oneab cybered

יהונתן קלינגר כותב “כל עולם האינטרנט היה עסוק השבוע בשערוריה אחת. גוגל החליטה לפתוח את עסקיה לסין ובכך מסמרה את ארון הקבורה של ססמת “Don’t Be Evil” שלה. גוגל הסכימה לצנזר תוצאות חיפוש, לסגור את שירות החדשות והבלוגר למשתמשים סיניים ולאסור חיפוש של מילים מסויימות. לא ברור אם גוגל התחייבה גם להעביר מידע על גולשים מסויימים לשלטונות הסיניים, אך מסופקני כי לא תעשה כן.”

ביל תומסון, פרשן הטכנולוגיה של הבי.בי.סי. טוען שגוגל עשתה את המעשה הנכון. גוגל מודה כי היא מצנזרת מידע. זה חלק מתנאי השימוש במנוע החיפוש. גם בארה”ב המדינה איננה מתירה חופש מוחלט וגם היא מתערבת בתכנים באמצעות החוק. ספקי האינטרנט מאפשרים גישה לשירותיהם תוך שימוש בתנאים והגבלות. אני מסכים עם תומסון. אם מידע שואף להיות חופשי לבסוף הוא יהיה חופשי שום הגבלה טכנולוגית לא תפגע בשאיפה זו. כבר צצו שפצורים לטיפול בצנזורה. בכל מקרה הביקורת נגד גוגל מוצדקת.

מה דעתכן להרוס את הפסל של אגם בדיזנגוף ולקרוא למקום גוגל צינה על-שם כיכר צינה ששכן שם לפני?

בחירות הן שקרים

חנן כהן הצהיר בכותרת של הבלוג שלו בחירות הן שיחות. אני טוען שלא… בחירות אינן שיחות. ג’ורג’ אורוול כתב על השפה הפוליטית המשתמשת במילים חסרות משמעות כדי “לגרום לשקרים להישמע אמיתיים ולרצח להיראות מכובד, ולהקנות חזות מוצקה לאוויר”. הבחירות הן אוסף מניפולציות שטחיות של אנשי יחסי ציבור, יועצים פוליטיים ופרסומאים. יוצאת מארון הקודש נגעלת ממשרד הפרסום זרמון-גולדמן. בני ציפר כותב “לא חשוב כלל שם המפלגה שהמשוחחים השונים בוחרים בו, אלא הטון העייף של התשובות, כמו קונה משועמם מול דוכן מוצרי החלב במרכול, המהסס בין יוגורט בטעם תפוח וקינמון של יופלה, לבין יוגורט בטעם שזיפים ויין של דנונה. או סתם בין גיל לאשל.” יש הטוענים כי הבחירות הצרכניות שלנו במכולת הן סוג של דמוקרטיה. ב28 למרץ אנחנו נבחר בקולה, תרכיז של מים וסוכר. אבל הפרסומאים ישכנעו שלמוצר המתקתק והטעים שלהם יש תכונות מדהימות. הבחירה תהיה בין קוקה קולה (קדימה, המותג הפופולרי) אר.סי. קולה (מפלגת העבודה, המותג הזול והעממי אך המתנשא) ופפסי קולה (הליכוד עם אחוז קטן מפלח השוק). הפוליטיקה בתקופת הבחירות מרוקנת מתוכן, אנחנו לא חלק מתהליך דמוקרטי… עמיר פרץ הוכיח זאת השבוע כשהפך לביטחוניסט חסר תקנה כאשר עמעם את מסריו החברתיים על-מנת לחרחר מלחמה.

“עלינו לבקר תיאוריות ומוסדות הנראים לכאורה ניטרליים, ולחשוף את האלימות הפוליטית בהם.” – מישל פוקו

לפני מספר שנים קרן היינריך בל ארגנו כנס על הקשר בין ירוקים החברה ופוליטיקה: העיתונאי רינו צרור קרא תיגר על האופי המתנשא של מאבקים סביבתיים ושמוליק כהן יועץ פוליטי (מנהל הקמפיין של עמיר פרץ) טען כי מצביעים בוחרים באופן אמוצינלי. אותם מומחים מתנשאים יקבעו לנו את סדר היום שלנו. כי אפשר לתמצת את החיים שלנו במשפט. אפשר לתאר ישיבה של מטה הבחירות במפלגת קדימה, חבורה של גברים ציניים שמנים, מקריחים ומדושני עונג, יועצים פוליטיים ופרסומאים שאוכלים ומפליצים בדיחות שוביניסטיות, ממחזרים את אותן סיסמאות שחוקות. הם משוכנעים שהניצחון שלהם כי קבוצות המיקוד שלהם בחרו את המסרים של הקמפיין. ככה מסדרים היום גובים לפוליטיקאים. תחסכו ממני את הספין, לא רוצה לשמוע תעמולת בחירות. אני רוצה שהפוליטיקאים ידברו ויקשיבו. אני דורש להתווכח עם הטענות שלכם.

פוליטיקה פתוחה

הרהרתי לא מעט על המקום שלי בקמפיין. אילו לא הייתי מרגיש מחויבות לרומן ברונפמן ולדן גולדנבלט הייתי עוזב. כי האישי הוא הפוליטי. חשבתי לפרוש מהקמפיין ולומר להם תקראו לי אחרי הבחירות, אני לא רוצה להיות חלק מתקופה הספין. מצד שני, הרגשתי שאני יכול לעשות שינוי קטן, להכניס את סדר היום האנרכיסטי והרדיקלי שלי. לא במובן האידאולוגי אלא במובן המעשי. הפרדיגמה נוכחית החובקת את האינטרנט עוסקת בהשתתפות. הרעיון המקורי של טים ברנס-לי, היה של אינטרנט המבוסס על קריאה/כתיבה, תפיסה זו של השתתפות מובנת עמוק בקמפיין הבחירות של מפלגת הבחירה הדמוקרטית. הגולשים אינם פסיביים הם חלק אינטגרלי מהקמפיין. אם המפלגה תתעלם או תאחר לקרוא, להגיב או להבין את רגשות הגולשים ברשת, הריקושטים יחזרו ויפגעו בקמפיין. המפלגה עלולה לאבד מצביעים פוטנציאלים. הפלרטוט עם אברהם פורז ופליטי שינוי בשבוע שעבר הוכיח נקודה זו. כאשר אתה מתעלם מהקהילה שאתה בונה, אתה יוצר אנטגוניזם, הגולשים הפגועים מקטרים, עוזבים ומספרים לכל החברים שלהם למה הכל חרא. לעומת מצביעי קדימה, המצביעים שלך אינם יכולים להיות מובנים מעליהם. בפוליטיקה פתוחה הקיום שלך תלוי בהעצמה של קהילה שלך. אחרי שבחרת ברעיונות של פוליטיקה פתוחה, אין דרך חזרה כי היא מבוססת על השתתפות, הקשבה ודיון. אסור לשכוח את העולם האמיתי לבניית קהילה בריאה כי הוירטואלי אינו מספיק. האידאולוגיה מוטמעת עמוק בטכנולוגיה.

בני ציפר צודק מי שמצביע - טיפש. עוד 4 שנים של ריקבון הפוליטי וסירחון המדיני ימחזרו את אותו סדר-יום מיושן. מצד שני, אי אפשר לחיות 4 שנים נוספות עם פוליטיקאים בעלי קיבעון אנאלי שעסוקים בניקיון ואסתטיקה. מה לעשות לגרום לפוליטיקאים להגיב: לכתוב בלוגים פוליטיים… שיתחילו להתווכח איתנו… זה אולי יקרה אחרי הבחירות כרגע הם עסוקים בריטואלים ובריקודים שיבטיים…

מנוע ליצירת אפליקציות web 2.0… ממש מומלץ

דני או’ברייאן פעיל החזית האלקטרונית עוסק ברוע ובקוד פתוח. דני הוקלט במהלך כנס קוד פתוח, הוא מציע מספר מודלים חברתיים לקוד פתוח.

• המודל של מהטמה גנדי
• המודל של מרגרט מיד
• המודל של לוחות טקטוניים

קחו את אריק ס. ריימונד ותשליכו אותו לפח דני שולט… בעצם לא לא ממש.

פוליטיקה פתוחה או פוליטיקה מבוססת קוד פתוח משלבת פרקטיקות אנרכיסטיות של התוכנה חופשית, קוד פתוח ותוכן פתוח. פוליטיקה פתוחה מקדמת קבלת החלטות מבוזרת המאפשרת קונצנזוס ונמנעת מאנטגוניזם.

קריטריונים

• כל אחד יכול להשתתף
• כל המשתתפים שווים
• כל הפעולות שקופות
• כל התרומות נרשמות ושקופות.
• שיקול דעת ודיון מובנים בשיחה. (תהליך דיאלקטי)
• התוכן מאורגן על-ידי משתתפים.
• התנהגות חריגה מוגבלת ומטופלת באמצעות קודי התנהגות של קהילה.

הנחות יסוד

• ביזור הסמכות: לאפשר לאזרחים לקחת חלק בהליך הדמוקרטי.
• מרכוז המידע: השימוש בטכנולוגיות מידע מסייעת לתקשורת בין המשתתפים.
• שוויון הזדמנות: כל אחד יכול לקחת חלק בדיון. בפוליטיקה פתוחה אין היררכיה בין המומחה לאזרח כי אין מקום למתווכים של מדיניות (יועצים אסטרטגיים) ומתווכים של מידע (אנשי יחסי ציבור).
• עידוד המגוון הרעיוני: ריבוי הרעיונות והמחשבות יוצר דיון מעמיק המזקק רעיונות.

יישום

על מנת ליישם קריטריונים אלו יש צורך בטכנולוגיה מתאימה. הויקי (כמו בויקפדיה) מאפשרת לקהילה סביבת עבודה בה ריבוי של רעיונות והשקפות באים לידי ביטוי באמצעות דיון.

אחרי הבחירות נחזור להשתמש בויקי

מזמן לא עדכנתי על המתרחש בקמפיין של מפלגת הבחירה הדמוקרטית בראשות ח”כ ד”ר רומן ברונפמן. הפומפוזיות והפלצנות בתיאור מיועדת למנועי חיפוש, יכלתי לקצר ולכתוב ברונפמן אבל יש בעלי-הון המחזיקים בשם דומה. אדגר, מת’יו ורוח הקודש… אז איפה הבשורה?

אמש קראתי בבלוג של יהונתן קלינגר על עזיבתו את מרצ-יחד. סמסתי לדן גולדנבלט והלכתי לישון. בבוקר בדקתי מיסרונים, דן שאל איך אני יודע. הבוקר פורסם בהארץ כי “שרון דולב, בעבר יו”ר צעירי מרצ, וכן יהונתן קלינגר וטלי לרנר”. הבלוג יכול להיות יעיל יותר בהפצת מסרים, הוא פחות כפייתי מרשימות תפוצה שלעיתים יכולים להפיץ לנו דואר טופו ובמקרה הגרוע דואר זבל.

הקמפיין עדיין לא הושק רשמית…

תודות

• חנן כהן על המחמאה.
• אמיתי סנדי קרא להצביע לברונפמן

יש לי הצעה לגוגל:

תחת קורת גג אחת להכניס את כל המוצרים. הנה דוגמא:

supermarket.google.com

אופס זה לא לוף זה טופו

רוב חברי הכנסת לא עונים בדואר האלקטרוני כותבת רוני שני בynet.
בדיקה יזומה של ynet באשר לרמת ההיענות של חברי הכנסת לפניות של אזרחים בדואר אלקטרוני הניבה תוצאות מאכזבות למדי. 46 מחברי הכנסת בלבד ענו לפניית האזרחית טלי כץ. האם אין די בתקציב “הקשר עם הציבור”?
…הפליא לעשות ח”כ ברונפמן, שהחליט לרשום את טלי שלנו כמנויה לניוזלטר הדו-שבועי שלו, המופץ “לכל תומכיו”, מבלי שביקשה להימנות על קוראיו. זה אותו ברונפמן שיזם חוק נגד דואר זבל.

בקרב פעילים לשינוי חברתי מקובל לכנות דואר זבל שאינו פרסומי, כמו הודעות על הפגנות, הצעות לאימוץ כלבלבים, בקשות לתרומות לבלבים ולוף (ספאם) פוליטי - כטופו. דואר טופו לא מגדיל את איבר המין או מציע הצעה מפוקפקת אחרת, אלא מכוון לסדר היום האידאולוגי והפוליטי שלכם. (ע”ע המאבק בדואר זבל)

המלצה הפרידו את הדואר האישי, טופו ודואר זבל וכך תחיו חיים מלאים ומאושרים. העדיפו עידכוני רסס - ערסיםRSS ובלוגים. תקופת הבחירות תאפשר לאדון גנץ לעשות בוכטה.

כמחאה נגד הניסיון של מפלגת קדימה להשתמש באריאל שרון בתעמולת הבחירות עיצבתי חולצה. בעקבות תעשיית הפופ אחרי מות ארנסטו צ’ה גווארה ויצחק רבין, חולצות ונרות זיכרון. בהשראת ג’ים פיטזפטריק (צ’ה גווארה) ורונן אידלמן (טלי פחימה) יצרתי חולצה עם הצללית של אריאל שרון. האמת הרעיון לא מקורי והביצוע לא מוצלח. זה מה שקורה כשמפקירים בידי את תוכנת מיקרוסופט פיינט של ורגעי שעמום. התמונה המקורית מנענע אבל לא ברור מי צילם אותה.

• רונה סגל מדגמנת טלי פחימה
• קריאה וספת: שמים את הטי בפוליטי

אדיגה מגזין הוא אתר המדווח על אירועים וחדשות ממולדת הצ’רקסים קווקז ומהקהילה הצ’רקסית בישראל ובעולם. האתר הוקם על ידי העיתונאי הצ’רקסי הארון תחאוכו ובעזרתו האדיבה של תומר ליכטש. האתר עובד בשיתוף פעולה מלא עם סוכנות “אדיגאיה נאט פרייס” שנוסדה בשנת 2003 ושבסיסה במאיקופ, בירת רפובליקת אדיגאיה בקווקז. הסוכנות מפעילה אתר חדשות המביא דיווחים מרפובליקת אדיגאיה, צפון קווקז ומשאר הקהילות הצ’רקסיות בעולם. מפעילויותיה השונות של הסוכנות: סיוע לצ’רקסים אשר חפצים לחזור לקווקז, סיוע ברכישת בתים ואדמות, ייעוץ בהשקעות ובהקמת עסקים.

התקשורת הישראלית בעברית מתעלמת לחלוטין מהקהילה הצ’רקסית, ונראה שיש כאלו שרוצים לחזור לקווקז. למה לא מספרים לי שום דבר?

בעקבות החוסר היציבות הפוליטית בחודשים האחרונים החלטתי להמר. מפלגת קדימה המצניחה מועמדים על-פי סקרים תעיף את אבי דיכטר ותביא במקומו קבלן גדרות, האלוף (מיל.) עוזי דיין. מפלגת תפנית לא עוברת את אחוז החסימה ואהוד אולמרט זקוק לדמות ביטחוניסטית מוכרת נוספת לשאול מופז, הליצן המזגזג, המכהן כשר הביטחון. מזל שההימורים הם בלתי חוקיים.

רציתי לעיין בסקר הפטריוטיות באתר של כנס הרצליה אבל הקישור שבור. התחלתי לעיין בתרגום האנגלי ומצאתי את הסיבה מדוע למפלגת קדימה יש אהדה ציבורית גדולה:
77% מהישראלים גאים במדינתם, שיעור נמוך יחסית מזה שנמדד בסקרים שנערכו במדינות אחרות. רוב הישראלים גאים בהישגים הטכנולוגיים (97%) ובביצועי כוחות הביטחון (86%). לעומת זאת, הישראלים גאים הרבה פחות בדמוקרטיה שלהם (38%) ובמדיניות הרווחה של המדינה (22%).

דמוקרטטורה להשיג ברשתות השיווק

לאינטרנט יש אויבים: חברות הטלפוניה, קוי וסלולרי אך גם מנועי החיפוש

טים ברנרס לי, ממציא ה-World Wide Web, טען כי יש לעצב אתרים כך שיתאימו לאינטרנט הנייד (סלולרי). לדעתי הבעיה היא תקינה (תקנים) השימוש ב-i-Mode ,כמו אצל סלקום, דורש מאתרים השקעה רבה ולעיתים לא כדאית. ראוי להטמיע תקנים מקובלים יותר כמו wap 2.0 המבוסס על xhtml שלא דורש התאמות רבות ומהווה את הכיוון שאליו חותר האינטרנט באמצעות הרשת הסמנטית (Semantic Web).

חברות הטלפוניה בארה”ב מנסות לדרוש מבעלי אתרים תשלום נוסף על מהירות הגישה לאתריהם. במילים אחרות, אם יש לך אתר תצטרך לשלם עבור הגדלת רוחב הפס אליו. דבר המעורר חששות שחברות הטלפוניה יצמצמו את עבור כל האתרים שלא ישלמו עבור זה כדי לממן הפסדים משירותים כמו סקייפ ו-VOIP. בעלי אתרים משלמים כבר על נפח תעבורה לאתר, אז עתה חלקם יאלצו לשלם על הרוחב פס. Google מתנגדת לניסיון זה. כדאי לנו לעקוב אחרי ניסיונות אלו… הוט ובזק והחברות הסלולריות עלולות לאמץ רעיונות אלו. מי ישמור על הזכויות הדיגיטליות שלנו?

ג’קוב נילסן, גורו השימושיות, הכריז כי מנועי החיפוש מוצצים את הדם של האינטרנט. ערך התוכן נמצא במנועי החיפוש במקום באתרי התוכן. לדעתו השחרור מהתלות במנועי החיפוש צריכה להיות האסטרטגיה של אתרי אינטרנט. במילים אחרות אתרי התוכן צריכים להיות מעניינים יותר.

אקספן XHTML Friends Network XFN היא דרך פשוטה לסמן ולהציג מערכות יחסים ברשת האינטרנט. יונת שרון מנסחת את זה באופן פשוט: “אתה כותב מי החברים שלך, והם כותבים מי החברים שלהם, וכן הלאה, ואז אפשר לנצל את הרשת הזאת ליצירת קשרים בשביל כל מיני דברים מעניינים“.

דוד אבוטבול הגיב בפוסט שלי
אולי באמת…
אולי גם שישיבות הכנסת יתנהלו לפי סטנדרט XHTML
ושרי הכנסת ימנו אנשים רק לפי XFN

האינטרנט הסמנטי (Semantic Web), פרויקט של טים ברנרס לי, ממציא ה-World Wide Web, היא רשת המבינה את משמעות התכנים המופיעים בה ועושה זאת באמצעות מידע המתאר את המידע. במילים אחרות האינטרנט קיבל שיכבה נוספת של אינפורמציה שבאמצעות תקן XML מייצגת, יוצרת הקשרים ומתארת נתונים למכונה ויכולה להעביר מידע בין יישומי אינטרנט (web applications) ובין מחשבים כמו סינדיקציה של תכנים RSS (ערסים).

התקן חברים של חברים, FOAF היה חלוץ בסימון מערכות יחסים, אך די מסובך להטמעה ובלתי ידידותי למשתמש כי הכיל רק קובץ XML. תקן מתקדם יותר הוא תקן ה XFN. המבוסס על תקן הXHTML, גרסא דקדקנית ותקנית יותר לתקן סימון טקסטHTML לבניית דפי אינטרנט, המטמיעה תחביר של XML. עתה ניתן לבנות אתרי אינטרנט המכילים מידע המתאר הקשרים ובמקרה שלנו קשרים חברתיים. כאשר אנו יוצרים תוכן ובו קישורים (URL) אנו יכולים להוסיף להם מידע אודות הקשרים החברתיים עם אותו נושא התוכן. קשרים חברתיים, מקצועיים, משפחתיים, גיאוגרפיים, רומנטיים והאם נוצר קשר פיזי במציאות.

אקספן מוסיף קשרים חברתיים לקישורים (URL) באינטרנט. אבל איך זה עובד? ביבי נתניהו וסילבן שלום (סטיב) נפגשו בועידת הליכוד. הם גילו שיש להם דברים משותפים כמו ניגון על חמת חלילים, אחרי ששוחחו שעות על השבחת הגזע והפסקת העבודה המאורגנת, הם החליטו לשמור על קשר. שנהם מנהלים בלוגים באינטרנט. ברשימת הבלוגים של סילבן מופיעים ג’ודי ועוזי כהן. סילבן יתייג את ג’ודי כאישתו ואת עוזי כהן כעמית לעבודה. נתניהו יכול להגדיר את הקשר עם סטיב כחברות, בשעה שסטיב יחליט שהוא ס�%A

דיאלוג דמיוני: ח”כ אברהם פורז, פורשי שינוי עומדים במפתן הדלת של מפלגת הבחירה הדמוקרטית של ח”כ ד”ר רומן ברונפמן.

אין שינוי בערך בויקיפדיה.

כממלא מקום טטיאנה הופמן אדווח מפינלנד המנומנמת:
ראש הממשלת פינלנד מתי ואנהנן, מנהל בלוג אישי בה סיפר שהשתמש בשמפו לכלבים!?
ביום ראשון נערכו שם בחירות.

אפקט שינוי שהתחולל בחד”ש מעורר תגובות מתלהמות ואנונימיות המאפיינת את האתרים הגדולים. החברים לא רוצים להחשף מה שמעודד את הניכור.

מספר פנינים מתוך הכתבה בגדה השמאלית

(more…)

האם העיתונאית מחתרת הקטיפה עובדת מעריב?

(more…)

• John T. Haller האיש שאיפשר לקחת את התוכנות האהובות לכל מקום ללא כאבי גב. פתח אתר יעודי לאוסף התוכנות הניידות שלו. PortableApps.com. חודשים הסתובבתי עם הדוא”ל שלי בכיס
• חדשות קרטוגרפיות: לפני כמה שנים, כשאף אחד לא חשב על web 2.0, היה אתר שהציג חדשות באופן קרטוגרפי. מאז מים רבים חלפו בתמזה ובריטי חביב עשה מעיכון בה לקח את החדשות של הבי.בי.סי והטמיע אותן במפות של גוגל ויצר מפת חדשות של הBBC. מתי בישראל?
• “סקרים הם כמו בושם, אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות” שמעון פרס
  סקר טים מעורר אי נחת: תומר ליכטש, עידוק מחדר 404, הגלוביה של יובל דרור וגל מור שואל למה(נט). שי המתגבב ועיתונאית בטוש טענו שאלקסה הוא מדד מדויק יותר, אך אלקסה עצמם מודים שהסטטיסטיקות נאספות מהסרגל כלים שלהם.
• פודקאסט: אנדרו מקאוסקי מדווח מתערוכת CES 2006 בלאס וגאס על הגאדג’טים ההזויים יותר שנראו שם (07/01) (08/01). באזקאסט מנחשים את העתיד
• חדש בבלוג שלי ענן תגיות.
• קנופיקס, לינוקס הנטען מתקליטור, פשוט נעלם מן התודעה. [Knoppix * כנרת * קזית * SLAX * DSL]
• בקשות לשנה חדשה: למהנט תחליפו את הממשק הוא מיושן וקשה למצוא מידע ישן. הארץ, תפטרו את המתכנת שלכם הוא שובר לי את הפיירפוקס. אתרים ישראלים, הטמיעו ערסים כי הגרגוריוס שלי רעב.

פוסט מספר שמונים הכיל רק כותרת: הממשל העצל LazyGov ונמחק כי החלטתי לנסח אותו מחדש באנגלית בבלוג שלי העוסק בפוליטיקה פתוחה. הממשל העצל עלה כפוסט טיוטא. הרעיון היה חצי אפוי שהתבסס תפישת האינטרנט העצל הגורסת כי “אם תמתין זמן ארוך מספיק משהו יישם רעיון מטורף שעלה לך בראש, או שאותו רעיון בוצע”.

המצחיק הוא שהתחלתי לכתוב טיוטא לממשל עצל ויום אחרי זה במקרה חיפשתי אותו ברשת מצאתי רעיון דומה… משהו כבר הגה אותו שנתיים לפני כן.

מה דעתכם להטמיע מערכת של באגזילה בממשלה?

בנוסף לאינטרנט העצל יש גם את התמונה העצלה: כבר אין צורך לצלם תמונות כי כל דימוי שנבחר כבר קיים בפליקר, מקסימום יש פוטושופ או גימפ שיטפלו בתמונה.

עכשיו תכתבו חיבור על הנושא: בעד או נגד ושיהיה מנומק.

קדימה מתגבבים!

אני מקווה שמשהו הבין את המסר…

ניר אדרי: שכחת גם את האפיפיור שהיה מת חי במשך חודש