וכנראה שאף אחד לא יכול לדעת, איך נרגיש אחרי המבצע הקרקעי הזה, אבל סביר להניח, שאחרי שלושה חודשים נדע הרבה יותר טוב, מי עשה נכון ומי לא, מי צדק ומי לא. נוכל לחזור גם לדון בנושא קריטי כמו המשבר הכלכלי ואיזו הנהגה יותר ראויה לנהל אותו. בקיצור, צריך לדחות את הבחירות. איזה באסה.
אולי בשש אחרי המלחמה המבוגרים האחראיים יחזרו.
כרגע אני מרגיש שהילדים הבריונים חטפו לי את העתיד. הצילו!
סטארט-אפ פוליטי או מדוע אני תומך במפלגת התנועה הירוקה מימד.
פוליטיקה איננה מילה גסה. כולנו חיות פוליטיות. להאבק למען החברה היא עשייה ציבורית. עשייה ציבורית היא עשיית פוליטית. נכון יש בכנסת חברי כנסת בלתי ראויים אבל יש לא מעט עשיית חיובית. עלינו לשלוח לשם את האנשים הראויים והמצויינים.
לפני שנה במסדרונות הבניין הירוק, נחלת בנימין 85 בתל אביב, חל תהליך מדהים בקרב הפעילים הבכירים של הארגונים הירוקים. הם הבינו שעשייה פרלמנטרית היא לא מילה גסה. היה תקדים, הראשון לפרוח באוויר ולעוף לעשייה פוליטית היה דר’ דב חנין שעמד בראש ארגון הגג, חיים וסביבה, ערב כניסתו לפוליטיקה.
את ערן בן-ימיני אני מכיר למעלה מ11 שנים, פגשתי אותו לראשונה בפקולטה לחקלאות ברחובות כאשר הצטרפתי לגרעין הפעילים המקומיים. באותה התקופה מגמה ירוקה שהוקמה פחות משנה קודם לכן, היתה חלק מהחברה להגנת הטבע, לכן ערן המסכן זכה לצוננין כאשר ביקרתי את התנהלות החברה להגנת הטבע שבאותה התקופה הייתה מקצצת בפעילות הציבורית למען הסביבה כל פעם שהיו עליה לחצים פוליטיים או בעיות כלכליות. ערן בן-ימיני הוכיח שאפשר לעשות פעילות ציבורית אמיתית ולגייס פעילים ללא משאבים רבים ולהתמיד במאבק ומבלי להתקפל כאשר מופעלים עלייך לחצים פוליטיים.
ערן בן-ימיני, רמי לבני, שי גולוב ונועם סגל החלו לשתף אותי במתרחש מאחורי הקלעים על ההתארגנות הפוליטית החדשה. הדיונים עם מפלגת הירוקים והניסיון לחבור אליהם בתנאי שתהיה דמוקרטיה פנימית בתוך מפלגת הירוקים. הירוקים עשו כל מאמץ כדי למשוך את הדיונים הם לא באמת רצו משא ומתן.
ה12 לפברואר 2008 היה תאריך קריטי מבחינתי כי הגעתי לישיבה בה דנו כיצד בונים את התנועה. בפגישה זו הפכתי מצופה פסיבי לפעיל אקטיבי. ערן בן-ימיני סיכם את ההכנות לכנס ההקמה: נקיים דיון במליאה מה עושים מחר ונקנח בקריאה של הצעות לשמות לתנועה. שי ירכז את שמות האנשים המוזמנים למפגש ב 22/2/08, נא לעדכן אותו אל מי פניתם עד כה.
השם הזמני היה ישראל ירוקה. לכינוס עצמו הגיעו מעל מאה איש אבל היתה תחושה שמתרחש משהו אמיתי ואותנטי ולא סתם קבוצה של אנשים הרוצה לזכות בשררה. במקביל גיבשנו את תנועה ואורגנו כינוסים וחוגי בית לא היינו מוכנים לבחירות המקומיות לכן השתלבנו בהתארגנויות קיימות בירושלים, רמת השרון, רחובות ועיר לכולנו בתל-אביב.
די מדהים ההתלבות שנוצרה בחצי השנה האחרונה. המון פעילי שטח.
המוטיבציה הפוליטית שלי היא אחת וברורה: אני רוצה את ערן בן-ימיני בכנסת. את המשך הפעילות בגיבוש מפלגה ירוקה אמיתית נדחה לאחרי הבחירות.
יש לי תחושת דה ז’וו. מצד אחד שחקני החיזוק שכל מפלגה קונה לקראת הבחירות. מצד שני, כשהיה לנו נמאס מפתק לראש ממשלה אז הצבענו ליעל בר זוהר (בלי שהתמודדה), עכשיו יש לה מפלגה. אני מקווה שיצביעו בבחירות קרובות לתנועה הירוקה, חדש או מרצ ולא למפלגה מטופשת של עסקן סטודנטיאלי.
ואם כבר מדברים על פוליטיקה, הרשו לי להציג פוליטיקאי רציני, צעיר (בן 31) ומבטיח, עו”ד איל אורון שהתמודד בבחירות המקומיות ברשימת “הרצליה שלנו” של יעל גרמן. איל אורון במסגרת תפקידו כחבר מועצת עיריית הרצליה יזם הצעה לאמץ תפיסות של קיימות בתכנון עירוני של העיר. איל מתמודד בבחירות הפנימיות במרצ לרשימה לכנסת ואני מקווה שיזכה במקום ריאלי. אני לא חבר מרצ ולכן איני יכול להצביע למוסדות המפלגה. אנחנו זקוקים לאנשים רציניים ומעמיקים כאלה בכנסת.
אילו רק יכלנו לשכפל את דב חנין ולשגר אותם לכנסת
בלי חרות ובלי מק”י (המפלגה הקומוניסטית) אמר דוד בן-גוריון.
היום נערכה הישיבת מטה האחרונה של הרצליה שלנו בראשות יעל גרמן. אחרי שבועות של התנצחויות משעשעות, ירידות וחילופי דברים. אסטרטג הבחירות המיתולוגי, דר’ יריב בן אליעזר, נכדו של דוד בן גוריון ותושב תל אביב-יפו הודיע לי שיחד עם אישתו יצביעו עבור דר’ דב חנין ולמועצת העיר, מרצ.
סיכום על הרצליה באחד הפוסטים הקרובים
מאוד מרגש. יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה, מתקשרת אלי בהתרגשות הלילה. סיפרה שבערוץ 2 נתנו דוגמאות לקמפיין נוסח בראק אובמה בישראל ודיווחו על הפעילות שלנו ברשת. אני סקרן לראות את זה.
אני טופח לחבר’ה של רפרשינג, אדם, ניצן, ניר, רז ואחרים על הכתף, והמתנדבים שלנו איתי ונתיב שחידד את השאלות והתשובות שהחל כחוג בית וירטואלי. הייתי מציין את חברי המועצה על הפוסטים אבל זה תפקידם 
יניב גרין וטל בורשטיין ביציע הופיעו בוידאו ויראלי עם יעל גרמן כמאמנת הנבחרת. והנה השניים מספרים על ילדותם בהרצליה וכיצד היא כראש עיר תמכה בהם.
די מביך, אבל אני לא יכול לעלות על בדל שפתי שם של שחקן הווה של מכבי תל-אביב בכדרוסל. אני חנון ויש לי חסינות. זה כמו לשבת עם סלב ולא לדעת שהם סלב. מצד שני מחר אני נפגש עם דני האדום, הסטודנט שהצית את פריז ב68 לפודקאסט וכמה אוהדי מכבי תל-אביב שמעו עליו? הפועל זה פוסט אחר.
הערב התקנתי לראש עיריית הרצליה, יעל גרמן על המחשב האישי שלה, דפדפן זריז פיירפוקס.
אחרי הבחירות אסביר ליעל גרמן על קוד פתוח כמו שעשיתי עם דב חנין ורומן בונפמן.
קשה לבוא בטענות לעיריית הרצליה על חוסר התאימות של האתר לדפדפנים השונים כי הכישלון שייך לחברה שפיתחה את אתר האינטרנט. בשוק האינטרנט הישראלי קיימים חברות רבות שאסור לגעת בסחורה שלהם עם מקל ארוך. אבל גם הסנדלר הולך יחף… תראו את אתרי משרד האוצר שתמך בקוד פתוח. ולא דיברתי מילה על נגישות…
סמוך לחצות (עכשיו) אני מקבל סמס (מסרון) מיעל גרמן (ראש עיריית הרצליה). אתה ער היא שואלת אותי. מיד צלצלתי.
הסרטון מוכן היא סיפרה לי.
מיד אצפה בו”, עניתי. היא ביקשה שאצלצל אחרי זה”.
- “רגע את לא הולכת לישון?” שאלתי
“לא”, ענתה, “יש לי עוד שעה שעתיים עבודה.”
חשבתי אולי לצלצל למועמדים אחרים בבחירות המקומיות ולברר מה הם עושים כעת.
עזבו את תל-אביב שם הקומיקס נמצא בחנויות. אצלנו בהרצליה יש קומיקס על ארונות החשמל. בסוף הפוסט יש פרסומת סמויה הקוראת לכם להצביע ליעל גרמן ולרשימת הרצליה שלנו.
אני לא תושב תל-אביב, לכן אני לא אוכל לתמוך בעיר לכולנו. מה שלא מפריע לי לחפש גרסאות מקומיות עם סדר יום דומה.
אני תומך ופעיל של יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה, המתמודדת לקדנציה נוספת כראש עיר, והרשימת הרצליה שלנו למועצת העיר. בימים האחרונים ביליתי בהפקת סרטונים בהם יעל גרמן עונה לשאלות נפוצות באמצעות יוטיוב. שלשום קראתי את החזון של עיר לכולנו ופתאום החזון הזה נשמע קצת מוכר.
הקשיבו לחזון הסביבתי של יעל גרמן
- אנו מתחייבים לפעול להפחתת זיהום האוויר.
- נמשיך בפיתוחו של פארק הרצליה ונגדיל אותו בעוד 200 דונם.
- נקים פארקים נוספים: בנווה עמל, (כ-50 דונם), בנווה ישראל, (שביל האינטגרציה), בהרצליה הצעירה, (גבעת התורמוסים/ הפרחים),במערב העיר, פארק הוואדי), הפארק בתוכנית גליל ים.
- פארקים נוספים לכלבים יוקמו ברחבי העיר.
- בכל הגינות הציבוריות יוחלפו “משטחי החול” במשטחי גומי ותותקן בהם הצללה.
- טיילת החוף התחתונה תפותח לאורך החוף ותכלול מעלית עד לחוף הים.
- טיילת החוף העליונה תפותח ברחוב רמות ים.
- הספורטק יורחב ויוקמו במתחם מגרש כדורגל, פארק “אקסטרים” ומגרשי משחקים לפטאנק.
- הסעת המונים תונהג לחוף הים ולמרכז התרבות הנופש והספורט, (היכל אמנויות הבמה, הספורטק, מועדון הנוער, האצטדיון ופארק הרצליה).
- קו 29 יהפוך לקו אוטובוס באנרגיה ירוקה וישמש להסעת המונים באנרגיה ירוקה - B.R.T, בשיתוף עם משרד התחבורה.
- יינטעו “יערות עירוניים” בשטחים פתוחים, המיועדים לפיתוח עתידי.
- ייסללו מסלולים לרוכבי אופניים לכל אורכה של הרצליה.
אדם טבע ודין: ציון 10 להרצליה במדד איכות הסביבה
ותשובות נוספות
תקראו את מה שהאזרח דרור, כתב על זה בבלוג שלו ובינתיים בהרצליה - יעל גרמן
ואמיתי סנדי מטקבק
אוף, למה לנו אין ראש עירייה כזאת מעולה?
רגע, בעצם יכול להיות לנו! אם רק נטרח ללכת לקלפי ב-11.11!
אבי דבוש הודיע שהוא מתמודד למועצת עיריית אשקלון באמצעות פייסבוק. בנוסף לפודקאסט שעשינו עם דרור פויר לפני כחודש, הקלטנו באותו היום את אבי דבוש במסגרת שיחות עם עמיתי מרכז השל. אבי דבוש הוא אחד האנשים החשובים ביותר בתנועה הסביבתית.
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
קישור ישיר: MP3
podcast פודסקאסט
אבי דבוש הוא פעיל סביבתי-חברתי. מנהל בשתי”ל את תחום הסביבה. אבי ניהל את קמפיין המאבק כנגד הקמת תחנת כוח פחמית שלישית באשקלון, את המאבק לשיפור תכנית ויסקונסין וכיום מרכז את הפורום לסלולאריות שפויה, להסדרת נושא הקרינה הבלתי מייננת. רכז את פרויקט השימועים הציבוריים לאחר מלחמת לבנון השנייה. היה פעיל במגמה ירוקה ומעורב בקמפיינים רבים כמו הורדת שילוט החוצות מאיילון, המאבק כנגד הבניה בחוף פלמחים, קידום תחבורה ציבורית בישראל ועוד.
הנה מה שאבי דבוש כתב בפייסבוק:
יש למי להצביע למועצת אשקלון
Tue 8:07pm
שלום לכולם!!בצעד של הרגע האחרון, טכנית, ושל החלטה מן הבטן, אני רץ למועצת העיר אשקלון (אני אשקלוני מבטן ולידה, הכתובת שלי שם ואנחנו מחפשים שם בית. אם יש המלצות..).
היום נחתמו הרשימות ונחתמה ההחלטה, שנפלה רק אתמול והיום הלכה למעשה.
אני רץ כמספר 2 ברשימה של יורי זמושצ’יק, פעיל בולט בקהילת עולי חבר העמים באשקלון, ממקימי “ישראל בעליה” וסגן ראש עירית אשקלון לשעבר.
ההחלטה באה לאחר שדחיתי על הסף כמה הצעות פוליטיות טובות מאלה, ממועמדים לראשות, בשלב שהייתי בטוח שריצה בבחירות הללו לא באה בחשבון.
דווקא הכיוון המפתיע של ההצעה הביא אותי להתלבטות אמיתית. את יורי אני מכיר, משיתוף פעולה ארוך ומוצלח ביותר במאבק בנזקי תכנית ויסקונסין. יש כאן את כל החומרים המפתיעים, שיכולים להתברר כמכוונים נכון מאוד אסטרטגית: ריצה של עולים וותיקים (באשקלון אין רשימות שכאלה. 20 רשימות וכולן גיטו “רוסי” או ותיק. באשקלון שליש מהאוכלוסיה יוצאי חבר העמים), פעילים חברתיים וסביבתיים “יוצאי החברה האזרחית”, נשים וגברים (העשיריה הראשונה מורכבת מארבע נשים ושישה גברים), מבוגרים וצעירים. בקיצור: כל החומרים לסרט טוב (שנקווה שלא יהפך לסרט אימה..).
במגזר הותיק אנחנו מתחילים קמפיין מאוחר וזקוקים לכל עזרה מכל כיוון. השותף הבכיר שלי לעניין הוא אסף שמואלי, כתב הסביבה של YNET ויוצא “מגמה ירוקה” בזכות עצמו..
אנחנו יותר מנשמח לסיוע מכל אחד מכם-
1. פנייה לכל אשקלוני שאתם מכירים. תיידעו שיש למי להצביע באשקלון ותפנו אלי. הנייד שלי: 052-8746422.
2. הפצה לרשתות הרחבות שלכם שיגלגלו הלאה. תמיד נחמד לסייע ולעזור ואפילו רק לחמם את הלב בידיעה שכזו. מן הסתם יהיו בתוכם אנשים שקשורים לאשקלון ויוכלו להתחבר למהלך.
3. בקרוב נעלה עם אתר וסרטון בחירות שאשמח אם תפיצו.
4. עצות, שאלות, תהיות ומחמאות יתקבלו בברכה..
בקיצור: גמר חתימה טובה לכל אחד מאיתנו והצלחה בבחירות כמצביעים וכמשתתפים- כולנו מושפעים!
כממלא מקום טטיאנה הופמן, כתבת החוץ שלנו, אדווח עתה מאנגליה. במועצה של העיירה המנומנמת טנברידג’ וולס נעלבו מהביטוי סיעור מוחות והחליפו אותו בביטוי התקין פוליטית ממטרי מחשבות. אז תשאלו למה תושבי העיירה נפגעו מהביטוי. אובכן, פסיכיאטרים בעשור האחרון של המאה ה19 כינו התקף עיצבי חזק, סערת מוחין. מאז 1940 המושג סיעור מוחות מתייחס לפעילות של העלאת רעיונות, אך במועצת העיירה הוחלט כי הביטוי ישתנה. בסקר של איגוד האפילפסיה הבריטי נמצא כי הביטוי סיעור מוחות אינו פוגעני או מעליב חולי אפילפסיה.
הבריטים מאוד מודעים לפגיעה בחולי אפליפסיה ומזהירים מראש כאשר יש פעילות היכולה לגרום להם התקף כמו הבזקים או ריצוד. בישראל אין מודעות כלל. הטלוויזיה ואתרי האינטרנט אינם מזהירים את הציבור בפני תוכן היכול לפגוע בבריאות
נכון שזה די משעשע לקרוא על אריזה של חמאת בוטנים שהמוצר עלול להכיל בוטנים. אבל אם ילד יחטוף התקף בשעה שאין בסביבתו מבוגר בגלל אתר אינטרנט עם תוכן פוגעני אמיתי כמו גרפיקה מרצדת. זה הרבה יותר מסוכן מסתם תמונה של ציצי.
מי הולך עם נוויל בורדי לתבוע את אתר וואלה בבית הדין לפשעי מלחמה בהאג?
אוסף של קישורים שלא מצאתי מקום להניח אותם. מידי פעם אני שומר קישורים על הדסקטופ. די מטופש כי הדסקטופ מתמלא ואז אני מעביר את הקישורים לתיקיה של קישורים לקריאה עתידית ושוכח מהם. מצאתי תיקיה כזו מלאה בקישורים בפורמט שמתאים רק לחלונות. אבל כבר למעלה משנה שאני נמנע מלהשתמש בלינוקס. לידיעת הגולשים עמרי ידן וחנן כהן נמנעתי לציין תאריכים מדוייקים (2005) של שמירת הקישורים כמחאה נגד אתר הארץ:
הסיבות ששמרתי את הקישורים היה כאשר ערכתי את אתר סלון מזל, לימדתי קורסים בתרבות דיגיטלית ובניית אתרים במכללת אסכולה מימד או כאשר חיפשנו כלה מתכנת (ערן ורד ניסח) לחבר הכנסת רומן ברונפמן
אנדי ברייס, חנון אינטרנט מצוי, ניתח את תוצאות תחרות האירוויזיון ומצא ש… בעצם הכל פוליטיקה, לפחות בגוש אירופה המזרחית
אז מה חדש? אין. רק הגרפים של אנדי ברייס מצאו חן בעיני
ולמה פרסמתי את זה? בגלל תיאוריה מוזרה הגורסת כי תימנים תמיד מנצחים בתחרות המיותרת הזו.
פעם חשבתי שאני מקורי והגיתי רעיון חדש רק לגלות שלמחרת בחיפוש אחריו התברר לי שכבר חשבו עליו. הפעם החלטתי בעקבות ועדת ויניגרט (רוטב לסלט) כי לפני שאני פולט רעיון גאוני פשוט אחפש אותו באינטרנט.
אבל אני מתעצל לחפש.
Please search for the “The Long Tail Party”
בשנה שעברה חבר הכנסת ישראל חסון דרש לחייב בחוק הזדהות מלאה של הטוקבקיסטים בעת פרסום תגובות באתרי אינטרנט במטרה למנוע פגיעה ולשון הרע. הצעה זו עוררה התנגדות רבה בקרב גולשי אינטרנט הארגונים העוסקים באינטרנט חופש הביטוי. בעקבות הביקורת, חבר הכנסת ישראל חסון, באמצעות יועץ התקשורת שלו, משה קלוגהפט ארגנו את “כנס הטוקבקיסטים הראשון” ובו לדברי קלוגהפט, “הפאנל הפתוח לציבור יאפשר לטוקבקיסטים להציג שאלות ולהתעמת בגלוי עם עורכי אתרי התוכן ועם אנשים שנפגעו מתופעת הטוקבקים בגרסתה הנוכחית.” הכנס שנערך במשכן הכנסת נראה כמו טוקבק ארוך, מיותר, לעוס אך חביב. הכנס חשף בפני את הפער בין האישיות התקשורתית של חבר הכנסת ישראל חסון לבין האישיות האמיתית שלו. במציאות הוא נראה ג’נטלמן ביישן לעומת תדמית רודף הכותרות הסידרתי. באמצעות ניתוח הידיעות הקשורות לחוק הטוקבקים ניתן לראות הגבול בין ישראל חסון לתדמית שמדביק בו יועץ התקשורת שלו, משה קלוגהפט. ישראל חסון הבין את הבעייתיות בהצעת החוק שלו ובסוף הכנס שינה דעתו. חסון החליט ללכת בכיוון של הסדרה עצמית, במקום חקיקה ונענה להצעתם של מכון המחקר של נטוויז’ן באוניברסיטת תל אביב לארח דיון במועד מאוחר יותר. כאשר עורכי אתרי התוכן הגדולים נעדרו מהדיון בהסדרה עצמית, ישראל חסון נעלב והודיע כי הוא יניח שוב את חוק הטוקבקים על שולחן הכנסת. עתה הצעת החוק נוסחה מחדש ונראה כי היא נקמה ישירה באותם עורכי אתרי אינטרנט שנעדרו מהכנס.
ההתנהלות של חבר הכנסת חסון ויועץ התקשורת שלו, קלוגהפט הם בלתי נסבלים. התרגילים ביחסי ציבור וברדיפת כותרות עושים זילות לפעילות פרלמנטרית ולכנסת. אולי צריך לפנות לועדת האתיקה של הכנסת ולקרוא אותו לסדר.
מי צריך את החוק הזה, מתברר שמעטים טורחים לקרוא טוקבקים.
להלן הצעת החוק החדשה: (more…)
מתברר כי קיימת בכנסת פרוצדורה חקיקתית מדהימה שחייבת להלמד בשיעורי האזרחות בבתי הספר. היום שוחחתי עם יונתן לבנה, עוזרו של חבר הכנסת דב חנין, בעניין עלון מידע לרשימת התפוצה שלו. הרבה מהקישורים בעלון היו לקבצים בפורמט קנייני באתר הכנסת:
מתברר שהצעות חוק מופיעות באתר הכנסת בפורמט הקנייני של מיקרוסופט וכאשר הם עוברים קריאה טרומית ונכנסים לרשומות הם מומרים לפורמט קנייני אחר (אך פתוח יחסית) של חברת אדובי. הפורמטים האלו שוברים את האינטרנט! על-אף שהם נפוצים מאוד מנועי החיפוש מתקשים בקיטלוג של פורמטים אלו. נסו לחפש מסמך העוסק בחקיקה של הכנסת ותתקשו להגיע למידע מסוג זה ברוב מנועי החיפוש (למעט גוגל). בתקן של אדובי, PDF, אין סטנדרט אחיד לקידוד עברית לכן ההמרה של קבצים אלו לפורמטים אחרים הוא לרוב בלתי אפשרית. יש להמנע משימוש בפורמטים אלו ולצמצם את השימוש בהם למטרות עריכת טקסט או לדפים מעוצבים המיועדים להדפסה.
מי צריך ווב 2.0 ושרתי http? אילו הייתי יושב ראש הכנסת הייתי מבטל את הכנסת לחלוטין ושם במקומו שרת FTP. אני יודע שאביגדור ליברמן הוא טיפוס של גופר כל הביזוריות הזו עושה לו בלאגן בראש. הייתי ממליץ לו אחרי בחירתו כראש ממשלה לבטל את שרת הכנסת להמיר ולהעביר את כל הקבצים לשרת גופר קנייני בו התוכן מאורגן באופן הררכי. כך המדינה תתנהל באופן יעיל. אז אף מילה על
האם צריך חוק תאימות אתרי אינטרנט לכל הדפדפנים?
דני, אזרח איכפתי, פנה לחבר הכנסת דב חנין בעניין תאימות אתרי אינטרנט ממשלתיים לכל הדפדפנים ונגישותם לאנשים בעלי מוגבלויות. צריך להפריד בין תאימות אתרים לכל הדפדפנים לבין נגישות עם מוגבלות. אתר אינטרנט יכול להיות מותאם לכל דפדפן אך לא להיות נגיש לבעלי מוגבלות ולהפך.
יש הגורסים כי אין צורך בחקיקה ובמקומה יש לפעול ולהגיע להסדרה עצמית. אני חושב שגישה זו בעייתית בהקשר הממשלתי שלה. כי הנחת היסוד של הסדרה עצמית הוא קיימו של שוק חופשי בשירותים הניתנים על-ידי הממשלה. לממשלה יש מונופול על השירותים שהיא מספקת לאזרח. אין חלופה לאתרי האינטרנט ממשלתיים, אין אנו יכולים להחליט יום אחד השירותים של המדינה מחורבנים, נקבל שירות ממדינה אחרת. מעבר לכך אתר אינטרנט שאינו תואם לכל הדפדפנים או נגיש לכל האוכלוסיה משול למשרד ממשלתי השוכן במגדל גבוה שאין בו מעלית. הסדרה עצמית היא בהקשר זה היא אנטי-חברתית. כי על-מנת להתחבר לאתר ממשלתי אני חייב לרכוש מערכת הפעלה קניינית עם דפדפן קנייני. אני לא חושב שהמדינה יכולה לגשר על הפער הדיגיטלי אם היא מגבילה אותו באמצעות תוכנות קנייניות.
אתרי האינטרנט חייבים להיות נגישים לבעלי מוגבלויות ומותאמים לכל הדפדפנים, זו זכות בסיסית של כל אזרח, כולם מסכימים לזה אפילו בועז דולב, מנהל תחום ממשל זמין באגף החשב הכללי במשרד האוצר “אני מסכים עם מה שנאמר פה. אני חושב שאתרי הממשלה חייבים להיות מותאמים לסטנדרטים הנהוגים היום בעולם, כולל אינטרנט אקספלורר, פיירפוקס, ספארי וכל דבר אחר. בפעילות של החשב הכללי אנחנו מנסים כל אחד ללכת יחד עם ההוראה וההנחיה הזאת.” אך מודה “במחלקה שלי אין לי כלי אכיפה על אתרי הממשלה לחייב אותם לעשות את הפעילות הזאת, אבל מבחינת הנוהל והסטנדרטים משרדי הממשלה יודעים שהם צריכים לבצע את זה.” במילים אחרות יש הנחיות אבל יש שמצפצפים עליהם.
השאלה האמיתית היא האם יש צורך בחקיקה שתחייב את המדינה ומוסדותיה (שלטון מקומי, ביטוח לאומי וכו) ליישם נגישות לאנשים עם מוגבלויות ותאימות לכל הדפדפנים. ח”כ דב חנין מבקש לשמוע מגוון דיעות בנושא. מנגד ח”כ חנין אינו מעוניין לקדם הצעת חוק בניגוד לעמדת איגוד האינטרנט הישראלי.
לקריאה נוספת
Powered by FireStats
דניאל כהן-בנדיט