בשנה שעברה חבר הכנסת ישראל חסון דרש לחייב בחוק הזדהות מלאה של הטוקבקיסטים בעת פרסום תגובות באתרי אינטרנט במטרה למנוע פגיעה ולשון הרע. הצעה זו עוררה התנגדות רבה בקרב גולשי אינטרנט הארגונים העוסקים באינטרנט חופש הביטוי. בעקבות הביקורת, חבר הכנסת ישראל חסון, באמצעות יועץ התקשורת שלו, משה קלוגהפט ארגנו את “כנס הטוקבקיסטים הראשון” ובו לדברי קלוגהפט, “הפאנל הפתוח לציבור יאפשר לטוקבקיסטים להציג שאלות ולהתעמת בגלוי עם עורכי אתרי התוכן ועם אנשים שנפגעו מתופעת הטוקבקים בגרסתה הנוכחית.” הכנס שנערך במשכן הכנסת נראה כמו טוקבק ארוך, מיותר, לעוס אך חביב. הכנס חשף בפני את הפער בין האישיות התקשורתית של חבר הכנסת ישראל חסון לבין האישיות האמיתית שלו. במציאות הוא נראה ג’נטלמן ביישן לעומת תדמית רודף הכותרות הסידרתי. באמצעות ניתוח הידיעות הקשורות לחוק הטוקבקים ניתן לראות הגבול בין ישראל חסון לתדמית שמדביק בו יועץ התקשורת שלו, משה קלוגהפט. ישראל חסון הבין את הבעייתיות בהצעת החוק שלו ובסוף הכנס שינה דעתו. חסון החליט ללכת בכיוון של הסדרה עצמית, במקום חקיקה ונענה להצעתם של מכון המחקר של נטוויז’ן באוניברסיטת תל אביב לארח דיון במועד מאוחר יותר. כאשר עורכי אתרי התוכן הגדולים נעדרו מהדיון בהסדרה עצמית, ישראל חסון נעלב והודיע כי הוא יניח שוב את חוק הטוקבקים על שולחן הכנסת. עתה הצעת החוק נוסחה מחדש ונראה כי היא נקמה ישירה באותם עורכי אתרי אינטרנט שנעדרו מהכנס.
ההתנהלות של חבר הכנסת חסון ויועץ התקשורת שלו, קלוגהפט הם בלתי נסבלים. התרגילים ביחסי ציבור וברדיפת כותרות עושים זילות לפעילות פרלמנטרית ולכנסת. אולי צריך לפנות לועדת האתיקה של הכנסת ולקרוא אותו לסדר.
מי צריך את החוק הזה, מתברר שמעטים טורחים לקרוא טוקבקים.
להלן הצעת החוק החדשה: (more…)