“בחר בחיים, בחר עבודה, בחר קריירה, בחר במשפחה. בחר מקלט טלוויזיה מזורגג. בחר מכונת כביסה, מכונית, קומפקט דיסק, פותחן חשמלי… בחר חנות עשה זאת בעצמך ומי אתה לכל הרוחות ביום ראשון בבוקר. בחר לשבת על הספה צופה בשעשועון מדכא, בולע מזון מהיר. בחר להירקב בסופו של דבר, גוסס בבית העלוב האחרון שלך, לא יותר ממבוכה לילדים האנוכיים והמתוסבכים שהשרצת במטרה להחליף את עצמך. בחר בעתיד שלך. בחר בחיים… אך למה שאעשה דבר כזה ?”
מתוך טריינספוטינג מאת אירווינג וולש

מצב הדיור בתל אביב רחוק מלהשביע רצון. מחיריהם הגבוהים של דירות, המיתון ומצב המבנים הרעוע מונעים מרבים לשכור או לקנות דירה. אין דיור סוציאלי לצעירים, סטודנטים, מחוסרי דיור וזוגות צעירים. כאשר מתבוננים דרך זכוכית מגדלת על העיר תל אביב-יפו, ניתן להבחין באלפי דירות פנויות. שולטת בהם כנופיה של מתווכי דירות, הגובים שכר דירה גבוה על אף שערכן של הדירות להשכרה היה יורד פלאים בתקופת מיתון זאת. הם מווסתים את היצע הדירות כך, שדירות רבות עומדות בשיממונן. תהליך דומה קרה באירופה, שבה העיריות ומתווכי הדירות גרמו לעלייה מלאכותית של מחירי הדירות. מחוסרי דיור רבים התאחדו והשתלטו על דירות. קוראים להם סקוואטרים.

במשך כארבעה חודשים ב- 1997, מהראשון בספטמבר עד סוף חודש דצמבר, קבוצה של שבעה אנשים התנחלה במבנה ישן ששימש כבית משפט לדיני עבודה, ברחוב יהודה הלוי שבשכונת נווה צדק בתל-אביב. לכל אחד מהסקוואטרים (ראה הגדרה במילון החדש) היו סיבות ואידיאולוגיות המיוחדות לו לחיות חיים אלטרנטיביים בבניין נטוש בכרך הגדול. מגוון הדעות והרעיונות הם שאיפשרו להמשיך את החיים בצוותא בתקופה קשה יחסית. במקום לא היו מים נקיים, חשמל וחלונות. המבנה היה מוזנח ובמקומות רבים היה על סף התפוררות. הכובען המטורף מספר כי הם הגיעו למסקנה כי קיימת השתעבדות במציאת עבודה במשרה מלאה כדי לכלכל שכר דירה ומקום מגורים בתנאים לא הכי טובים. הם היו מודעים לתופעה של סקוואטינג בחו”ל, אבל לא היה להם ניסיון מעשי. בדיעבד טוען הכובען המטורף שיכלו למצוא מקום טוב יותר. אך לבסוף מצאו בית משפט נטוש, שהיו בו שלוש קומות ושני אגפים. המקום היה פרוץ לחלוטין, היה קשה להגן על בניין עם 28 חלונות, ולכן קבעו הסקוואטרים את מקום מושבם בקומה השנייה, באגף המזרחי. הם התבצרו מאחורי דלת ברזל שהתקינו וניקו את הבית החדש שלהם. הם היו נכנסים לבניין דרך החלונות, אך פחדו למשוך תשומת לב.

השכונה היתה מעורבת. יאפים מהמעמד הבינוני הגבוה חיו בקומות העליונות. על פני הקרקע זחלו כלבים, חתולים, הומלסים ונרקומנים מסוממים. הבניין שימש כמקום מסתור לנרקומנים מזדמנים ולנוער מבית המחסה השכן. השכנים הזמינו את המשטרה כאשר רעש חריג נשמע מכיוון הבניין. המשטרה ערכה פשיטות רבות על הבניין ולא מצאו כלום אצל הסקוואטרים, שלא עישנו, ולא אכלו בשר, חלב וביצים. השוטרים לא היו מודעים להבדל בין סקוואטינג לפעולות מתנחלים הפולשים לבתים של ערבים, או לפלישת מחוסרי דיור לדירות של עמידר. לסקוואטרים היו מטרות ורעיונות נוספים, כמו הקמת מרכז עצמאי אלטרנטיבי רב תחומי, מקום לאמנות עממית וליצירה חופשית, עיסוק בנושאים חברתיים, איכות הסביבה וזכויות בעלי חיים. הם שאפו לשלב בפעילות עוברי אורח ואת התושבים המקומיים.

פעם הגיעו הצלופח הלטיני והאוגרת מפעולה ירוקה לבקר, ואולי להקים מחדש את מרכז התעוררות במקום. שני שוטרים קפצו עליהם בחיפוש אחר סמים. הסקוואטרים סבלו מביקורים של נערים שבאו לעשן כל מיני חומרים ושוטרים שבאו לבקר את הנערים. הם ניסו להזמין את השוטרים לפסטה כמה פעמים, אך אלה סרבו בנימוס. את חלקם הם הכירו מהפגנות. פעם השוטרים הכניסו מכות לסקוואטר כי חשבו שהוא מסומם, ובפעם אחרת ניסה אחד מהם להריח צנצנת של תבלינים. היו שוטרים שניסו להיות אבהיים, הטיפו מוסר ונתנו עצות. במחצית השנייה של התקופה תכפו ביקורי המשטרה. נוצר רפלקס מותנה. המולה בקומה הראשונה גררה שליפה של תעודות הזהות בקומה השנייה.

היו הסכמים קולקטיביים - אסור היה להשאיר אדם לבד בסקוואט בשעות החשיכה. הם היו קונים מזון ומצרכים במשותף, תמיד היו כמה שקי שינה נוספים לאורחים. קירות הסקוואט היו מלאים בסיסמאות וציורים שלא היו מביישים אף אמן סוריאליסטי. דאדא שלט, החזית לשחרור המכשפות והפיות, ואי-גיון פשוט.

החולד היתה היסטרית כשבצהריים הגיחו שוטרים וצוות של ערוץ 2 וצילמו את בית המשפט הנטוש ושני סקוואטרים. הם ניסו לאכלס את הבית במחוסרי דיור שפלשו לדירה של עמידר בשכונת התקווה, אך מכיוון שלמחוסרי הדיור היו ילדים קטנים והתנאים היו גרועים היוזמה לא יצאה לפועל. הסקוואט נפרץ כמה פעמים. הפורץ האחרון היה נרקומן, ובגללו הסקוואט ננטש סופית. אדם שהזדהה כבעל הבית טען כי עומדים להרוס את הבניין. יותר משנה אחרי והוא עומד בשיממון, ומחכה לדיירים חדשים…

תום שגב כתב במדורו “כתב זר” בעיתון “הארץ” כי שני צעירים חסרי בית מתגוררים בבית ששימש כמעונם הרשמי של ראשי הממשלה דוד בן גוריון, לוי אשכול וגולדה מאיר.

נרשם במרץ 1999 בפאנזין התעוררות

קריאה נוספת:

• כמה מילים על בתים וסולידריות
• מילי דיוויס, פעילה, פולשת ועריקה מהאזרחות, גרה בבניין פלוש (squat) שעומד עכשיו בסכנת פינוי.
• squat.net

המטבח של הסקוואט - בית המשפט 1997

“ערוץ 2 יצר תרבות רייטינג שהביאה ללכידות חברתית.” עוזי פלד, טלעד (זכיינית ערוץ 2).

“אני מוצא כי הטלווזיה היא מאוד חינוכית. כל פעם שמישהו מדליק את המקלט, אני עובר חדר וקורא ספר“. גראוצ’ו מרקס

נמצא גן שגורם לדיסלקציה כותרת בYnet
לא הייתי שולח את הילדים שלי לגן הזה…

הBBC, תאגיד השידור הבריטי, הארגון המתקדם ביותר בנושא זכויות יוצרים. מסיבות אלו אני מתנגד לפגוע בקניין הרוחני שלהם. אבל נתקלתי בתסכיתי הרדיו של מדריך הטרמפיסט לגלקסיה.

קריאה נוספת:

• תרבות חופשית (הספר של לורנס לסיג)
• תרבות חופשית (ויקיפדיה)
• תרבות חופשית (ויקיטקסט)
• תרבות חופשית (לינמגזין)
• creativearchive.bbc.co.uk
• Creative Commons הישראלי
• Creative Commons
• סיסימיקסטר לרימקסים
• ארגון סטודנטים בינלאומי למען תרבות חופשית

הז’אנר, הסוגה הספרותית, של קונספירציות לא מקבל יחס ראוי בספרות ובשיח הישראלי. אני משער שהדבר נובע מהקנוניה השמאלית הרואה בקונספירציה ובתיאורית הקשר נחותים ספרותית. אילו השמאל הישראלי לא היה שולט בספרות ובתרבות, בארי חמיש היה ראשון ברשימות רבי המכר, לא בגלל המקוריות שלו, אלא כי הוא יוצר פורה במיוחד.

• האתר של בארי חמיש
• אביגדור אסקין תבע את בארי חמיש בגין הוצאת לשון הרע לכאורה, עקב כתבה שפרסם בארי באינטרנט בה כונה אסקין בכינוי “פרובוקטור ידוע של השב“כ”.
• בארי חמיש אוסף עדויות: לא רק רצח רבין, גם עצמים בלתי מזוהים מעניינים אותו.
• ילדי תימן החטופים: מדוע עופרה חזה נרצחה?
• רפול נרצח?
• רחבעם זאבי נרצח, מי אשם?
• האילומנטי: מי יצר את האסלם הקיצוני?
• שרון בשילטון! - אז מה?
• בני השטן מגרמניה
• הקשר של הותיקן נגד ישראל
• כיתת הרוצחים של יש”ע

עדכון: רוני סופר, Ynet, האם אתר הקונספירציה מסית נגד פרס?
עכשיו הימין ישאל האם למדינה יש מה להסתיר… לא נורא מאלדר וסקאלי יפתרו את התעלומה

קונספירציה נוספת:
תחקיר צה”ל על הטווס שתקף חייל – צה”ל: אין חייל כזה, ובתאריך הזה הגדוד שהה ברצועת עזה לקראת יציאת הכוחות כחלק מתוכנית ההתנתקות. השמאל הסהרורי בתגובה: תוכנית ההתנתקות מעולם לא התבצעה!
אבל היא לא התבצעה. מפלגת העבודה עדיין בקואליציה

רומן ברונפמן גרם לי לחקור את הטכנולוגיות המניעות את הבלוגוספירה. עד הברונפמניה (בקרוב הדיפרסיה) לא השתכשכתי במים החמימים של עולם החוצנים הבלוגי. ה-RSS עשה כבוד, הבלוגרול חברים והטרקבק טווה קורים ויוצר קהילה.

טרקבק TrackBack
טרקבק הוא התגובה שלך לרשומה בבלוג אחר, התגובה מצטטת חלק מרשומה שפורסמה בבלוג שלך. פרסמתי רשומה בבלוג שלי המתייחס לבלוג שלך, אוסיף טרקבק לאותה רשומה. הטרקבק שולח פינג (מצלצל בפעמון) לשרת המאחסן את הבלוג שלך ומוסיף לו תגובה מהבלוג שלי.

רשימות והתפוז לא תומכים!
הבלוגים הכתומים של תפוז ואתר הבלוגים של האליטות, רשימות אינם תומכים בטרקבקים, ככה אנו הבלתי מזדהים לא יכולים לשחק פינג-פונג איתם. הביעו מחאתכם!

ההפגנה נגד מנהל בלתי תקין: מיקרוסופט ומשרד החינוך. חשבתי שהטרקבקים בין הבלוגים השונים יהפכו לSmart Mob (אספסוף חכם), אך מספר חברי קהילת הקוד הפתוח טירפדה את המהלך. קול ההמון - ירדן לוינסקי

בחדר האוכל של הטלוויזיה החינוכית הישראלית יש תמונות של צוותי ההפקה משנות השמונים. באחד התמונות יש קבוצה של עובדים וצ’יצולינה חושפת שד. רק אני לא זוכר באיזו תוכנית חושפנית זה קרה.

אובו-ווב ליצירה אוונגרדית, מהווה ארכיון וידאו קטעי קול, תמונות וטקסטים, אפשרויות תצוגה מתקדמות ואפשרות למציאת קטעים לפי מבצעיהם.

שיעורי בית
נע לערוך ולתקן את הערך אוונגרד בויקיפדיה

ubu.com

אני מאוכזב מקהילת הקוד הפתוח בישראל.

אסיה ביקשה ממני להפסיק לדבר על קוד פתוח, היא חושבת שזה משעמם. אסיה צודקת! קוד פתוח הוא נושא משעמם. גם השיחות על יתרונות של גנו-לינוקס, מערכת ההפעלה החופשית, במובן של חירות לא במובן של מחיר, מייגעות.

לפני כשנה לינוקסאי בכיר, אשר כתב ספר חשוב בנושא, הרצה בפני קהל של סלון מזל. אותו לינוקסאי חביב, סרב להציג עצמו. הקהל כיבד את פרטיותו של המרצה האלמוני, סלון מזל שוכנת בסמטה אלמונית 3 וקנאות לפרטיות הולמת אותה. המרצה הנכבד פתח באפולגטיקה שלא הייתה מביישת סכולסטיקן או תיאולוג בימי הביניים. הוא התנצל מספר פעמים וטען שאין לו דבר נגד מיקרוסופט, המפתיע הוא, שאף אחד לא חשב אחרת ולא חלקו עליו כלל. לרגע זה נראה כי הקהל הנבער והמאותגר תכנותית, הוא קהל שבוי. החירותניק, free as in free speech, not as in free beer החל בסקירה ארוכה על היתרונות של מערכת ההפעלה לינוקס מול חלונות של מיקרוסופט. כמובן שלאורך כל ההרצאה (מצגת) הוא השתדל לדבר עברית אך מדי פעם סינן מילים בלינוקסאית ספרותית, כי קוד היא שירה. להרצאה הצוננת הגיעו מעט משתתפים (פחות מעשרה) שלאט לאט התפזרו בגלל הרמה הטכנית הגבוהה.

סיכמתי ביומני כי לינוקסאים הם טרחנים ומשעממים להחריד. מניסיון, כדי להתמיד ולהשתמש בלינוקס, צריך להיות מתאבד שיעי, אני לא חתול ויש גבול לכמה פעמים ניתן להקריב את החיים למען אידיאולוגיה. החלפתי מצלמת רשת ומודם ADSL רק כדי להריץ את מערכת ההפעלה, כי לא מצאתי התקנים ותמיכה מספקים. לינוקס אינה מערכת הפעלה למשתמש הפשוט, אין לה תמיכה בישראל, והספרים בנושא מיועדים למשתמשים המקצועיים.

קראתי את התגבבות באתר המעריצים של הפינגווין, linmagazine, והתעצבתי. לינוקסאים כמו בני טיפשעשרה טיפוסיים, מבצעים השוואות (אורך איבר המין) דנים בביצועים של מערכת ההפעלה האידיאולוגית. אך מוצאים טיעונים אידיאולוגיים מופרכים מדוע אסור להביע מחאה נגד ההסכם העוסק במנהל תקין של משרד החינוך לבין מיקרוסופט. כי אסור לעצבן את הענק מרדמונד. לדעתי אתם סתם לוזרים. ברגע זה אני מוריד את המשקפיים כי אני מתבייש להיות חנון! עכשיו אני בקושי רואה…

מאחורי הציניות והסרקאזם יש פואנטה, מעניין אם משהו יפנים אותה בקהילה. לדעתי עמותת המקור צריכים להתרענן, לדבר עברית פשוטה לאנשים רגילים, לא להתבייש להיות נשכניים ונוקבים. קוד פתוח היא אידיאולוגיה ממש כמו סוציאליזם או קפיטליזם.

AOL (‏America Online), אחת מספקיות האינטרנט הגדולות בארה”ב, רכשה את חברת הבלוגים
.Weblogs Inc, תמורת 25 מיליון דולר. דיין קרלסון, יזם אינטרנט, בנה אפליקציה המחשבת את שווי השוק של בלוג על בסיס חישובים של טריסטן לואיס וסטטיסטיקות אתר טכנורטי, מנוע החיפוש לבלוגים.

How Much Is My Blog Worth?

הבלוג שלי למכירה

גינגי פרידמן, בYNET, שואל האם שיווק פוליטי נבדל משיווק צרכני?
פרידמן טוען כי “כללי הפרסום והשיווק שחלים על קוקה-קולה חלים גם על מותגים פוליטיים. מרצ כדוגמה למפלגה שיכולה לשקם את תדמיתה האליטיסטית אם תשים אדם כמו אלי מויאל בראשה, אך בגלל אינטרסים אישיים היא עלולה… …מרצ תמשיך ותאבד נתח שוק עד שתיעלם ותוסר מהמדף הפוליטי.”

מרצ, פג תוקפה? כאשר פג תוקפו של מוצר, אני מפסיק להשתמש בו. מצד שני, נולדתי פג ואני עדיין משתמש בי…. אז מי צריך אנשי שיווק?

רומן ברונפמן עזב את מרצ. כמה אנשים ימשיכו לשתות חלב שהחמיץ או לבכות על חלב שנשפך. אני לא חושב שהמותג רלוונטי אלא סדר-היום חברתי שאין למפלגה.

הקתדרלה והבזאר

כן להסכם, מסיבת הקוקטייל של יוסי ביילין, יוזמת ז’נבה הוא הסכם מתנשא. המפקד הלאומי של עמי איילון וד”ר סרי נוסייבה הוא חלופה עממית הולמת.

ביל גייטס מגיע לארץ בסוף אוקטובר.

לפני שלושה שבועות צלצלתי לבכיר בעמותת המקור, העוסקת בקידום קוד פתוח. הצגתי את עצמי כעוזרו של ח”כ רומן ברונפמן, ביקשתי עזרה ומידע על הפעילויות של מיקרוסופט. הבכיר אמר כי אין להם אינטרס לעזור. לדעתי, קידום קוד פתוח ולינוקס, כולל חשיפה של שיטות היריב. התחלתי לחפש חומר על מיקרוסופט, אבל טרם ישבתי לכתוב. מקורות המידע שלי פתוחים, אז הוסיפו מקורות נוספים. אם בא לכם תוכלו לכתוב את נייר העמדה במקומי.

טיוטא וראשי פרקים: מה רע במיקרוסופט?

ביל גייטס על הקפיטליזם הסיני כמודל אידיאלי לקפיטליזם בכלל:

זכויות עובדים:

The “willingness to work hard and not having quite the same medical overhead or legal overhead”

שכר עובדים:

“It’s not like Korea, Korea got to a point where, boom, the wages went up a lot,” he said, adding “that’s good, you know, they got rich and now they have to add value at a different level. …They’re closer to the United States in that sense than they are to where China is right now.”

הממשל הסיני – “דמוקרטיה”

Gates continued by heaping praise on the current generation of Chinese leaders.
“They’re smart,” he said with emphasis.
“They have this mericratic way of picking people for these government posts where you rotate into the university and really think about state allocation of resources and the welfare of the country and then you rotate back into some bureaucratic position.”
That rotation continued, Gates explained, and leaders were constantly subjected to various kinds of ratings.
“This generation of leaders is so smart, so capable, from the top down, particularly from the top down,” he concluded.

http://www.news24.com/News24/World/News/0,6119,2-10-1462_1654428,00.html

והיום, ילדים, נלמד על מסחור

עידו קינן 30/8/2005
הטוב: תלמידי ישראל יוכלו לקנות חלונות ואופיס בזול.
הרע: פעולות השיווק יבוצעו על ידי משרד החינוך בתוך בתי הספר “בכל דרך אפשרית”.
המכוער: נחשו
http://www.nrg.co.il/online/10/ART/977/260.html

המדינה צריכה באגזילה

האקר וונאבי מבאר: יש במדינה קילקולים רק האקרים בכנסת יכולים לעזור
סיסמת בחירות: המדינה זקוקה לשפצור של האקר

מילון מושגים
מתוך הקתדרלה והבזאר

האקר

Hacker. בניגוד לרושם המוטעה לחלוטין שנוצר על-ידי התקשורת הכללית והמקצועית בארץ ובעולם, האקרים, ברובם, אינם עוסקים כלל בפריצה למחשבים, לשום מטרה. האקרים הם אנשים הנהנים מעיסוק בתוכנה ובמחשבים, ונהנים להתנסות, לחקור את המערכות ואת יכולת התכנות שלהם. לינוקס, ותוכנות מצויינות רבות אחרות, נכתבו על-ידי האקרים, בלי שיהיה לתוכנות או למתכנתים כל קשר לפריצות למחשבים. המלה נולדה ב-MIT בשנות השישים במשמעות זו בדיוק (של אהבת תכנות ולא פריצה).אלה הפורצים למחשבים מכונים קראקרים, ולא האקרים. הטעות נולדה כנראה באחד הסיקורים הראשונים של פריצה למחשבים, כאשר פורץ תיאר את עצמו באזני התקשורת כהאקר. בשנים האחרונות, התקשורת בארצות-הברית מודעת יותר להבדל, ומקפידה לקרוא לקראקרים בשמם, בעיקר עקב מאמץ הסברתי של האקרים מפורסמים, בין השאר של אריק ס. ראימונד, מחבר “הקתדרלה והבזאר”. אבל המודעות הזו עדיין לא הגיעה לארץ.הבעייה נעשית חמורה יותר כאשר כתבים מגלים שלמעשה אין הבדל בין קראקרים להאקרים, אבל אינם מבינים היטב את ההבדל: הם מפרסמים לעתים קרובות “הבהרות” המגלות לקוראים כי קראקרים עוסקים בפריצה על-מנת לגרום נזק, בעוד שהאקרים פורצים מבלי לגרום נזק. “הבהרות” שגויות אלה גורמות לאנשים רבים להרגיש כאילו הוכנסו בסוד העניינים, והם מניחים לעתים קרובות שמי שמשתמש במלה “האקר” במשמעות המקורית פשוט לא הבין נכון את האמת הצרופה מהעיתון. לכן, אדגיש שוב: פורצי מחשבים למטרות נזק, ופורצי מחשבים למטרות טובות, אלה גם אלה הם קראקרים. רוב ההאקרים אינם פורצים כלל, והם אנשים טובים התורמים לחברה בדרכים יצירתיות.

שפצור

באנגלית משתמשים לעתים קרובות גם בהטיות של המלה “האקר” לפעלים, שמות-תואר וכו’ כדי לתאר שכלולים זריזים או מתוחכמים במיוחד. אפשר גם להשתמש במלה “שפצר” (משקל בעלי מקצוע) במשמעות זהה להאקר.

מוקדש לשתי חנוניות, מרשתת אחת.

לינוקס פמיניסטי: נקבה רזה משנה מגדר

“Female Slim Gender Changer” יישמע לרבים כמו מאמר מרתק במדור הסקס של ברכה גולשת על אתר פורנו מעניין במיוחד. אך לצערי אני מאכזב.

טאפרוור הפיצו את מוצרי הפלסטיק היוקרתיים באמצעות שיטת שיווק מקורית. מסיבות נשים, בהן הגיע סוכנת מכירות לאירוע חברתי והציגו בו את
הפלא המסחרי. הגירסה הגברית למסיבות אלו הם מסיבות הפצה והתקנה של גנו/לינוקס , כאן קבוצה של גברים מתגודדים על-מנת לשתות בירה, לגהק, לשהק ולהתקין את הפלא החופשי, האנטי-תאגידי, לינוקס. ביל גייטס מתריע על סכנות השימוש במערכת הפעלה החופשית. עתה, הנשים חזרו לנקום בו ולקחת חלק במהפכה של גנו/לינוקס.

“Gender Changer Academy” אינו עוסק בשינוי מגדר או בהוויה טראנס-סקסואלית, אלא מתייחס להתקן המשנה את המגדר של שקעים ותקעים. מה יכול להיות מסוכן ממערכת הפעלה החופשית, גנו/לינוקס? להדריך נשים כיצד להשתמש בו. זה נשמע מופרך כמו לשמוע את אודטה דנין, המדריכה את עקרת הבית וממליצה לה על ממשק שולחן עבודה KDE או GNOME.

“Gender Changer Academy” הקבוצה פועלת ללא מטרות רווח, מעצימה נשים, מדריכה ומכשירה לינוקסאיות רדיקליות ברחבי העולם. הממשק של האתר דומה למערכת הקבצים של לינוקס, ומכיל מדריכים, הסברים והפניות. אודטה היקרה, ארגני לנו מסיבת התקנה, יובל כספין ישמח לעזור .

פורסם בבלוג של YNET בתאריך 26/3/2004

“שטח צבאי סגור” הוא תיאטרון אבסורד, רגעים אנושיים, ומבט חד ונוקב על ריטואל שבועי של אנרגיה מבוזבזת וחיכוכי סרק בין צה”ל לאוכלוסיה האזרחית בכפר בילעין.
ערן ורד הוא פעיל חברתי ופוליטי, וגם צלם וידאו. ערן תיעד במשך כמספר חודשים את ההפגות נגד תוואי גדר ההפרדה, הנערכות בכפרים פלסטיניים בשטחים הכבושים, ובמיוחד בבילעין, שם תוואי הגדר גזל ממנו יותר ממחצית אדמותיו. אחרי אחת ההפגנות הללו, בשמונה ביולי, 2005, הוא הזמין את חברו, העיתונאי והעורך רחביה ברמן, לצפות בצילומים.
התוצאה היא “שטח צבאי סגור”, שהחל כמבט על מספר קטן של הפגנות והפך למעקב של שלושה חודשים אחר הדינמיקה של עימות בין צד אחד שיש לו רובים, ורימונים, ואמצעי מיגון וקשר משוכללים, לבין אנשים בוגרים שמתעקשים למחות על העוול שנעשה להם, וילדים בני 15 שכל מה שיש להם להציע נגד העוצמה הזו הן אבנים.
אתר הסרט:
www.closedmilitaryzone.org

אקלקטק הוא אנימטור בריטי מוכשר שיצר מספר קמפיינים חברתיים ברשת
הצטרף לאיגוד מקצועי

• comfort breakdown
• Why the Long Face?

מאבק בתעודות זהות בבריטניה

• The Swiz of the Cards
• The infamous singing dogs
• משחק משרד הפנים: צרף פנים לזהות
• משחק משרד הפנים: צור לך תעודת זהות בריטית

אז למה לי פוליטיקה עכשיו?

• smirk
• london calling
• this town ain’t big enough for both of us

גרינפיס - ארוויזיון ללוויתנים

ויש עוד ועוד….

iArthurFinkelstein
קמתי הבוקר והרגשתי כמו יועץ הסתרים, ארתור פינקלשטיין. היהודון האמריקני הזה, אחראי לקמפיינים מפלגתיים המבוססים על שנאה ואימה, שכנע אותנו כי פרס יחלק את ירושלים. לאחר שהריץ מתמודדים שמרנים אשר התנגדו נחרצות להומוסקסואליות, כתבי-עת ליברליים פרסמו בפומבי כי פינקלשטיין עצמו חולק את חייו עם בן זוג ולהם ילדים מאומצים.

תפרתי חליפה והחזרתי אותה לארון
מצחיק, פתאום התחלתי להתנשא, חיפשתי תואר מתאים לתפקיד החדש שלי כמו יועץ אסטרטגי ושאר ירקות. אז עידו קינן תיאר אותי כאקטיביסט וכפעיל רשת וזה הולם אותי יותר. ג’ינס וטי-שירט הכי טוב!

Ceci n’est pas une pipe - René Magritte
כל פעם רומן ברונפמן רואה מצלמה הוא הופך רציני וקריר, נדמה כי הוא לעולם לא מחייך. אבל במציאות הוא איש חם וחייכני, עכשיו אני רואה תדמיתנית נכנסת ואומרת לו להשתנות. הופה הוא הפך לטום קרוז או ביב נתניהו… והנה כדור גדול מרצד לו על המסך זה ראש הממשלה בבגד גוף משוחח עם אייל ארד. איחס בא לי להקיא. אני לא רוצה להיות יועץ אסטרטגי…

פיטרתי את איש יחסי הציבור.
כל מי שכותב בבלוג המפלגה הדמוקרטית חייב לכתוב בשם עצמו. בלוג הוא ז’אנר ספרותי כמו יומן. לאחר שרומן קוגן פרסם הודעה לעיתונות, אמרתי לו שבלוגים נכתבים בגוף ראשון.