oneab cybered

אוטוטו ייצא לעולם גרסא חדשה של לינוקס בטעם אובונטו 8.04 בהזדמנות זו אציין שנת שימוש קבועה בלינוקס. החיים הדיגיטליים שלי השתנו ללא הכר. בפוסט זה אני משתף את קוראים שלי בתוכנות שהתקנתי על שרת הלינוקס שלי (בטעם אובונטו) ואני מעוניין לקבל המלצות על תוכנות הרצות על המחשבים שלכם למטרת בידור.

מחשב ישן משמש אותי כשרת פיתוח וכשרת מולטימדיה. אני מריץ על השרת הזה לינוקס בטעם פלאקסובונטו (גרסא בלתי רשמית של מערכת הפעלה אובונטו וממשק משתמש פלאקסבוקס) כדי לנצל את משאבי הזיכרון הדלים שלו. הפצה זו  נמצאת בשימוש מספר חודשים (מאז אוקטובר) ולמדתי לחבב אותה. ובכל זאת לא הייתי ממליץ להתקין גרסאות בלתי רשמיות של הפצות ידועות כי לרוב הקהילה התומכת והמפתחת לא יציבה. שאלתי בערוץ הצ’אט אודות פיתוחים עתידיים ושידרוגים ועל-פי התשובות, נראה כי עתידה לוטה בערפל.  לכן עדיף להתקין גרסא רשמית של שרת אובונטו ועליו להתקין חבילות לפי הצורך.

אז מה וכיצד התקנתי על שרת המדיה שלי?

1. גרגרן (אגרגטור) פודקאסט - תוכנת Podget
2. מזרים מדיה - תוכנת GNUMP3d

גרגרן (אגרגטור) פודקאסט - Podget

התקנה על אובונטו ותעוד רשמית:

# sudo apt-get install podget

הגרגרן בודק עדכונים ברססים כל שש באופן אוטומטי.

מזרים מדיה - GNUMP3d

התקנה על אובונטו ומדריכים נוספים:

# sudo apt-get install gnump3d

פתרון לנגן המדיה האלחוטי שמציעה בזק, יכול להיות רכישה של משדר FM הנמכר לנגני MP3 ולקוות שזה יעבוד ברחבי הדירה, הבניין, הרחוב והשכונה

אז מה דעתכן?

וידאו: הפגנה נגד חוק סינון אתרים

צנזורשת 892
9/4/2008 הקרייה, תל אביב-יפו

הבלוגוספירה עדיין סוערת בעקבות פרישתו של היושב הראש של הגלוב, יובל דרור. אז כדי לסכם את השטויות שנכתבו השבוע הנה סנסציה חדשה מבית היוצר של יו מקלאוד. לפני זה, הנה תקציר הפרקים הקודמים:

עידן מאנקדוטות כתב

יש משהו בדבריהם של אנשים כמו יואי מקליאוד או סטיב רובל שמעבירים את כובד משקלם כיצרני תוכן ליישומי מיקרו-עדכונים כמו טוו’יטר. אולי זה לא מקרי שדווקא בשבועות האחרונים גיליתי את טוו’יטר ואני משתמש בו מדי יום..

עופר אילני מעיתון הארץ ציתת את עידן

“אנקדוטות” מביא כמה דוגמאות מהעולם: בלוגרים שניצבו רק לאחרונה בפסגת התהילה וההשפעה, ולפתע לקו ברפיון והחליטו לפרוש, באופן מלא או חלקי. כך, למשל, הבלוגר יו מקלאוד, מפעיל הבלוג המאויר Gapingvoid, הודיע באחרונה שהוא “התייאש מהבלוגוספירה”, וסטיב רובל התחיל להרהר באפשרות לעבור
לעדכן את הקהל בעזרת המסרים הקצרצרים של השירות טוויטר.

כדי להעצים את הדרמה עיתונאי מעיתון הארץ עופר אילני בחר בדוגמא פרנואידית

שניים כבר מתו
אחזקת בלוג שמתעדכן באופן שוטף היא אכן משימה מעייפת לאורך זמן. מכתבה שהתפרסמה שלשום ב”ניו יורק טיימס” עולה כי בלוגרים שנאלצו לפרוש בגלל אפיסת כוחות צריכים להיות אסירי תודה שנשארו בכלל בחיים. בחודשים האחרונים שתי דמויות בכירות בסצינת הכתיבה הטכנולוגית באינטרנט מתו באופן מפתיע. האחד הוא ראסל שואו, בעליו של בלוג מוביל לענייני טכנולוגיה (russellshaw.net), שמת מהתקף לב והוא בן 60. השני הוא מרק אורצ’נט, כותב מרכזי ב-ZDNet, שמת בגיל 50. בארצות הברית בלוגים פופולריים אמנם יכולים להבטיח הכנסה חודשית גבוהה, אך הכותבים מתלוננים שהעבודה הבלתי נגמרת והצורך לעדכן את הבלוג מסביב לשעון עולים להם במתח נפשי ונזק גופני.

לא רק שאין אחראי על האינטרנט, עכשיו הוא גורם למגיפה של מחלות לב.

יו מקלאוד, דמות צבעונית אשר יצא לפגוש מספר פעמים בלונדון, מדווח בבלוג שלו על מחיקת פרופיל הטוויטר שלו ומסר כי הוא מעדיף להשקיע את הזמן בציור קומיקס ובכתיבת ספרים.

בכל מקרה, אם מקלאוד נטש את הבלוגוספירה, למה בחר להסביר את הנטישה של טוויטר בבלוג.

אמרתי לכם!

כתבו והגיבו
יובל דרור, “הפורש הטרי מהבלוגוספירה” הגיב: ברכותיי, אתה אייטם!
גל מור: עייפת בלוגים: בין שבר למשבר