ארכיון פוסטים ששייכים לנושא 'פוליטיקה'

מעונן מחשבתית והסכנה בתוכן מרצד

19/07/2008 מאת גיא ווסט

כממלא מקום טטיאנה הופמן, כתבת החוץ שלנו, אדווח עתה מאנגליה. במועצה של העיירה המנומנמת טנברידג’ וולס נעלבו מהביטוי סיעור מוחות והחליפו אותו בביטוי התקין פוליטית ממטרי מחשבות. אז תשאלו למה תושבי העיירה נפגעו מהביטוי. אובכן, פסיכיאטרים בעשור האחרון של המאה ה19 כינו התקף עיצבי חזק, סערת מוחין. מאז 1940 המושג סיעור מוחות מתייחס לפעילות של העלאת רעיונות, אך במועצת העיירה הוחלט כי הביטוי ישתנה. בסקר של איגוד האפילפסיה הבריטי נמצא כי הביטוי סיעור מוחות אינו פוגעני או מעליב חולי אפילפסיה.

הבריטים מאוד מודעים לפגיעה בחולי אפליפסיה ומזהירים מראש כאשר יש פעילות היכולה לגרום להם התקף כמו הבזקים או ריצוד. בישראל אין מודעות כלל. הטלוויזיה ואתרי האינטרנט אינם מזהירים את הציבור בפני תוכן היכול לפגוע בבריאות

נכון שזה די משעשע לקרוא על אריזה של חמאת בוטנים שהמוצר עלול להכיל בוטנים. אבל אם ילד יחטוף התקף בשעה שאין בסביבתו מבוגר בגלל אתר אינטרנט עם תוכן פוגעני אמיתי כמו גרפיקה מרצדת. זה הרבה יותר מסוכן מסתם תמונה של ציצי.

מי הולך עם נוויל בורדי לתבוע את אתר וואלה בבית הדין לפשעי מלחמה בהאג?

אוסף של קישורים

09/07/2008 מאת גיא ווסט

אוסף של קישורים שלא מצאתי מקום להניח אותם. מידי פעם אני שומר קישורים על הדסקטופ. די מטופש כי הדסקטופ מתמלא ואז אני מעביר את הקישורים לתיקיה של קישורים לקריאה עתידית ושוכח מהם. מצאתי תיקיה כזו מלאה בקישורים בפורמט שמתאים רק לחלונות. אבל כבר למעלה משנה שאני נמנע מלהשתמש בלינוקס. לידיעת הגולשים עמרי ידן וחנן כהן נמנעתי לציין תאריכים מדוייקים (2005) של שמירת הקישורים כמחאה נגד אתר הארץ:

  1. הארץ: אמריקה מאמינה באל, ובנציגיו המסורים בסנאט
    סקר השוואתי מגלה: רק 2% מהאמריקאים אינם מאמינים באלוהים, לעומת כמחצית מהצרפתים; האמריקאים הם גם היחידים שרוצים את הכמרים שלהם בעומק התחום הפוליטי
  2. הארץ: יהודי חסר מנוח - מאת אביבה לורי
    הוא היה עיתונאי, מחזאי, פוליטיקאי ודיפלומט שקרא לעצמו נוח ורצה להכשיר מקלט ליהודים בארצות הברית, במדינה שתיקרא אררט. ב-1825 קנה מרדכי מנואל נוח אי ליד מפלי הניאגרה וקרא ליהודים ליישבו, אבל אף אחד לא בא. נאוה סמל נתקלה בסיפורו, ואחרי תחקיר עומק כתבה ספר על עולם שבו משגשגת “אישראל”, מדינת היהודים שהוקמה בגראנד איילנד
  3. האגודה לזכויות האזרח: צנזורה על תגובות - סתימת פיות “צנזורה”, כך מכנה האגודה לזכויות האזרח את דרישת משרד המשפטים מאתרי אינטרנט לסנן מראש תגובות מסיתות ומפרות חוק
  4. סִיכּוּמוּנָה - אתר הסיכומים החופשי
  5. רשימה של פרסומות עם תכנים שוביניסטיים שהופיעו בתקשורת הישראלית. הרשימה נאספה בפורום פמיניסטיות של ynet
  6. הגינה האורגנית - חקלאות אורגנית משולבת
  7. מדינת פלשתין חיה באינטרנט - מדינה עדיין אין - אבל סיומת פלשתינית לאתרי אינטרנט כבר יש: “PS”
  8. Using MediaWiki to Build a normal Website
  9. תביעת דיבה ראשונה נגד וויקיפדיה העברית? עידו קינן - אמנון ז’קונט נדהם ממה שכתבו עליו באנציקלופדיה הפתוחה והעביר את הטיפול לעורך דינו; הוא ומפורסמים אחרים עומדים בלב ויכוח אידאולוגי שחושף את המאבק על פניה של וויקיפדיה
  10. Warriors of the Net
  11. מאפר האפוקליפסה: אוטופיה - היידי דאן הלוי - הדקונסטרוקציה של העולם כבר נעשתה; הגיע הזמן לבנות אותו מחדש
  12. עולם וירטואלי הוא אפשרי: ממדיה טקטית להמונים דיגיטליים - מארב
  13. Ynet: מה העתיד של הפודקסטינג, מהפכת הרדיו העממי ברשת?
  14. תרבות ההמלצות המקוונות: בדרך לחברה טובה יותר?
    ההמלצות המשולבות באתרים גדולים כמו אמזון ו-eBay הן תופעה תרבותית חשובה. פרופ’ שיזף רפאלי סבור כי ההמלצות, השאובות מהגולשים ומשמשות אותם, מובילות לצמצום פערים ולסולידריות חברתית מסוג חדש
  15. סטנדרטים באינטרנט
  16. הוראות עשה ואל-תעשה בבניית אתר
  17. xslf: הגדרת לוקאל עברי באובונטו לינוקס (וגם בדביאן)
  18. xslf: הגדרת מקלדת עברית בפדורה 3 (עם גנום)
  19. Knowing Knoppix - The first guide to Knoppix for the complete beginner
  20. סקר: רוב האנשים בעולם לא מרוצים מהממשלה בפעם הבאה שאתם חושבים שרק אצלנו לא מקשיבים לעם, כדאי שתבדקו בסקרים. “גאלופ” קבע: 65 אחוזים מאזרחי העולם חושבים שהממשלה לא פועלת לפי רצון הבוחרים
  21. אסטוניה: האזרחים בוחרים ברשת
  22. Some Code to Die for - On the Birth of the Free Software Movement in 1887
  23. Cyber-Geography Research
  24. Media As Conversation: An Interview with Dan Gillmor
  25. החברות הסלולריות - חוצפה ישראלית
  26. פטנט: סלולריים ללא אנטנות

הסיבות ששמרתי את הקישורים היה כאשר ערכתי את אתר סלון מזל, לימדתי קורסים בתרבות דיגיטלית ובניית אתרים במכללת אסכולה מימד או כאשר חיפשנו כלה מתכנת (ערן ורד ניסח) לחבר הכנסת רומן ברונפמן

האם מעודה צריך לערער?

26/05/2008 מאת גיא ווסט

אנדי ברייס, חנון אינטרנט מצוי, ניתח את תוצאות תחרות האירוויזיון ומצא ש… בעצם הכל פוליטיקה, לפחות בגוש אירופה המזרחית

אז מה חדש? אין. רק הגרפים של אנדי ברייס מצאו חן בעיני

ולמה פרסמתי את זה? בגלל תיאוריה מוזרה הגורסת כי תימנים תמיד מנצחים בתחרות המיותרת הזו.

מפלגת הזנב הארוך

30/01/2008 מאת גיא ווסט

פעם חשבתי שאני מקורי והגיתי רעיון חדש רק לגלות שלמחרת בחיפוש אחריו התברר לי שכבר חשבו עליו. הפעם החלטתי בעקבות ועדת ויניגרט (רוטב לסלט) כי לפני שאני פולט רעיון גאוני פשוט אחפש אותו באינטרנט.

אבל אני מתעצל לחפש.

Please search for the “The Long Tail Party”

חופש ביטוי: האגו של קלוגהפט והטפשות של חסון

07/11/2007 מאת גיא ווסט

בשנה שעברה חבר הכנסת ישראל חסון דרש לחייב בחוק הזדהות מלאה של הטוקבקיסטים בעת פרסום תגובות באתרי אינטרנט במטרה למנוע פגיעה ולשון הרע. הצעה זו עוררה התנגדות רבה בקרב גולשי אינטרנט הארגונים העוסקים באינטרנט חופש הביטוי. בעקבות הביקורת, חבר הכנסת ישראל חסון, באמצעות יועץ התקשורת שלו, משה קלוגהפט ארגנו את “כנס הטוקבקיסטים הראשון” ובו לדברי קלוגהפט, “הפאנל הפתוח לציבור יאפשר לטוקבקיסטים להציג שאלות ולהתעמת בגלוי עם עורכי אתרי התוכן ועם אנשים שנפגעו מתופעת הטוקבקים בגרסתה הנוכחית.” הכנס שנערך במשכן הכנסת נראה כמו טוקבק ארוך, מיותר, לעוס אך חביב. הכנס חשף בפני את הפער בין האישיות התקשורתית של חבר הכנסת ישראל חסון לבין האישיות האמיתית שלו. במציאות הוא נראה ג’נטלמן ביישן לעומת תדמית רודף הכותרות הסידרתי. באמצעות ניתוח הידיעות הקשורות לחוק הטוקבקים ניתן לראות הגבול בין ישראל חסון לתדמית שמדביק בו יועץ התקשורת שלו, משה קלוגהפט. ישראל חסון הבין את הבעייתיות בהצעת החוק שלו ובסוף הכנס שינה דעתו. חסון החליט ללכת בכיוון של הסדרה עצמית, במקום חקיקה ונענה להצעתם של מכון המחקר של נטוויז’ן באוניברסיטת תל אביב לארח דיון במועד מאוחר יותר. כאשר עורכי אתרי התוכן הגדולים נעדרו מהדיון בהסדרה עצמית, ישראל חסון נעלב והודיע כי הוא יניח שוב את חוק הטוקבקים על שולחן הכנסת. עתה הצעת החוק נוסחה מחדש ונראה כי היא נקמה ישירה באותם עורכי אתרי אינטרנט שנעדרו מהכנס.

ההתנהלות של חבר הכנסת חסון ויועץ התקשורת שלו, קלוגהפט הם בלתי נסבלים. התרגילים ביחסי ציבור וברדיפת כותרות עושים זילות לפעילות פרלמנטרית ולכנסת. אולי צריך לפנות לועדת האתיקה של הכנסת ולקרוא אותו לסדר.

מי צריך את החוק הזה, מתברר שמעטים טורחים לקרוא טוקבקים.

להלן הצעת החוק החדשה: (more…)

בכנסת פרוצדורה חקיקתית השוברת את האינטרנט

05/11/2007 מאת גיא ווסט

מתברר כי קיימת בכנסת פרוצדורה חקיקתית מדהימה שחייבת להלמד בשיעורי האזרחות בבתי הספר. היום שוחחתי עם יונתן לבנה, עוזרו של חבר הכנסת דב חנין, בעניין עלון מידע לרשימת התפוצה שלו. הרבה מהקישורים בעלון היו לקבצים בפורמט קנייני באתר הכנסת:

  • RTF - Rich Text Format פורמט קנייני של מיקרוסופט
  • PDF - Portable Document Format פורמט קנייני של אדובי

מתברר שהצעות חוק מופיעות באתר הכנסת בפורמט הקנייני של מיקרוסופט וכאשר הם עוברים קריאה טרומית ונכנסים לרשומות הם מומרים לפורמט קנייני אחר (אך פתוח יחסית) של חברת אדובי. הפורמטים האלו שוברים את האינטרנט! על-אף שהם נפוצים מאוד מנועי החיפוש מתקשים בקיטלוג של פורמטים אלו. נסו לחפש מסמך העוסק בחקיקה של הכנסת ותתקשו להגיע למידע מסוג זה ברוב מנועי החיפוש (למעט גוגל). בתקן של אדובי, PDF, אין סטנדרט אחיד לקידוד עברית לכן ההמרה של קבצים אלו לפורמטים אחרים הוא לרוב בלתי אפשרית. יש להמנע משימוש בפורמטים אלו ולצמצם את השימוש בהם למטרות עריכת טקסט או לדפים מעוצבים המיועדים להדפסה.

מי צריך ווב 2.0 ושרתי http? אילו הייתי יושב ראש הכנסת הייתי מבטל את הכנסת לחלוטין ושם במקומו שרת FTP. אני יודע שאביגדור ליברמן הוא טיפוס של גופר כל הביזוריות הזו עושה לו בלאגן בראש. הייתי ממליץ לו אחרי בחירתו כראש ממשלה לבטל את שרת הכנסת להמיר ולהעביר את כל הקבצים לשרת גופר קנייני בו התוכן מאורגן באופן הררכי. כך המדינה תתנהל באופן יעיל. אז אף מילה על
האם צריך חוק תאימות אתרי אינטרנט לכל הדפדפנים?

האם צריך חוק תאימות אתרי אינטרנט לכל הדפדפנים?

30/10/2007 מאת גיא ווסט

דני, אזרח איכפתי, פנה לחבר הכנסת דב חנין בעניין תאימות אתרי אינטרנט ממשלתיים לכל הדפדפנים ונגישותם לאנשים בעלי מוגבלויות. צריך להפריד בין תאימות אתרים לכל הדפדפנים לבין נגישות עם מוגבלות. אתר אינטרנט יכול להיות מותאם לכל דפדפן אך לא להיות נגיש לבעלי מוגבלות ולהפך.

יש הגורסים כי אין צורך בחקיקה ובמקומה יש לפעול ולהגיע להסדרה עצמית. אני חושב שגישה זו בעייתית בהקשר הממשלתי שלה. כי הנחת היסוד של הסדרה עצמית הוא קיימו של שוק חופשי בשירותים הניתנים על-ידי הממשלה. לממשלה יש מונופול על השירותים שהיא מספקת לאזרח. אין חלופה לאתרי האינטרנט ממשלתיים, אין אנו יכולים להחליט יום אחד השירותים של המדינה מחורבנים, נקבל שירות ממדינה אחרת. מעבר לכך אתר אינטרנט שאינו תואם לכל הדפדפנים או נגיש לכל האוכלוסיה משול למשרד ממשלתי השוכן במגדל גבוה שאין בו מעלית. הסדרה עצמית היא בהקשר זה היא אנטי-חברתית. כי על-מנת להתחבר לאתר ממשלתי אני חייב לרכוש מערכת הפעלה קניינית עם דפדפן קנייני. אני לא חושב שהמדינה יכולה לגשר על הפער הדיגיטלי אם היא מגבילה אותו באמצעות תוכנות קנייניות.

אתרי האינטרנט חייבים להיות נגישים לבעלי מוגבלויות ומותאמים לכל הדפדפנים, זו זכות בסיסית של כל אזרח, כולם מסכימים לזה אפילו בועז דולב, מנהל תחום ממשל זמין באגף החשב הכללי במשרד האוצר “אני מסכים עם מה שנאמר פה. אני חושב שאתרי הממשלה חייבים להיות מותאמים לסטנדרטים הנהוגים היום בעולם, כולל אינטרנט אקספלורר, פיירפוקס, ספארי וכל דבר אחר. בפעילות של החשב הכללי אנחנו מנסים כל אחד ללכת יחד עם ההוראה וההנחיה הזאת.” אך מודה “במחלקה שלי אין לי כלי אכיפה על אתרי הממשלה לחייב אותם לעשות את הפעילות הזאת, אבל מבחינת הנוהל והסטנדרטים משרדי הממשלה יודעים שהם צריכים לבצע את זה.” במילים אחרות יש הנחיות אבל יש שמצפצפים עליהם.

השאלה האמיתית היא האם יש צורך בחקיקה שתחייב את המדינה ומוסדותיה (שלטון מקומי, ביטוח לאומי וכו) ליישם נגישות לאנשים עם מוגבלויות ותאימות לכל הדפדפנים. ח”כ דב חנין מבקש לשמוע מגוון דיעות בנושא. מנגד ח”כ חנין אינו מעוניין לקדם הצעת חוק בניגוד לעמדת איגוד האינטרנט הישראלי.

לקריאה נוספת

הבחירות בליכוד עלולות להיות מזוייפות

14/08/2007 מאת גיא ווסט

בשעות אלו ממש, חברי הליכוד ממשים את זכותם הדמוקרטית ומצביעים בפריימריז ליושב ראש תנועת הליכוד. על-פי הדיווחים בתקשורת הבחירות אלו יהיו יעילים להפליא, עדות על כך ניתן לקרוא ב”הסבר על שיטת ספר הבוחרים הממוחשב” טקסט בן 120 מילים המופיע באתר המפלגה ומצהיר בחגיגיות “כל חבר ליכוד יכול להצביע מכל קלפי בארץ. זה נועד להקל על חברי ליכוד שבתקופה זאת נופשים ברחבי הארץ.” בתקשורת דווח כי “הפריימריז יתקיימו היום במשך כל היום, ומתפקדי הליכוד יוכלו להצביע באופן ממוחשב מ-10:00 עד 23:00. התוצאות צפויות להיוודע בסביבות חצות.”

ראוי להרהר על בחירות ממוחשבות ולשאול כיצד הן מבוצעות. ראשית, שיעור קצרצר בבחירות דמוקרטיות. כאשר הבחירות חשאיות, רק הבוחר עצמו יודע בעבור מי הצביע. החשאיות נועדה לבטל השפעות כמו לחץ, איומים או שוחד. מול החשאיות הבחירות הפרקטיקה של בחירות חייבת להיות שקופה. בסיום תהליך הבחירות פותחים את תיבות הקלפי. סופרים את מספר המעטפות שנמצאו בתיבת הקלפי ומשווים אותם עם מספר המצביעים אשר נרשמו ביומן ההצבעות. אם קיים פער בין שתי הספירות, מבוצעת ספירה נוספת. לרוב, תהליך זה נעשה מול עיניהם של הבוחנות של נציגי המתמודדים כדי למנוע זיופים.

תהליך הצבעה ממוחשב נוח ליישום על-ידי ועדת הבחירות האחראית על תהליך הבחירות כי נחסכים משאבי כח אדם וכסף לספירת קולות ומאפשרת קבלת תוצאות מיידיות. אך האם תוצאות הבחירות אמינות? הניסיון האמריקאי מלמד כי לעיתים קרובות מידי תוצאות הבחירות המבוצעות באופן אלקטרוני אין אמינות וזוכות לביקורות רבות. באחד המקרים המפורסמים ביותר אבי רובין, מומחה אבטחה ופרופסור באוניברסיטת ג’ון הפוקינס בדק ומצא כי קוד המקור של המכונות הצבעה הכילה מחדלי אבטחה רבים וכי במכונות הצבעה אלו לא היה ניתן להבטיח כי אכן ההצבעות נרשמו. מאוחר יותר התברר כי מנכ”ל אותה חברה שעסקה במתן שירותי הצבעות אלקטרוניות, ואחד מגייסי הכספים של ג’ורג בוש ערב הבחירות לנשיאות בשנת 2004, הצהיר כי הוא מחויב לעזור למדינת אוהיו להשיג את תוצאות הבחירות עבור הנשיא. מאוחר יותר הבהיר שלא יעשה שימוש במכונות הצבעה כדי לזייף את הבחירות.

הביקורות נגד הצבעה ממוחשבת גרמה לקונגרס בארצות הברית לבצע חקיקה שתדרוש כי קלפיות אלקטרוניות יתעדו בכתב כל הצבעה והצבעה במטרה לאפשר מעקב וביקורת על ההצבעות. EFF החזית אלקטרונית הארגון המוביל לזכויות דיגיטאליות דורשת חקיקה אשר תחייב כל יצרנית של מכונות הצבעה אלקטרונית לפרסם את קוד המקור של המערכת, כדי שכל מתכנת יוכל לעיין בו ולהצביע על פרצות ובעיות במערכת.

בנימין נתניהו מתמודד בבחירות פנימיות מול משה פייגלין, יושב ראש חטיבת מנהיגות יהודית, ודני דנון יושב ראש הליכוד העולמי. נתניהו חושש כי אם יהיה אחוז הצבעה נמוך, משה פייגלין יסיים את הבחירות עם הישג של 30-40 אחוז מהקולות. עכשיו נשאלת השאלה לגבי אמינות תוצאות ההצבעה.
לדעתי כדי להשיג תוצאות הצבעה אמינות יש לוותר על הצבעה ממוחשבת ולחזור לשיטה הישנה של פתקי הצבעה, מעטפות וקלפיות. נכון שיטה זו איננה יעילה, יקרה ותוצאותיה לוקחות זמן ארוך יותר, אך תהליך הצבעה זה שקוף יותר מאשר מערכת אלקטרונית שללא קוד מקור החשוף לביקורת של מומחים לא ניתן לבדוק את תוקפם של התוצאות. נכון שגם ניתן לזייף תוצאות הצבעה בשיטה הישנה והמוכרת, אך היא ברורה ומובנת יותר לאיש הפשוט.

לקריאה נוספת

חייבים ארגון זכויות דיגיטליות

11/07/2007 מאת גיא ווסט

לפני כמה שנים בתקופה בה התנהלה חקירה משטרתית נגד , לא הצלחתי לגלוש לאתר של קרן החזית האלקטרונית. אותה תקופה לא היתה קלה עבורי ועבור בריאן אטינסקי וחשבתי שאולי השרתים של הארגון קרסו זמנית. המשכתי לנסות מידי פעם שוב לגלוש לאתר הקרן החזית האלקטרונית, אך האתר תמיד היה סגור. במקרה גלשתי לאתר מספק שירות אינטרנט אחר ולהפתעתי יכולתי לגלוש לאתר. הרמתי טלפון לספק השירות שלי אקטקום, שלאחרונה נבלעה בתוך בזק בינלאומי, אשר טענו שאין בעיה אבל בכל זאת יעבירו את זה למחלקה הטכנית. בדקתי אחרי מספר שעות וכלום לא השתנה. זמן מה מאוחר יותר סיפרתי על המקרה המוזר לעידו קינן והבעיה נפתרה. אני לא חושב שאקטקום עשו זאת במזיד אבל תארו לכם מצב בו אינכם יכולים לחייג לאגודה לזכויות האזרח בזמן שאתם נרדפים על-ידי הממסד.

אני לא בטוח שאני רוצה להצהיר בפני ספק שירות האינטרנט שאני צרכן “תוכן פוגעני” כפייתי. אין לי בעיה עם האיסור לא לגלוש לאתרי תוכן פוגעני ובפרט פורנוגרפיים. מעבר לכל ספק צריך להגן על צעירים. כחלק מצוות של אינדימדיה התמודדתי לא אחת עם תוכן פוגעני גרפי, חלקי גופות, פיגועים ולעיתים פורנו. אבל יש לי בעיה עם העובדה שחווית הגלישה שלי תפגע. המון אתרים שספק בטעות ספק במזיד יתויגו כפוגעניים עלולים אוטומטית להכנס רשימה שחורה. אז מה? כל פעם שאני לא מצליח לגלוש לאתר אינטרנט אני ארים טלפון לשירות לקוחות ואצרח במלוא הגרון על הראשון הנקרה בדרכי. עכשיו תארו לכם מאות אלפי גולשים כמוני המסרבים להודות שהם צרכנים כפייתיים של אתרי תוכן פוגעני עושים את אותה הפעולה.

בסוף כולנו נשלם את המחיר אם לא נשמור על הזכויות הדיגיטליות שלנו. בלי סיוע של האגודה לזכויות האזרח היינו מוצאים את עצמינו לבד מול המשטרה. אין ברירה חייבים להקים ארגון זכויות דיגיטליות כי אין לנו מספיק תומכים בכנסת. יש לנו מאבק ארוך מול קואליציה פרנואידית של דתיים, פמיניסטיות, יפי-נפש והורים מודאגים. לכו תשכנעו ליברלים שהם בורים וצבועים…

קריאה לעשייה: זכויות דיגיטליות

31/05/2007 מאת גיא ווסט

אתמול בערב ביליתי בלונדון שם ההאקרים המקומיים ארגנו ארוחנונים ואירחו את בקי הודג’, המנכ”לית המגניבה של ארגון הנלחם על זכויות דיגיטליות Open Rights Group, המקבילה הבריטית של קרן החזית האלקטרונית ה.

העלתי לקהל הנוכחים את העניין המסעיר אותנו בישראל לאחרונה: הצעת חוק הצנזורה על האינטרנט 892: “הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים“. אחד ההאקרים החל באנלוגיה לסין וטענתי שהשוואה בעייתית כי בסין אין דמוקרטיה ליברלית כמו בארץ או באנגליה. ואז בקי נכנסה והשיחה פסקה….

בקי הודג’, עיתונאית בעלת זגוגיות אשר עברה לאקטיביזם, סיפרה כיצד התוודתה לקהילת הלינוקס בתחילת המילניום. אחר-כך הודג’ עברה לרקע כיצד קמה הקבוצה בעקבות הצהרה של ההאקר, דני אובריאן כי יתרום 5 לירות סטרלינג מידי לארגון הנלחם על זכויות דיגיטליות אם יצטרפו אליו אלף איש ויעשו גם כן. וכך הוקמה הקבוצה.

הארגון עוסק במגוון נושאים אקטואליים כמו בחירות (e-Voting) באמצעים דיגיטליים, זכויות יוצרים, קוד פתוח, ניהול זכויות דיגיטלי, ועוד.

המטרות של ארגון Open Rights Group

  • לעלות למודעות הציבורית הפרות של זכויות דיגיטליות.
  • לקשר בין מומחים ופעילים העוסקים בתחום לעיתונאים.
  • לשמר ולהחיל את זכויות אדם בעולם בדיגיטלי.
  • לפעול יחד עם ארגונים דומים.
  • לטפח קהילת של מתנדבים, פעילים ומומחים.

בעקבות הצעות החוק המטומטמות העלולות לפגוע בזכויות הדיגיטליות שלנו, אשר עולות לסדר היום לא מעט לאחרונה. אני מציע כי אתרום מידי חודש שלושים שקלים לקבוצה אשר תעסוק בזכויות דיגיטליות, אם 100 אנשים יצטרפו לקבוצה כזו ויתרמו גם.

מה דעתכם? אם אתם מעוניינים להצטרף השאירו את הפרטים שלכם בתגובות. אם אתם לא יכולים לעמוד בתרומה מסיבות כלכליות, שזה לא ימנע מכם להצטרף יש עוד המון דרכים לעשות בהם פעילות.

עדכונים לגבי חוק אינטרנט למבוגרים בלבד

24/05/2007 מאת גיא ווסט

חודשיים עברו מאז כניסת החוק “הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים” לתוקפו. מתברר שהחוק הפך לבדיחה. יש לי הרגשה שבני-נוער וילדים חשופים ליותר תוכן פוגעני, אלימות, פורנוגרפיה וכדומה יותר מבעבר.

קבוצת האקרים המתעדים דרכים לעקוף את חוק מבלי לעבור אותו, במילים אחרות גישה בלתי מוגבלת לאינטרנט מבלי לפגוע בספקיות האינטרנט או בגולשים העוברים על החוק בצורה אנונימית. קיימים 258 דרכים לעשות זאת. הפעילות שלם נועדה להוכיח שהחוק מטופש ומיותר. קבוצות בינלאומיות לזכויות דיגיטליות מסייעות. ארגוני זכויות אדם גינו את החוק… יש הדורשים להחרים את ישראל… החוק החדש פוגע ביכולת ההסברה של ישראל, לוביסטים בארה”ב מנסים לשכנע חברי קונגרס להוריד את דרג היחסים עם ישראל. גם גורמים מודעינים חוששים מאובדן הדמוקרטיה בישראל וממליצים להתאים את מדיניות החוץ שלהם

שלשום ראיינו תלמידים מבתי-ספר שונים. הצעירים סיפרו כי הם גולשים עכשיו הרבה יותר מבעבר לאתרי תוכן בעל אופי מיני. סלנג חדש התפתח בקרב בני-נוער מילים חדשות הפכו מילים נרדפות לסקס, סמים ואיברים אינטימיים. שימוש בליט, שפתן של הפאקצות, הפך נפוץ. ספקיות האינטרנט יצטרכו לתעד ולהוסיף את הסלנג החדש למאגר שלהם.
עוד מתברר כי הורים המתנגדים לחוק מעלימים עין ומאפשרים לילדיהם לגלוש באינטרנט הבלתי מוסרי.

שבוע שעבר נחשף כי חברת האשראי העסיקה לוביסטים שישכנעו את חברי הכנסת, היו כמה מהם שקיבלו שוחד. המשטרה חוקרת, אך לא ברורים ממדי התופעה. חברות באשראי בישרו על עלייה של 36 אחוז בפעילות המסחרית ברשת. אם המגמה תמשיך יותר חנויות במרכזי הערים יסגרו ואנו עלולים להיכנס למיתון העמוק בעקבות הסחר האלקטרוני הפורח בעקבות החוק. המרוויחות הגדולות הן אתרי סחר אלקטרוני בינלאומיים כמו אמזון ואיביי שבעקבות אמצעי הזיהוי המשוכללים מאפשרים לגולשים ישראלים סחר אלקטרוני.

תופעה של סחר בלתי חוקי בזהויות הפך נפוץ למדי בקרב הפשע המאורגן בעקבות החוק. המשטרה וחברות האשראי מודאגים מן התופעה בה אותם התקני זיהוי נגנבים ונפרצים. מתברר שניתן לפרוץ ולזייף את מכשירי הזיהוי. התופעה החלה כהתרסה של האקרים כנגד החוק, אך מהר מאוד גורמים בעולם התחתון למדו את השיטות והחלו ליישם אותם.

עדכון על המאבק בהצעת החוק הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים

22/05/2007 מאת גיא ווסט

בסוף השבוע יכנס לתוקפו חוק “הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים” משמעות הדבר שללא התקן ביומטרי לא נוכל לגלוש באופן אופטימלי באינטרנט.

התנועה שהתגבשה בחודשים האחרונים כדי להאבק בחוק התפוררה. נותרנו מספר מצומצם של פעילים על חופש הביטוי הממשיכים את המאבק בחוק. אחרים ממשיכים ללחוץ על ספקיות האינטרנט לספוג את עלויות המכשירים הביומטריים שעלותן מעל מאה שקלים חדשים. ספקיות האינטרנט מודאגות מתופעה של צרכנים המעדיפים חבילות גלישה במהירויות קטנות יותר כתוצאה מתופעת לוואי של החוק.

מספר אנשים מהתנועת “חופש ברשת” התארגנו לקנייה מרוכזת של התקנים ביוטמטריים המאושרים על-ידי משרד התקשורת. העלות למכשיר הזול ביותר הוא 20 שקלים חדשים. הקבוצה תפתח בקרוב חנות מקוונת. הם מדווחי כי יש להם 5,379 הזמנות והם זקוקים לעזרה ממתנדבים באריזה ומשלוח סורקי טביעות האצבע. אני יודע שחלק מכם חושב שזה שיתוף פעולה עם הממסד הדכאני, אבל גלישה באינטרנט באופן בלתי חוקי יכול לעלות לכם ושלוש שנות מאסר וכנס כבד. אני די מצטער על ההשתפנות של רוב החברים וסירוב המוני באמצעות פעולה ישירה בלתי אלימה.

חודשיים שאני משתתף בניסוי של אחת הספקיות האינטרנט כדי להבין את ההשפעות על חווית האינטרנט והמצב איום ונורא. אחת מתופעות הלוואי זה שחיפוש בגוגל או יאהו יכול לארוך דקות ארוכות. בניסוי חיפשתי את “המדריך לסקס בטוח” בגוגל ולקח 7 דקות ועשרים ואחת שניות. בעיה נוספת היא חומת האש והבריכה של ספקית האינטרנט מתעדכנות אחת לעשרים וארבע שעות ואתרים רבים מגיעים דרכן באיחור רב. המדובר כאן באתרי אינטרנט שאינם מופיעים ברשימות של האתרים השכיחים ביותר ולכן בלתי נסבל לגלוש אליהן בגלל השיהוקים והגיהוקים. יוטיוב ואתרי וידאו נחסמו לחלוטין כי ספקיות האינטרנט אינן רוצות לקחת על עצמן את האחריות המשפטית.

מדורי הסקס באתרים הגדולים יסגרו בקרוב, רובן באמת הגזימו עם הסקס והזימה בחודשים האחרונים כמפגן כח מול החוק שיכנס בקרוב לתקופו. לא ברור מה יקרה לאת של ברכה גולשת. היא תרמה רבות למאבק בחוק בשיחה האחרונה היא נשמעה די מיואשת. יש הרגשה של סתימת-פיות. מתחיל להיות פה ממש מפחיד.

אעדכן אתכם בהמשך.

(more…)

הדייג והדוור מחפשים יורש

28/01/2007 מאת גיא ווסט

עכשיו שהגנסטר פרש מעסקי הדואר זבל והפך לגיטימי. נראה כי מישהו מחפש יורש. כתובת דואר אלקטרוני שאני ממעט להשתמש בו התמלא לוף.

  • האם צומחת בארץ הקודש תעשיית דגים ישראלית ענפה ברשת? הכוונה לפישניג
  • האם ארגונים מכובדים מנצלים שירותי דואר זבל כדי להגיע להמונים?
  • האם באמת מפלגת העבודה זקוקה לשירותי דואר זבל כדי לפקוד למפלגה חברים?
  • מדוע המכללה האקדמית צפת מתמשמשת באותם שירותים?
  • האם אלו אתרים אמיתיים או אתרי פישינג/דיוג?

לצערי אני בלונדון ולא יכול לחקור לעומק את התופעה לכן אני רוצה להעזר בכם הבלוגרים.

להלן הפרטים:

המכללה האקדמית צפת

spam1

  • להלן פרטים על שמות המתחם החשודים:

מפלגת העבודה

spam2

אם אכן מפלגת העבודה אכן משתמשת בשירותים של דואר ויראלי אז זה חמור מאוד. כמו שלא אזמין ויאגרה באמצעות דואר זבל אמליץ לא להתפקד באמצעות דואר זבל

הסדרה עצמית של טוקבקים הוא פתרון רע

15/12/2006 מאת גיא ווסט

לכנס הטוקבקים הראשון של ח”כ ישראל חסון לא הגיע אף טוקבקיסט (שתיים על-פי ולווט), הגיעו רק בעלי-עניין, נציגיו הנאמנים של התקשורת ופוליטיקאים.

ח”כ ישראל חסון סיכם את הדיון באמצעות מפגש נוסף בו עורכי אתרי התוכן הגדולים יגיעו להסכמה על הסדרה עצמית (הצעה של ד”ר יובל קרניאל) בנושא הטוקבקים (התגובות) באינטרנט. חשבתי שהסדרה עצמית היא מנגנון בו גופים מסחריים מחליטים יחד במקום רגולטור, גוף ציבורי של המדינה. לטעמי הסדרה עצמית תהיה סוג של קרטל שיפגע בחופש הביטוי ברשת. מי שיוצר את התוכן בטוקבקים אינם אתרי התוכן אלא הגולשים והמשתתפים. הטוקבקים הוא אמצעי של חופש ביטוי לא מושלם באתרי התוכן.

אם יש צורך (לדעתי זו פגיעה בוטה בחופש הביטוי) בהסדרה עצמית היא צריכה להיעשות בשיתוף הטוקבקיסטים כפי שהדבר נעשה בויקיפדיה ולא על-ידי עורכי אתרי התוכן.

אם לצטט עורך של אתר תוכן “האינטרנט הסתדר יפה מאוד עד כה בלי עורכי דין מפולפלים, ויש סיכוי, גם אם קלוש, שימשיך לעשות זאת גם בעתיד” והתשובה של יהונתן קלינגר לעורך דין, אין לי מה להוסיף.
ואולי אני טועה. תגיבו, תאירו, ותעירו!

netanYahoo בלוג

06/12/2006 מאת גיא ווסט

(more…)

טוקבק עצמי: גיא, אתה תעב פרסום!

06/12/2006 מאת גיא ווסט

עכשיו קיבלתי 50 טוקבקים למאמר שלי על הביבילוג. אתם לא יודעים כמה כייף זה לקבל טוקבקים. נכון, רוב התגובות הן רפש, אז אולי הצלחתי להרגיז מישהו. אני עכשיו צריך לקרוא את כולם ולרציניים להגיב.

אגב טוקבקים, גל מור כתב מאמר מצויין על הצעת החוק של ישראל חסון.

אילו היו טרקבקים באתרי החדשות שהיו מופיעים לפני הטוקבקים, אולי רמתם היתה עולה כי טראקבאקים היו מקבלים עדיפות.
אני מתקשה להבין את חבר הכנסת ישראל חסון, כיצד נוכל לחיות עם טוקבקים מנומסים ומנומקים של צפונבונים. בלי טוקבקים אנונימיים, אנחנו עלולים להיות זקנות בריטיות חביבות שמציעות סנדוויץ’ מלפפון עם כוס התה שלנו. ויותר גרוע כולם יצביעו מרצ וחדש. אתם מוכנים לחיות במדינה עם 14 מיליון זגוגיות (עיגולדים)? אני לא, אני בטח אשתעמם. אני מהגר מכאן!
שמשהו ינסח עצומה. אני בונה אתר נגד הצעת החוק של ישראל חסון!

מועדים לפורענות

11/11/2006 מאת גיא ווסט

אני לא מבין למה פעמיים בשנה מחליפים יומן. ראש השנה וינואר למה אי אפשר מידי יום? מה רע בבלוג? מדוע חנן כהן לא כתב על הנושא?
פעם אחרונה שראיתי את אורי סתיו היה ביום הולדת של ארן. אני חייב לספר לו שגם דב חנין משתמש ביומן הבלגאן של סלון מזל. אם לא רכשתם את מועדים לפורענות, אולי נותר עותק בודד בסלון

כתבו על היומן כאן וכאן והבלוג כאן.

.אני צריך משהו דגיטלי. מי אמר שאין יומן שנועד לפרענות? קוראים לו אאוטלוק והוא נוטה לקרוס. גם אני ממתין שצפור האש תפרוש כנפיים ותעוף היא עדיין גוזל 0.3

המותג של חלוץ

02/11/2006 מאת גיא ווסט

שמתם לב ש עבר שידרוג בתדמית. בעבר הרמטכ”ל חלוץ היה צריך להבהיר שהוא לא דן חלוץ, אלא דן חלוץ. עכשיו ב קוראים לו . מעניין אם זה הוראה מלשכת ראש המטה הכללי או יוזמה מקומית של התחנה הצבאית לשפר את התדמית רמטכ”ל כושל. מה אז עכשיו בגלי-צה”ל יקראו לאהוד אולמרט, אודי?

עדכון: “הפקודה” לא הגיעה לכולם, כי גולן יוכפז ב”בוקר טוב ישראל” קרא לרמטכ”ל דן חלוץ. לדעתי מפקד התחנה צריך להשעות אותו לחודשיים בגלל זילות כבוד הרמטכ”ל.

כמה גולשים יש במרשתת?

19/10/2006 מאת גיא ווסט

בראשית, ברא גוגל, את השמיים, ואת הב וה, הייתה תוהו ובוהו, וחושך, על-פני תהום; ורוח גוגל, מרחפת על-פני המים.  ג ויאמר גוגל, יהי אור; ויהי-אור.  ד וירא גוגל את-האור, כי-טוב; ויבדל גוגל, בין האור ובין החושךה ויקרא גוגל לאור אנרגיה, ולחושך קרא תקשורת; ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום אחד.

שקט פה מאוד אני לבד כאן במרשתת…

רגע רגע הנה אלי הכהן, מנהל מכון נטוויז’ן לחקר האינטרנט של אוניברסיטת תל-אביב, שנאבק בטוקבקיסטים, באנטישמיות ובטרור. איזה מזל יש לנו כאן במרשתת הכל שקט ונינוח. טפלנו בבעיה הפלסטינית באמצעות חומת הפרדה של השפה העברית… טוב משעמם לי אני חוזר לאינטרנט. אוי, הרגע הגיעו אלכס מילר וישראל חסון… אני אברח לפני שהם יעשו לי משהו רע.

מקיאוולי בסייברספייס

10/10/2006 מאת גיא ווסט

בפגישה הראשונה שלי עם ח”כ לשעבר, דר’ רומן ברונפמן, בספטמבר 2005, ערב ההתנתקות, הוא שאל בתום לב, האם אפשר להוריד חומרים לא מחמיאים ממנוע החיפוש, גוגל. אמרתי שהחיפושים שלי הניבו חומרים לא רעים יחסית. אבל לא רציתי להיכנס לצד הטכני של PageRank. עניתי שטכנית זה אפשרי, אבל זה יכול להיות בעייתי כשתופסים אותך עושה מניפולציות, בין אם זה גוגל או הציבור. הקמפיין שהצעתי התבסס על השתתפות, דו-שיח, שקיפות וכנות. זו הסיבה שפיטרתי את איש יחסי הציבור.
קדימה לדור הטוקבק

אדלריזם, הפך שם נרדף למקיאווליזם (אשר עידן היה מכנה זאת מקיאווליזם 2.0). ערן ארדן, מנכ”ל חברת הפרסום גריי אינטראקטיב, שניהל את קמפיין האינטרנט של מפלגת קדימה בתקופת הבחירות הוציא לאור את “קדימה תקליק”, ספר המתאר את קמפיין הבחירות האינטרנטי של קדימה. ארדן, הוא בן טיפוחיו של ראובן אדלר, תחום עיסוקו הוא הנדסת תודעה (יחסי ציבור, פירסום וספין). אתר האינטרנט קדימה לא היה מיועד לאנשים אינטליגנטים אלא לדור הטוקבק. ניתן ללמוד על המטרות הקמפיין באמצעות המשימות שהוגדרו על-ידי ערן ארדן (עמוד 19):

  1. איסוף נתונים לצורך בניית מסד נתונים (data-base) המשימה העיקרית שהוגדרה לפעילות האינטרנט הייתה להשיג מספרי תעודות זהות של בוחרים פוטנציאלים, כאשר מטרת-העל היתה להגיע לב-50,000 מספרי תעודות זהות של אנשים שאנו יודעים שמתכוונים להצביע לקדימה ביום הבחירות ויהיו מעוניינים לסייע בפעילויות המטה.
  2. המשימה השנייה היא לנהל מערכת יחסים עם קהל הבוחרים. לשמוע ולהשמיע, ליצור המשכיות ולהכיר את הבוחר ברמה הטובה ביותר שאפשר. לאסוף פרטים מתוך פעילות מתמשכת כאשר גם הגולש חש שהוא מקבל ערך מוסף כתוצאה ממערכת יחסים זו.
  3. המשימה השלישית היתה לתמוך ולהעצים את מסרי הקמפיין, כי כמו שכבר ציינתי, בסופו של יום, קדימה היא מותג כמו כל מותג אחר, המבקש להעביר את המסרים שלו לקהלי היעד במטרה לייצר אהדה, העדפה ולבסוף “רכישה” הבאה לידי ביטוי בבחירת הפתק “כן” מהמדף, האינטרנט.

ערן ארדן מנסה לשכנע אותנו שהקמפיין שלו הצליח. אבל סקר מכון נטוויז’ן לחקר האינטרנט במהלך חודש הבחירות לאתרי המפלגות באינטרנט חושף:

“יצוין כי על פי סקר מכון נטוויז’ן לחקר האינטרנט שנערך לפני כ6 חדשים, מחוברים כ-60% מתושבי ישראל לאינטרנט מביתם. 5 עד 6 אחוזים שגלשו לאתרי בחירות הווה אומר מעט למעלה מ300 אלף גולשות וגולשים. (כלומר- מעט למעלה מ-13 אחוזים מכלל הגולשים/ות בישראל). בשני סבבי הסקר הנוכחי, נשאלו הגולשים שהשיבו בחיוב, באיזו תדירות הם גולשים לאתרי המפלגות.”

סטטיסטיקה זו נמוכה מהרייטינג של תעמולת הבחירות בטלוויזיה. בעיקר לאור העובדה, חשיפה של אתרי האינטרנט המפלגות התפרסו על-פני כשלושים מפלגות המתמודדות לכנסת.

על-אף הגישה הרווחת, גולשי האינטרנט הם אינטליגנטים. הבסיס הטקסטואלי של האינטרנט דורש השקעה קוגניטיבית גדולה יותר מהתקשורת האלקטרונית הקונבנציונאלית (רדיו וטלוויזיה). המדיום האינטרנטי מנצל יכולות וכישורים אחרים לחלוטין מאשר האזנה לרדיו או צפייה פסיבית בטלוויזיה. נכון, התגובות (הטוקבקים) לידיעות באתרי התוכן השונים מזכירים אספסוף זועם המסתער על הבסטיליה, אך הפלטפורמה הטכנולוגית קובעת את ההוויה. לא ניתן לטעון טענה מנומקת ונבונה באמצעות מאה תווים ואם באתר שלך יש קטעי וידאו מצחיקים, מסביבו יקרקרו חובבי הז’אנר.

גולשים חיפשו את מפלגות באופן אקטיבי במנועי חיפוש, לחצו על קישורים או הקליקו על מודעות פרסום וקיבלו ברוב המקרים תוכן לא רלוונטי. אתרי המפלגות היו שיטחיים כמו תעמולת בחירות. בהתנשאות לא משווקים באינטרנט. אילו הציבור לא היה אדיש כל-כך הוא היה מתייחס לזה בטוקבקים, בפורומים ובבלוגים.

בתקופה הקצרה בין הפרישה של ח”כ ברונפמן להצטרפותי לצוות של חדש, הספקתי להיפגש עם יולי תמיר במפלגת העבודה. שאלתי את מנהל קמפיין האינטרנט מדוע אין ביוגרפיות של המועמדים השונים לכנסת והוא טען כי אנשים לא מעוניינים לדעת פרטים אלו. המפלגות ניסו לדבר לדור המיי-ספייס והתעלמו לחלוטין מהמידע שבאמת חיפשנו: אידאולוגיה, מצע, נציגים ומפלגה.

גם אצלנו עלו רעיונות פסולים מהזן האדלריסטי. כמו קניית נדל”ן קיברנטי (סייברספייס) שמות מתחם (domain) כתובות אתרים ואכסון אתרים פוליטיים סאטיריים. אני התנגדתי חשבתי שזה בזבוז זמן, ועלול להיות חרב פיפיות שיפגע בקמפיין שלנו. היה מי שהציע פרס למי שיפרוץ לאתר שלנו. גם לא התלהבתי מהרעיון לפתוח לברונפמן עמוד בשוקס. אבל היה לי חשוב לעדכן עליו ערך בויקיפדיה.

הספר של ארדן איננו רלוונטי בעיקר כי הפרדיגמה השלטת בשיווק באינטרנט איננה שיווק בוטה. אסור לזלזל בצרכן. כמובן שאסור להתייחס אליו בהתנשאות צריך ליצור עמו דיאלוג. כל אלה לא היו קיימים בקמפיין של קדימה. הקלוטריין מניפסטו הגדיר מחדש כיצד משווקים באינטרנט, באמצעות. הוא זכה לפופולאריות כאשר הבועה התפוצצה. גרסאות שלה עדיין מניעות את הדרך בה משווקים באינטרנט. אידיאולוגית שיווק זו הולידה את רעיונות הווב 2.0. בספרו של ערן ארדן יש מספר תובנות חשובות. אך לא הייתי בונה עליהם קמפיין פוליטי לקהל אינטליגנטי.

ערן ארדן כותב על התקופה בה אושפז שרון, שבועות לפני עליית קמפיין האינטרנט, (עמוד 51) כי “התקשורת המשוכללת, הטבע האנושי והאופי הישראלי יוצרים מצב שבו לא ניתן ‘לכשכש בכלב’. לכל בעל מקצוע בתחום התקשורת ברור ששום הונאה, גניבת דעת או ידיעה שקרית ולא מבוססת לא יכולות להחזיק זמן רב.” הוא מוסיף כי “יש ניסיון לתרמיות מסוג זה הביא יותר תועלת מנזק בטווח הארוך, ובכל אופן תרמיות שכאלו מתאימות אך ורק למצבים שבהם אתה מוכרח לזעזע את המערכת בכל מחיר. באופן אישי אני מסתייג לחלוטין מהרעיון.” ואז הוא חושף את הצביעות שלו עצמו: “אני מאמין שהאמת והפשטות הן הכוחות שמעצבים קמפיין מוצלח. אם הייתי נדרש, הייתי ממליץ ללקוח לשקול אפשרות שכזו רק במקרה שהוא נמצא עם הגב לקיר ואין לו מה להפסיד“. בסופו של דבר הדמוקרטיה הפסידה, כי הספינולוגים הסיטו את הדיון הציבורי לשוליים.

האדלריזם של ערן ארדן הוא באליטיזם, בהתנשאות שלו על ציבור הבוחרים. נכון קדימה ניצחה בבחירות… אבל הפוליטיקה רוקנה מתוכן, כאשר אנשים רוצים לפדות את הבטחת הבחירות הם רואים שאין לה כיסוי. האדישות והתסכול מהפוליטיקה השטחית של קדימה מחזקים גורמים המעוניינים לשתק את הדמוקרטיה. אני לא מקבל את ההתנערות של איגור מורי, עורך של אתר פעילי השטח של מפלגת קדימה שהתפרסם בynet. המצב של קדימה רע לאור תוצאות המלחמה, הגילויים על ההתנהלות של ראשיה (פרשות שחיתות) וסרטה של ענת גורן. איגור מורי וחבריו מנהלים קרב מאסף כדי להציל את כבודה של המפלגה.
במהלך הבחירות שני אתרי קדימה, הרשמי והאתר המעריצים שיתפו פעולה ועשו כל מאמץ להשחיר ולהציג את מועמדי המפלגות האחרות באור שלילי באופן בוטה ולרוב חסר טעם (סרטון העוסק בהפרשותיו של נתניהו). קדימה ניהלה קמפיין ילדותי באינטרנט, שני אתרים, אם להשתמש בדימוי שהם יצרו במהלך הבחירות, עסקו בקקה. המפלגה הצליחה, אך לא באינטרנט. המחיר כבד של השטחה של הפוליטיקה והפיכתה לרדודה. לעומתם, הפעילות של חנן כהן, שוקי גלילי והפעילים, המפעילים כיום אתר עבודה שחורה, היתה רצינית יותר ושכנעה רבים להצביע למפלגת העבודה.

גם אני מעדתי במהלך הבחירות וזרקתי סחי על מפלגת העבודה, אבל מהר מאוד שוקי גלילי ניער אותי.

גילוי נאות: ניהלתי את קמפיין הבחירות באינטרנט של חבר הכנסת דר’ רומן ברונפמן ואחרי שפרש הצטרפתי לצוות של דר’ דב חנין, רשימת חדש.